מדריך למילוי טופס 161– הודעת מעסיק על פרישה מעבודה של עובד

הוראות כלליות הקשורות לטופס 161

1.   אחריות מילוי הטופס היא בידי המעסיק בלבד ועליו להעבירו לעובד וגם לפקיד שומה.

2.   עובד אשר פונה לפקיד שומה, חייב לצרף לטופס 161 גם 3 תלושי שכר אחרונים וזאת בנוסף לטופס 161א'.

3.   פקיד השומה בודק נתונים שונים המופיעים בטופס 161 מול תלושי השכר, כגון:

• עבור אילו רכיבי שכר מפרישים לפיצויים ואילו רכיבים לא שייכים לפיצוים.

• יום תחילת העבודה והסיום – נתון זה נלקח מתוך תוכנת השכר ומהווים שדות חובה. התוכנה יודעת גם לחשב את התקופה בשנים, חודשים מלאים וחלקי חודשים.

• פקיד השומה בודק בתלושי השכר את נכונות השכר ופיזור ההפקדות לקופות.  לדוגמה: אם בתלוש מופיעות 4 קופות עם הרכב פיצויים ובטופס 161 מופיעים רק 2 משלמים, עליו לבדוק את מקור הטעות.

• לפעמים מעסיקים רושמים בטופס 161 את פדיון החופשה כמענק שהוא פטור ממס. בפועל, פדיון חופשה הינו רכיב שכר החייב במס הכנסה לפי המס השולי הרגיל. באמצעות תלוש השכר, פקיד השומה יכול להחליט אם המענק אמיתי.

4.   מענקים מיוחדים המשולמים ע"י המעסיק שיירשמו בטופס 161 כגון: פיצויים מוגדלים, מענק הסתגלות, הפרת הסכם עבודה, תשלום בגין מספר חודשים שלא עבד עפ"י סיכום בין העובד למעביד, בנוסף לתשלום חודש הודעה מוקדמת וכד', סכומים אלה המשולמים כסכומים חד פעמיים לאחר ניתוק יחסי עובד / מעביד, מהווים מענק פרישה.

5.   אם קיים רווח שהתווסף על ערך הפדיון בתוך שנת המס, המיסוי על הרווח ייקבע ע"י פקיד השומה.

6.   כאשר אין אפשרות להוציא טופס 161 עבור שנים אחורה ממעסיק קודם, אפשר לצרף מכתב מהמעסיק הקודם ולהציג אותו בפני פקיד השומה.

7.   המעסיק אינו חייב למלא טופס 161 כאשר יש בקופה כספי תגמולים בלבד.

8.   בעבר הייתה כוונה לדווח בטופס 161 גם גובה הצבירה לתגמולים. בשלב זה דרישה זו אינה מיושמת.

9.   אם בסוף התהליך של ניתוק יחסי עובד / מעביד העובד קבל כספים נוספים, אפשר להוציא טופס 161 מתוקן.

סעיפים חשובים למילוי טופס 161 ע"י המעסיק

סעיף ו' - משכורת חודשית אחרונה לפני הפרישה

הגדרות:

"משכורת חודשית אחרונה לפני פרישה" - הכנסת עבודה למעט תשלומים שניתנו לכיסוי הוצאות ולמעט שווי שימוש ברכב צמוד.

אצל עובד יומי – המשכורת היא השכר הממוצע של 12 החודשים שקדמו להפסקת העבודה.

סכום המשכורת יכול להיות גבוה מ"שכר עבודה" כמשמעותו בחוק פיצוי פיטורים, מאחר שבסכום זה יכולים להיכלל רכיבים שחייבים לשלם עבורם פיצויים, בהתאם להסכם עם העובד.

"שכר עבודה" לעניין תקנות פיצויי פיטורים - סכום זה לא משודר למחשב, לכן אין חובה למלא שדה זה. חישוב הפטור נערך עפ"י השכר הרשום השדה "משכורת החודשית אחרונה לפני הפרישה".

תלוש השכר כולל רכיבים קבועים, רכיבים משתנים ורכיבים חד פעמיים. חלק מרכיבי התשלומים המיוחדים מתייחסים לדיני עבודה וחלקו האחר מתייחסים לדיני מס הכנסה.

לפי פקודת מס הכנסה – מס הכנסה מגדיר משכורת במובן הרחב ביותר. דהיינו, כל מה שמשלמים לעובד בשוטף או בחד פעמי, כגון: בונוס, אופציות, גילומים, זקיפות, פרמיות, עמלות, שעות נוספות וכד'. ייתכן מצב שיש הסכם מיוחד בין העובד למעביד לגבי ההפרשה לתנאים סוציאליים גם עבור רכיבי שכר מיוחדים, כמפורט לעיל.

לפי דיני עבודה – המשכורת החייבת בפיצויים היא לפי ההגדרה בחוק, למעט החזר הוצאות ושווי שימוש רכב צמוד.

להלן מפורטים רכיבי שכר נפוצים, אליהם יש להתייחס בעת הגדרת המשכורת בטופס 161:

רכיב שכר            "משכורת חודשית אחרונה לפני הפרישה"         "שכר עבודה"

בונוס                    בונוס-  אם יש נוהל לשלם בונוסים                     בונוס-  אם המעסיק מחליט שלא

                           והמעסיק מחליט שהבונוס הוא חלק                    להפריש  לתנאים סוציאליים עבור

                           מהשכר, מחלקים את הבונוס ל- 12                    הבונוס, בגלל שקיים סעיף 14,

                           ומצרפים "משכורת אחרונה"                              מצרפים את הבונוס לסכום שבשדה

                                                                                                   "שכר עבודה"

 

אופציות                                                                       אופציה היא זכות לקבל כסף. אם

                                                                                                  מממשים את הזכות בפועל, האופציה

                                                                                                 הופכת להכנסה. בדרך כלל לא מפרישים

                                                                                                 לתנאים סוציאליים עבור אופציות.

 

זקיפה                                                                        מהווה חלק מהשכר – אך לא משלמים על זה פיצויים

 

גילום                                                                         נמצא בתוך השכר – אך לא משלמים על זה פיצויים

 

הסכם מיוחד         אם יש הסכם מיוחד לגבי הפרשה

בין העובד            לפיצויים בגין החזר הוצאות כלשהן,

למעסיק             מכניסים סכום זה ל"משכורת אחרונה"

                            ומפרישים עבורו גם לתגמולים.

 

משכורת 12/13    לפי פקודת מס הכנסה - מחלקים ב-12

                           וזה הופך לחלק מהשכר לפיצויים.

 

שעות גלובליות    לפי פקודת מס הכנסה - מהווה חלק

                           מהשכר לפיצויים, לכן מכניסים

                          ל"משכורת אחרונה"

 

דמי הבראה       לפי פקודת מס הכנסה מהווה חלק

                         מהשכר לפיצויים, מכניסים ל"משכורת

                         האחרונה"

 

ביגוד             לפי פקודת מס הכנסה - מהווה חלק

                        מהשכר לפיצויים, מכניסים ל"משכורת

                        האחרונה"

 

תשלומים חד     תשלומים המוגדרים כמשכורת ושולמו

פעמיים             במהלך 12 החודשים האחרונים –

                        מוגדרים כהכנסת עבודה, מחלקים ב-12

                        ומוסיפים ל"משכורת האחרונה"

סעיף ז'– תקופות עבודה לא רציפות / שינויים בשיעורי המשרה / הפחתת שכר

מילוי תקין של סעיף זה מאפשר לפקיד השומה לחשב את השכר האמיתי למתן הפטור. הסיבות הנפוצות ביותר בגללם אין רציפות בתקופת העבודה אצל אותו מעסיק הן:

1.   חופשה ללא תשלום -  עובד בחל"ת (חופשה ללא תשלום) בתקופה ארוכה מעל 6 חודשים, חייבים לציין זאת בטופס 161 סעיף ו'. מערכת המחשב של מס הכנסה יודעת לעדכן את תקופת העבודה ולהשוות אותה עם תקופת העבודה הרשומה בסעיף ג'.

2.   שינויים בשיעורי המשרה. יש לציין בנפרד את תקופות העבודה בהתאם לשיעור המשרה בו הועסק העובד בכל תקופה, אצל אותו מעסיק.

3.   הפחתת שכר שאינה כתוצאה משינוי בשיעור המשרה– יש לציין בנפרד את התקופות שהעובד קבל שכר מלא או שכר חלקי. פקיד השומה ייחשב את השכר בשתי התקופות. מילוי הסעיף דרוש במיוחד לבדיקת הגדלת / הקטנת שכר אצל אותו מעסיק.

4.   השדה האחרון "משכורת אחרונה לתקופה" – אין חובה למלא אותו. אם לא ממלאים אותו, תחושב המשכורת האחרונה לפני הפרישה עפ"י שיעורי המשרה בתקופות השונות.

5.   פקיד השומה יחשב את השכר בכל אחת מהתקופות שבהן היה שינוי בשיעור המשרה או בגובה השכר.

סעיף ח' -  פירוט תשלומים בגין פרישה וסכומים / זכויות שנצברו לעובד בגין תקופת העבודה

מטרת הסעיף היא לרכז את סך הפיצויים מכל הקופות המשלמות פיצויי פיטורים בעת עזיבת עבודה. ישנם עובדים המכוסים בביטוח פנסיוני במספר קופות מסיבות שונות. כגון:

• המעסיק מפצל את השכר בין פוליסת ביטוח וקרן פנסיה.

• עובד שהגיע למקום העבודה עם הסדר פנסיוני קיים (לדוגמה - קרן פנסיה ותיקה). אם השכר החדש גדול מהשכר המבוטח בקרן הפנסיה, המעסיק חייב להרחיב את הכיסוי הפנסיוני ע"י פתיחת קופה נוספת, וכך נוצר מצב בו העובד מבוטח אצל מספר מבטחים.

על מנת למלא בצורה תקינה ביותר את הסעיף הזה, חברות הביטוח מנפיקות דו"ח ייעודי לטופס 161, ובו יש פירוט מדוייק של הכספים לפי קוד המשלם וקוד התשלום. חובה על המעסיק  לרשום בטופס 161, בשדה "הסכום ששולם או שנצבר", אך ורק נתונים המוצגים בדו"ח זה.

במקרה שהדו"ח אינו כולל את הפרמיה האחרונה שהועברה לחברה, אפשר לרשום את הפרמיה לפיצויים שטרם נקלטה בסעיף "צבירה נוספת".

בדו"ח שמתקבל מחברת הביטוח "צבירת פיצויים לטופס 161" מופיעים 2 ערכיי פדיון פיצויים: ערך פדיון פיצויים למעסיק וערך פדיון פיצויים למס.

מה השוני בין שני הערכים?

• ערך פדיון פיצויים למעסיק – מציג את צבירת הפיצויים ששולמו ע"י המעסיק, ומיועד למעסיק בלבד. מטרתו, התחשבנות המעסיק מול העובד, ובמידה ויש חוסר בפיצויי פיטורים, על המעסיק להוסיף פיצויים נוספים.

• ערך פדיון פיצויים למס – מציג את סף צבירת הפיצויים כולל רווחים שנצברו. נתון זה מיועד לעובד, לצורך התחשבנות עם מס הכנסה.

• המעסיק חייב לרשום בסעיף "הסכום ששולם או נצבר ליום הפרישה" את ערך הפדיון למס. אין לרשום בשדה זה את הנתון המופיע תחת ההגדרה "ערך פדיון למעסיק".

• בקצבה עתידית כאשר סוג התשלום הוא "34" (קצבת יסוד / תגמולים של עמית שכיר) אין צורך לרשום סכום בשדה "סוג התשלום".

חובה לצרף לטופס 161 את אישור החברה

רקע כללי לשני ערכי פדיון השונים: ערך פדיון פיצויים למעסיק וערך פדיון פיצויים למס

• עד שנת 1991 – הייתה הבטחת תשואה בפוליסות. תשואה זו יצרה מגן למעסיק, מגן ששחרר אותו מהשלמת פיצויים, למעט מקרים של הגדלת שכר.

• משנת 1991 נפסקה התשואה המובטחת ובמקומה נקבעה הצמדה חדשה - משתתפת ברווחים. חברות הביטוח טענו שלכספי הפיצויים יש הגנה של הצמדת מדד, דהיינו, ערך פדיון הפיצויים צמוד למדד. ללא עליות המדד, במידה ויש חוסר בפיצויים (שלא כתוצאה העליית שכר) השלמת הפיצויים נעשתה מתוך כספי התגמולים.

• במהלך השנים 1991 – 2003 הקופות עשו תשואות עודפות מעל המדד, לכן לא היה צורך בהשלמת פיצויים.

• בשנת 1994 - מס הכנסה הבין שהעובד נהנה מפטור על הרווחים והוציא הנחיה חדשה לחברות הביטוח לדווח ל- 161 ערך פדיון פיצויים בתוספת החלק היחסי של הרווחים וערך פדיון למעסיק.

הנחיות למילוי נכון של סעיף ח' בטופס 161

1.   קוד סוג המשלם– מייצג את הקופה שמשלמת את הפיצויים. סוג המשלם מופיע תמיד בדו"ח לטופס 161 שמתקבל מהקופה המשלמת.

אם המשלם הוא המעסיק – חובה עליו לרשום קוד משלם "1".

בתשלום מסוג קצבה המשולמת באופן שוטף – יש לרשום את סכום הקצבה ברוטו.

2.   קוד סוג התשלום -  סעיף זה מגדיר את "צבע הכסף" בכל אחת מקופות העובד. יש למלא את מספר הקוד כפי שהגוף המשלם ציין ע"ג הדו"ח שלו. אם יש יותר ממשלם אחד, יש לפרט כל משלם בשורה נפרדת.

אם קוד המשלם הוא "5" – קופת פנסיה ותיקה או "6" – קופת פנסיה חדשה מ- 1995 וקופת ביטוח לקצבה, אין צורך למלא את סוג התשלום.

דוגמאות: אדם עבד 10 שנים לפי שכר של 20,000 ₪. יש בקופה 200,000 ₪.

• אם באישור שנתקבל מהקופות, מופיע קוד סוג המשלם 4 (קופה אישית לפיצויים כולל קופת ביטוח) – הזכאות לפיצויים היא לפי השכר לפיצויים כפול 10 שנות וותק.הסכום הכולל ניתן למשיכה הונית.

• אם הקופה מפוצלת לקוד 4 (קופה אישית לפיצויים / קופת ביטוח) וקוד 6 (קופת פנסיה חדשה), הסכום הצבור בקוד 4 הוא סכום הוני, בעוד הסכום הצבור בקוד 6, מהווה צבירה קצבתית. העובד יכול לבקש לייעד סכומים בקוד 6 לקצבה (רצף קצבה). 

אי מילוי תקין של טופס 161 יכול לגרום לעיוותים רבים, כגון השלמת הפיצויים מכספי התגמולים, או תשלום מס על חלק מהפיצויים, למרות שבפועל כל הפיצויים פטורים ועוד. פקיד השומה קובע את חבות המס אך ורק עפ"י הנתונים הרשומים בטופס 161. לנתונים הרשומים בטופס זה יש השלכות משמעותיות לטופס 161א', לכן חובה למלא את הטופס בצורה נכונה.

סעיף ט'– תשלום מענק בשיעורין

אם המעסיק אינו מסוגל לשלם את כל כספי הפיצויים ביום ניתוק יחסי עובד / מעסיק, עליו למלא את תנאי התשלום בשיעורים בסעיף ט'.

סעיף י'– רכישת  זכויות

הכוונה לרכישת זכויות פנסיה נוספות ע"י המעסיק, בסמוך או לאחר הפרישה. רכישת זכויות ע"י המעסיק, הכוונה היא שבמקרה של פרישה מוקדמת, המעסיק ממשיך לשלם לקרן הפנסיה את אותו הסכום ששילם במשך השנים לרכישת זכויות פנסיוניות לתקופת הביניים עד לגיל זכאותו לפנסיה.

ניתן לרכוש זכויות בסכום חד פעמי לפני הפרישה או בסמוך לפרישה. סכומים שישולמו לקופה לאחר הפרישה, יראו אותם כמענק שהעובד קיבל במזומן וחייב להירשם בתלוש השכר.

במשבצת 3 – המעסיק מדווח איזה סכום חודשי הוא מעביר לקרן הפנסיה עד הגיע העובד לגיל פרישה, אז יתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה. כספים שמופקדים בקרן הפנסיה לטובת העובד, חייבים במס כעמית עצמאי, בניכוי וזיכוי להם זכאי העמית בגין הפקדות אלו. 

סעיף י"א– חישוב  סכום המענק הפטור / החייב לניכוי מס במקור

במגמה להקל על ציבור הפורשים נקבעו כללים לפיהם על המעסיק לחשב את סכום המענק הפטור ואת שיעור המס שיש לנכות מחלק המענק החייב.

לפי הנחיות מס הכנסה, המעסיק רשאי למלא סעיף יא' ולחשב את חבות המס, אך ורק אם העובד מסר לו טופס 161א', וחתם על הצהרה בסעיף ב1 – דהיינו, לא עבד באף עבודה נוספת במהלך עבודתו אצל המעסיק הנוכחי. שיעור המס יחושב לפי המס השולי של העובד לפני העזיבה.

הנחיות לחישוב המס ע"י המעסיק:

1.   סכום המשכורת הקובעת לפטור – זוהי המשכורת האחרונה ששולמה לעובד. במקרה של שינויים במשכורת עקב שינוי שיעור המשרה או הפחתת שכר- יש לציין בשדה זה שקלול של המשכורת ששולמה בסוף כל תקופה – הכל עד גובה התקרה הקבועה בסעיף 9(7)א.

2.   סכום המענק – אם שולם מענק נוסף

3.   סכום המענק הפטור  - לפעי סעיף 9(7)א

4.   סכום המענק החייב

5.   אם יש משלם אחד, המעסיק ירשום את סכום המס שניכה מהפיצויים, בהתאם לאישור פקיד שומה שקיבל או בהתאם למס השולי של העובד.

6.   במקרה שיש 2 משלמים, הפיצויים הפטורים ישולמו ע"י משלם אחד והמשלם השני ינכה מס בשיעור מירבי, או בהתאם לאישור פקיד השומה שהביא העובד.

7.   אם העובד לא הביא אישור מפקיד שומה, על המעסיק להודיע לקופה האחרת מה גובה המס שיש לנכות, סעיף יא' (6)

8.   סעיף יא' (7) מאפשר למעסיק לבקש ייעוד לקצבה של כספי המענק. אפשר לבקש ייעוד לקצבה את מלוא הסכום הצבור או חלקו. אפשר לרשום 100% או שיעור אחר המיועד לקצבה.

 

הסבר על טופס 161א' יובא במאמר נפרד

 

למידע לעובד לחצו כאן >>

למערכת משאבי אנוש לחוצו כאן >