בית הדין האזורי לעבודה קיבל בחלקה תביעת עובד בדואר אשר הועסק בראשית עבודתו כעובד חברת כוח אדם, להשוואת תנאי עבודתו בתקופה זו לאלו של עובדי הדואר. נקבע כי יש להחיל על שנות העסקתו בחברה את הוראת סעיף 13 לחוק העסקת קבלני כוח אדם שעניינו בהשוואת תנאי עבודתם של עובדי הקבלן עם תנאי עבודתם של עובדי המעסיק בפועל
העובדות וטענות הצדדים
רשות הדואר פרסמה מכרז שעניינו במיון דברי דואר וסידורם. עם זכיית החברה הנתבעת במכרז, הועסק בה התובע במשך כשלוש שנים כממיין דברי דואר. בעקבות החלטת ממשלה בדבר ביטולה של רשות הדואר והפיכתה לחברה ממשלתית, נקלט התובע כעובד בדואר ובכך הסתיימו יחסי העבודה בינו ובין החברה. במועד סיום יחסי העבודה, נערך לו גמר חשבון, שבמסגרתו שולמו לו זכויותיו ובכלל זה פיצויי פיטורים. עניינה של התביעה דנן בטענת התובע לזכאותו להשוואת תנאים מכוח חוק העסקת קבלני כח אדם. לשיטתו, מכוח סעיף 13 לחוק, הוא זכאי להשוואת תנאי העסקתו בדואר מראשית עבודתו, קרי באמצעות החברה היא קבלן כוח אדם, לאלו של עובדי הדואר.
החברה הכחישה מנגד כי שימשה כקבלן כוח אדם המספק עובדים במסגרת התקשרותה במכרז עם רשות הדואר וטענה להיותה קבלן שירותים שביצע פרויקט מיקור חוץ למיון דברי דואר. על כן טענה כי התובע לא זכאי להשוות תנאיו בתקופת עבודתו אצלה לאלו של עובדי הדואר, מכוח החוק הנזכר. לחילופין טענה החברה להחלת ההסכם הקיבוצי בענף משאבי אנוש. לשיטתה חלות על העסקת התובע הוראות סעיף 13(ג)(א) לחוק העסקת קבלני כוח אדם לפיהן, על אף האמור בסעיף 13 לחוק, אין לבצע השוואת תנאים עבור עובד, במקרה שבו תנאי עבודתו מוסדרים בהסכם קיבוצי כללי שהורחב בצו הרחבה.
פסק הדין
כב' השופט א. ספיבק קבע כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ראשית נדרש בית הדין למעמדה של החברה הנתבעת בהתקשרותה בהסכם עם רשות הדואר. צוין כי בפסיקה נערכה אבחנה בין קבלן שירותים, הוא קבלן המספק מוצר מוגמר למזמין, לבין קבלן כוח אדם שמספק לארגון עובדים זמניים באופן בו העבודה נעשית בחצריו של המזמין, והמזמין הוא זה שמפעיל את העובדים, נותן הוראותיו ומפקח על ביצוע העבודה. נקבע כי במקרה דנן יש לקבל את טענת התובע לפיה החברה היוותה עבורו קבלן כוח אדם ועל כן כי חלות עליה הוראות חוק העסקת קבלני כח אדם. כך צוין כי החברה מחזיקה ברישיון קבלן כח אדם והיא חברה מן המניין בארגון החברות לאספקת שירותי משאבי אנוש. כן נקבע כי מנוסח הסכם בין הדואר לחברה עולה שההתקשרות הייתה לאספקת עובדים וכי מאופי ההתקשרות נלמד גם שהדואר היה מעורב בביצוע עבודת עובדי הקבלן, ולא קיבל מוצר מוגמר וכי מיון הדברים נמצא בליבת פעילותו.
משנקבע מעמדה של החברה כחברת כוח אדם, נדרש בית הדין להסכם הקיבוצי בענף משאבי אנוש ולתחולתו במקרה דנן. נקבע כי בהתאם להלכה הפסוקה, יש לפרש את ההסכם הקיבוצי בענף משאבי אנוש ככזה החל בדרך כלל, רק על העסקת עובדי קבלן כוח אדם בעבודה זמנית או תקופתית. בנסיבות אלו, שבהן עבודת מיון הדואר שבה עסק התובע, תחילה כעובד כוח אדם ומאוחר יותר כעובד הדואר, היא עבודה הנדרשת באופן תמידי ואינהרנטי לפעילות הדואר, אין מקום להגדירה כעבודה זמנית או תקופתית. משכך, אין ההסכם הקיבוצי בענף משאבי אנוש חל על התובע, ואין הוא יכול לפטור את החברה מחובתה להשוואת תנאי עבודתו לאלה הנהוגים בדואר, ובכלל זה ההסכמים הקיבוציים החלים.
משנקבעה זכאותו העקרונית של התובע להשוואת תנאי עבודתו בשנים שבהן הועסק בחברה לאלו של עובדי הדואר, נצרך בית הדין לבחינת התנאים לגופם. נקבע כי החברה לא עמדה בנטל שהוטל לפתחה, להוכיח את תנאי העבודה שלהם היה זכאי התובע לו הועסק כעובד הדואר בתקופה הרלוונטית. היא לא הציגה תמונה ברורה וסדורה אודות תנאי העבודה, ובכלל זה אודות ההסכמים הקיבוציים שחלו באותה עת וכיצד יושמו בפועל על עובדי הדואר. נוסף על האמור נקבע שהחברה אף לא עמדה בחובתה על פי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), ליתן לעובד הודעה בכתב על תנאי העבודה, ובחובתה מכוח חוק העסקת קבלני כוח אדם.
מכוח האמור ולאחר דיון מפורט בתנאי העבודה נקבע כי התובע זכאי להשוואת תנאיו כדוגמת תגמול בעבור אי היעדרות, תוספת וותק וכלכלה, הפרשי דמי מחלה והבראה.
כן נקבעה זכאות התובע לתשלום הפרש פיצויי פיטורים. נקבע כי אין לקבל את טענת החברה כי התובע לא היה זכאי עם סיום עבודתו בה לפיצויי פיטורים, שכן הוא שהתפטר מעבודתו על מנת להיקלט כעובד הדואר וכי הללו ניתנו לפנים משורת הדין. צוין כי בהסכם ההתקשרות שנחתם בין החברה לדואר נקבע במפורש כי בנסיבות שבהן עובד קבלן נקלט לעבודה בדואר, על הקבלן לשלם לו פיצויי פיטורים "גם אם אין לעובד הנ"ל זכאות על פי דין לקבלת פיצויי פיטורים וגם אם העובד הנ"ל טרם השלים שנת עבודה".
לאור האמור קבע בית הדין האזורי לעבודה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, באופן בו תחויב החברה בתשלום זכויות התובע בסך של כ- 72,500 ש"ח.
סע 1033-12 l התובע: אלכסנדר סקריפניק, הנתבעת: א.ו.ת. (אספקה ותעסוקת כח אדם) בע"מ l לפני כב' השופט דורי ספיבק l ניתן ב-20.11.2014
