סעיף 5 לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן: "החוק") מונה ימי היעדרות שלא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. כלומר, אם ימים אלה חלים בעת שהות העובד בחופשה שנתית, החופשה נפסקת לאותם ימים, ויש להשלים את החופשה, ככל האפשר, תוך אותה שנת עבודה.
ימי היעדרות על פי חוק
ימי ההיעדרות, שאינם באים במניין ימי החופשה הם: מילואים, ימי חג, חופשת לידה, תאונה או מחלה, ימי אבל, ימי שביתה או השבתה, ימי הודעה מוקדמת (אלא אם עלו על 14 יום).
מהאמור לעיל, עולה כי החוק שלל את האפשרות, לפיה עובד יהיה במחלה, והיעדרות זו תחשב, כחלק מהחופשה השנתית שלו.