בישראל, נהוגה מזה שנים חובה לערוך שימוע לעובד בטרם פיטורים. החובה נולדה במגזר הציבורי, והתרחבה גם למגזר הפרטי, אבל לא הוסדרה מעולם בצורה ברורה. מהן, אם כן, החובות שחלות על המעסיק, ומה פסק בית המשפט בעבר כשנדרש לסוגיה? עו"ד ראובן בבדז'נוב, שכותב באתר "כל עובד" מבית "חשבים", מסביר:
"החובה לערוך שימוע לעובד בטרם פיטוריו, נולדה במגזר הציבורי ובגופים דו מהותיים, שנמצאים בין הציבורי-לפרטי. ההנחיות קובעות שיש לערוך שימוע תקין בטרם יפוטר עובד קבוע, הכולל:
- הודעה מראש לעובד על מועד השימוע, בה יפורטו הטענות שבעטיין רוצים להפסיק את עבודתו.
- הענקת אפשרות לעובד לעיין בכל החומר הנוגע לנימוקי פיטוריו, ומתן זמן סביר לעובד להכין את תגובתו ואת טיעוניו.
- הענקת הזדמנות מלאה לעובד, בין אם בכתב ובין אם בעל-פה, להגיב על הטענות נגדו.
- עריכת פרוטוקול של הישיבה, אם השימוע לא נעשה בכתב.
- קבלת החלטה על סמך שיקולים מקצועיים וענייניים.
- השימוע יערך בכתב, אלא אם ביקש העובד להשמיע את טיעוניו בעל-פה. במקרה בו התקיים השימוע בעל-פה, רשאי העובד, אם הוא מעוניין בכך, להגיע לשימוע עם אדם מטעמו כגון: עורך-דין, נציג ועד עובדים וכו', אולם ללא עדים".
ומה לגבי המגזר הפרטי?
בבדז'נוב מבהיר: "ככלל, לאורך השנים לא הייתה קיימת במגזר הפרטי חובה זהה לזו הקבועה במגזר הציבורי, שכן חוקי העבודה עד עצם היום הזה אינם מעגנים את זכות העובד לשימוע בטרם פיטוריו. עם זאת, בהלכות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה ובשורת פסקי דין של בתי דין אזוריים, הורחבה זכות השימוע, כך שתחול גם במגזר הפרטי. למרות זאת, בתי הדין לא התוו כללים סדורים לגבי אופן קיום הליך תקין של שימוע במגזר הפרטי (להבדיל מהמגזר הציבורי)".
מאחר שלא נקבעו כללים סדירים, ניתן ללמוד על המגמות מפסקי דין קיימים שעסקו בנושא. לדוגמה, פסק דין שניתן בשנת 2003, שבו הוסברה תכלית עריכת שימוע על פי הפסיקה (יוסי גוטרמן נ. המכללה האקדמית עמק יזרעאל).
פסק הדין ודבר בית המשפט
בפסק דין זה, נקבעה הלכה לפיה "זכות השימוע הינה זכות יסוד ביחסי העבודה בכלל, ובסיום יחסי עבודה בפרט, בין אם מדובר בפיטורים ובין אם מדובר באי חידוש חוזה עבודה. זכות הטיעון אינה בבחינת 'טקס' בלבד, שיש לקיימו על מנת לצאת ידי חובה. זוהי זכות יסוד, שמטרתה להביא לידי כך, שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו, או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את גרסתו מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות החלטתו. מתוך הזכות הזו, נובעת החובה המוטלת על המעביד להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו. זאת על המעביד לעשות בפתיחות, בהגינות ובתום לב. השימוע יכול שייעשה בכתובים, ויכול שיתקיים בפני מי שהוסמך לכך. .. זכותו של העובד לשכנע את מקבל ההחלטה, וחובתו של מקבל ההחלטה להטות אוזנו לטיעוני העובד ולא לחסום בפניו את ההזדמנות לעשות כן מלכתחילה".
רוצים ללמוד על הנושא? להכיר עוד פסקי דין חשובים שעסקו בזכות השימוע? מוזמנים להצטרף לאתר "כל עובד" ולקרוא את המאמר המלא.
אין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
