חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס-2000 (להלן: "החוק") קובע, כי עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה בשל לידה של בת זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.
תקנות דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת הזוג), התש"ס-2000 (להלן: "התקנות") קובעות, כי עובד זכאי להיעדר מעבודתו על מנת להיות נוכח בלידה. לעניין זה, "לידה"- הנה מתחילת הופעת צירי הלידה ועד 24 שעות מתום הלידה.
עוד נקבע בתקנות, כי על מנת שעובד יהיה זכאי לתשלום ימי מחלה עבור היעדרותו האמורה, עליו למסור הצהרה חתומה בצירוף אישור מאת הרופא המטפל בדבר הלידה של בת הזוג ומועדה.
לפיכך, בהתאם להוראות החוק והתקנות עובד רשאי להיעדר מעבודתו על מנת להיות נוכח בלידת בת זוגו, מרגע הופעת הצירים ועד 24 שעות מתום הלידה, כאשר בכל מקרה לא תתאפשר היעדרות מכוח החוק לתקופה העולה על 7 ימים.
התשלום עבור היעדרות זו הינו כתשלום עבור ימי מחלה [קרי- יום ראשון ללא תשלום, יום שני ושלישי 50% משכר עבודתו היומי ושאר הימים (אם היו כאלו) 100%].
יודגש, כי הוראות החוק והתקנות באות להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.
על כן יתכן, כי הסכם קיבוצי, צו הרחבה, או חוזה עבודה אישי יקבעו הוראות מטיבות על פני החוק והתקנות, אשר תקבענה, כי עובד, שבת זוגתו ילדה יהיה רשאי להיעדר למשך תקופה ארוכה יותר ו/או יהיה זכאי לקבל תשלום מלא בגין ימי ההיעדרות זו.
הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
