בית משפט השלום בנצרת קיבל תביעה נגד חברה המכשירה ללימודים מקצועיים וקבע כי בהתחייבות החברה לקיים קורס המכשיר קבלני בניין למנהלי עבודה מוסמכים אף על פי שהיא אינה מוסמכת כדין לקיימו, יש משום חוסר תום לב והצגת מצג רשלני בשלב הטרום חוזי והטעייה בעת כריתת החוזה
התובע נרשם לקורס משולב שעניינו הכשרתו כקבלן בניין וכמנהל עבודה מוסמך בחברה העוסקת במתן שירותים מקצועיים של לימודים. בפועל השתתף התובע רק בקורס קבלני בניין ומכאן תביעתו.
לטענתו, החברה כלל לא הוסמכה על ידי הרשות המאשרת במשרד התמ"ת ללמד את הקורס המשולב, אלא רק את קורס קבלני הבניין ובאי קיום הלימודים בקורס המשלים למנהלי עבודה, הפרה החברה את החוזה שחתם עמה התובע הפרה יסודית, תוך הצגת מצג שווא רשלני בזמן המו"מ לכריתתו. עוד טען התובע להפרה יסודית של החוזה גם לעניין קורס קבלני הבניין נוכח העובדה שהלימודים התחילו באיחור של כשנה וחצי ובאי קיום השיעורים השבועיים ברצף. לאור האמור ביסס התובע את תביעתו לפיצויים בסך 126,500 ש"ח על דיני החוזים, דיני הנזיקין ודיני הגנת הצרכן וטען בין היתר להפסד השתכרות במשך תקופת הלימודים ובגין היעדר הסמכה לעבוד כמנהל עבודה.
מנגד טענה החברה כי התביעה מחוסרת כל יסוד עובדתי או משפטי. לטענת החברה, בעת כריתת החוזה עם התובע לא היה ניתן לצפות את החלטת הרשות המוסמכת להפסיק לאשר את קורסי ההשלמה למנהלי עבודה מוסמכים כמדיניות ארצית. עוד טענה כי נוכח החלטת הרשות המוסמכת, הוצע לתלמידיה להגיש בקשה מסודרת ולקבל החזר כספי ואולם הדבר לא נעשה על ידי התובע. לעניין מועדי הלימודים טענה כי עם כריתת החוזה הודיעו לתובע כי לוח הזמנים הוא לוח זמנים משוער. כן הכחישה החברה את הנזקים הנטענים ולחילופין את אשמתה.
דיון משפטי
כב' השופט ש' סרחאן קבע כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
תחילה נדרש בית המשפט למסגרת הנורמטיבית המחייבת צדדים למשא ומתן חוזי ובכללה חובת תום הלב המחייבת את הצדדים לנהוג ביושר ובהגינות, וחובת הגילוי אשר אומצה בדין הישראלי כעקרון על והעלולה להשתכלל בנסיבות מסוימות עד כדי מצג שווא והטעייה. בית המשפט הוסיף וציין כי המצג הרשלני הוא קטגוריה משנית של עוולת הרשלנות ותכליתו היא מניעת הטעייה, וכי החובה הכללית לנקוט אמצעים סבירים משום שמניעת נזק מאדם שניתן לצפות כי ייגרם לו נזק, חלה גם על היחסים הטרום-חוזיים.
בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה דנן, הוכח בפניו כי החברה התנהגה כלפי התובע בדרך לא מקובלת ובחוסר תום לב ואף הציגה בפניו מצג רשלני בשלב הטרום-חוזי ובעת כריתת החוזה, שלפיו הוסמכה כדין על ידי הרשות המאשרת ללמד את הקורס המשולב ושבידיה מלוא האישורים לכך, וכן כי הלימודים בקורס דנן יתחילו בתוך כמה חודשים. בפועל, כך קבע בית המשפט, הסתמך התובע על ההיצג הרשלני ונגרם לו נזק, שעה שבאשמה הבלעדי של החברה לא המשיך התובע את לימודיו בשלב השני של הקורס המשולב לקראת הסמכתו כמנהל עבודה מוסמך.
עוד נקבע כי התובע התקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעייה מצד החברה. על פי הדין לא רק שהיה על החברה להימנע לחלוטין מלהציג בפני התובע מצג שווא רשלני, היה עליה להציג בפניו את העובדות המהותיות כולן ובכללן את העובדה שאין בידיה את האישורים הנדרשים להפעלת תוכנית הקורס המשולב וכי פתיחת הקורס האמור מותנית בין השאר בקבלת אישור הרשות המוסמכת.
עוד קבע בית המשפט כי קורס קבלנות הבניין נפתח והסתיים באיחור רב וכי נוכח השיהוי הניכר של החברה בבקשת האישורים לקורס הנזכר, לא פעלה החברה בשקידה הראויה לפתיחת הקורס ולסיומו במועד סביר.
אשר לסעד הנדרש - התובע אמד כאמור את נזקיו בסך של 126,500 ש"ח.
בית המשפט התייחס לחוות דעתו של המומחה מטעם התובע וקבע כי היא מבוססת על תשתית עובדתית לא מוכחת ולא מהימנה וכי היא אינה עולה בקנה אחד עם עקרון תורת הפיצויים - הוא השבת המצב לקדמותו.
בית המשפט קבע כי בנסיבות המתוארות זכאי התובע לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב ההיצג הרשלני במהלך המו"מ ועקב הטעיית החברה נוכח כריתת החוזה. עוד קבע כי התובע זכאי גם לפיצוי עקב הפרת החוזה, ובפרט כי יש לפצות את התובע על חלק משכר הלימוד ששילם עבור הקורס המשולב, על ההוצאות שנגרמו לו בגין פתיחת קורס קבלנות הבניין וסיומו באיחור רב וללא הצדקה בדין ועל הנזק הממוני וכי בסך הכול שיעור הפיצויים יעמוד על הסך של 20,000 ש"ח.
לאור האמור קבע בית משפט השלום כי דין התביעה להתקבל בחלקה, באופן שבו תשלם החברה לתובע פיצויים בסך של 20,000 ש"ח. כן השית בית המשפט על החברה הוצאות משפט בסך של 7,500 ש"ח.
תא 9780-10-11 l נאסר אבו אחמד נגד המכללה המשותפת בע"מ l לפני כבוד השופט הבכיר שכיב סרחאן
