הזמנת פירוט שיחות של עובד במכשיר טלפון שבבעלות המעביד היא פעולה לגיטימית במאזן שבין זכות הקניין של המעביד וזכות העובד לפרטיות
העובדות
התובעת, חברה לשירותי אבטחה שמירה וניקיון התקשרה עם הנתבעת, חברת פלאפון, בהסכם לאספקת שירותים סלולריים ללקוח עסקי. בעת שמורשה החתימה של התובעת, מנהלה, שהה בחו"ל, נשלח על ידי הנתבעת בפקס פירוט שיחות הטלפון הנייד שברשותו. הפירוט נשלח לבקשת מזכירתו של המנהל, אשר לא הייתה מורשית לחתום בשם החברה. המזכירה פוטרה בשל פעולתה זו. התובעת הגישה תביעה כספית בסכום של 52,577 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בעקבות משלוח פירוט שיחות טלפון של מכשיר הטלפון הנייד למשרדה.
פסק הדין
בית הדין דחה את התביעה לאחר שלא עלה בידי התובעת להוכיח את שיעור הנזק הנטען ואת הקשר בין פיטורי העובדת ובין משלוח פירוט השיחות. עם זאת כולל פסק הדין אמירות נורמטיביות על הזכות לפרטיות הנוגעות למסגרת יחסי עבודה.
הגנת הפרטיות ביחסי עובד ומעביד
בין התובעת לבין מנהלה מתקיימים לכאורה יחסי עובד-מעביד, שמכוחם קיבל זה לשימושו טלפון נייד הרשום על שם התובעת. בסביבת העבודה קיים שימוש רב במחשב ובטלפון נייד, המבוססים על טכנולוגיה המאפשרת למעביד לעקוב אחר העובד בדרכים שונות, ובכך לפגוע בפרטיותו.
בית הדין הסתמך על ההלכה שנקבעה בפסק הדין בע"ע (ארצי) 90/08 איסקוב נ' מ"י, אשר עסק אמנם בחדירה של מעביד למחשב שבשימוש העובד, וקבע שניתן להקיש מקביעותיו גם לעניין השימוש בטלפון הנייד. נקבע כי איזון בין זכות הקניין והפררוגטיבה הניהולית של המעביד לבין הזכות לפרטיות של העובד, עדיין מאפשר למעביד לבצע מעקב אחר העובדים, אף שתוצאתו היא פגיעה בפרטיותם.
בפרשת איסקוב קבע בית הדין הארצי כמה עקרונות למעקב אחר העובדים: עיקרון הלגיטימיות - שלפיו נערך המעקב למטרות החיוניות לעבודה; עיקרון המידתיות, המחייב לבחור באמצעי שפגיעתו בפרטיות העובד היא המצומצמת ביותר; עקרון הצמידות למטרה, שיבטיח הגבלת השימוש במידע שנאסף לצורך המטרה שלשמה נאסף; ועקרון השקיפות, אשר יביא לידיעת העובדים את המדיניות באשר לשימוש בטכנולוגיה ולמקרים שבהם יבוצע ניטור כללי או מעקב ספציפי אחר עובד.
סקירה קצרה זו מלמדת על כך שההגנה על הפרטיות בתחום דיני העבודה אינה מוחלטת. מדובר באיזון מורכב בין זכויות שונות הנעשה במישור יחסי העבודה. הקביעות האמורות נקבעו אמנם בהקשר של חדירה לתיבות דואר ותוכנה של התקשורת, אולם הן נכונות גם לעניין מכשיר הטלפון הנייד.
מכשיר הטלפון הנייד הוא בבעלות המעביד המממן את עלות השימוש בו, ועל כן רשאי המעביד לפקח על היקף שיחות הטלפון, בין היתר לשם פיקוח על גובה ההוצאה שהיקפה עלול לפגוע בקניינו, ולשם כך רשאי המעביד לטעמי לבקש פירוט שיחות יוצאות מהחברה המעניקה לו שירותים סלולריים, בין היתר כדי לוודא את היקף השיחות הפרטיות.
חובות הספק הסלולרי
במקרה דנן נקבע שלא הייתה מוטלת על החברה הסלולרית החובה לוודא אם פועל המעביד בהתאם לאמות המידה שנקבעו, ועל כן ככלל רשאית הנתבעת להיעתר לבקשה שמגיש לקוח עסקי שהוא הבעלים של המכשיר הסלולרי, להנפיק לו פלט של מספרי טלפון שאליהם בוצעו שיחות יוצאות (או נכנסות). מדובר במידע שפגיעתו בפרטיות פחותה, וניתן להניח שמדובר באמצעי מידתי שנוקט מעביד, מכוח זכות הקניין ומכוח הפררוגטיבה הניהולית שלו, לפקח על היקף שיחות של עובד, בעיקר בשעה שבחודש מסוים עולה החיוב הכספי בשיעור של פי 7 לעומת החיוב בחודשים הקודמים.
יחד עם זאת, מוטלת על החברה הסלולרית החובה לוודא שהבקשה הוגשה על ידי המעביד באופן מוסמך, בעיקר לאור האיזונים הנדרשים בין הגנת הפרטיות לבין זכותו הניהולית של המעביד. ככל שהבקשה לא הוגשה על ידי המעביד באופן מוסמך, עלולה החברה הסלולרית להיות מחויבת כלפי העובד או כלפי המשתמש בקו בשל הפגיעה בפרטיות. כך אירע במקרה דנן. לא היה מקום לוותר על חתימה של הלקוח ולגבי תאגיד על חתימתו של מורשה חתימה לצד חותמת התאגיד. בראש ובראשונה יכולה החברה הסלולרית לצפות את האפשרות לשימוש לרעה של המבקשים לפגוע באינטרס של התאגיד, למשל מתחרים עסקיים המבקשים לקבל מספרי טלפון של לקוחות.
האחריות בסופו של דבר מוטלת בראש ובראשונה על המעביד וייתכן שהוא יחויב בפיצוי גבוה בשל פגיעה בפרטיות. על כן מבחינה נורמטיבית ראוי שהבקשה תיחתם על ידי התאגיד עצמו, בחתימת מורשה החתימה וחותמת התאגיד כאחד.
על הנתבעת מוטלת חובת זהירות, מושגית וקונקרטית כאחד – חובת זהירות שהופרה.
כאמור לעיל התביעה נדחתה בהיעדר הוכחה של רכיב הנזק.
ת"א (י-ם) 11440-09 l התובעים: מוקד דרך המלך (2004) בע"מ ואח;' הנתבעת: פלאפון תקשורת בע"מ l לפני כבוד השופטת יעל ייטב l ניתן ביום 19/08/2014
