חברות רבות במשק מקצות שטחים ייעודיים ממשרדיהן לחדר האוכל, למטבח, חדרי אחסון אוכל ועוד. בפס"ד אמדוקס ישראל בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף נתניה אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי, נידונה הסוגייה האם רשאי עוסק (החברה) לנכות את מס התשומות של דמי השכירות, חשמל, מים, ארנונה ודמי ניהול בגין החלק משטח המשרד המשמש לטובת חדר אוכל לעובדים.
חברות רבות במשק מקצות שטחים ייעודיים במשרדיהן לחדר האוכל, למטבח, לחדרי אחסון אוכל ועוד. בפסק דין אמדוקס ישראל בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף נתניה אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי, נדונה הסוגייה האם רשאי עוסק (החברה) לנכות את מס התשומות של דמי השכירות, חשמל, מים, ארנונה ודמי ניהול בגין החלק משטח המשרד המשמש לטובת חדר אוכל לעובדים.
תקנה 15א(ב) לתקנות מס ערך מוסף קובעת ככלל כי מס תשומות שהתחייב בו עוסק על תשומה בשל עובדיו אינו ניתן לניכוי. המונח "תשומה" בשל עובד מוגדר בתקנה זו כ"נכס או שירות כגון ארוחה, דיור, מתנה או בידור, המיועדים להנאתם, לתועלתם, לרווחתם או לטובתם של העובד או של בן-משפחתו".
טענת רשויות מע"מ הייתה כי לאור תקנה 15א(ב) לתקנות מע"מ לא ניתן לנכות את מס התשומות בגין דמי השכירות המשולמים לטובת הקצאת חדר אוכל, שטחי המטבח והאחסנה, לרבות ההוצאות העקיפות בקשר לשטחים אלו, מכיוון שהם נכללים בגדר המונח "ארוחה" הקבוע בתקנה 15א(ב) לתקנות מע"מ.
פסיקת בית המשפט:
בית המשפט דחה את עמדת רשויות מע"מ. במסגרת פסק הדין קבע כבוד השופט בורנשטין כי תשומות הקשורות באופן בלעדי לארוחה אשר מספק המעביד לעובדיו, כגון חומרי הגלם, הציוד במטבח, עבודת הבישול והאפייה, השולחנות, הכיסאות, כלי האוכל, רחיצת הכלים, ניקיון השולחנות וניקיון רצפת חדר האוכל – כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהשירות המכונה "ארוחה" לצורך תקנה 15א ולפיכך אינם מותרים כתשומה, ואולם, לא כך דינן של תשומות המשולמות בקשר לשטחים המשמשים כחדרי אוכל, לרבות התשומות הנלוות (חשמל, מים, ארנונה, דמי ניהול ועוד).
לעניין זה אף הדגיש בית המשפט כי אין הבדל בין מצב שבו עובד רוכש את ארוחתו ממקור חיצוני או מביא את ארוחתו מהבית, למצב שבו המעסיק מספק לו את הארוחות במשרדי החברה.
נוסף על כך התייחס כבוד השופט בורנשטיין גם לנסיבות שבהן מקומות עבודה מעמידים לטובת העובדים פינות ישיבה, פינות הסבה, מזנונים ואף מתחמים נוספים המצויים במקומות העבודה ואינם מיועדים לארוחות, כגון מתחמי מנוחה או העשרה ואף חדרי כושר. בית המשפט קבע כי דמי השכירות וההוצאות הנלוות בגין שטחים אלו אף הם מותרים בניכוי כתשומה.
מניסיוננו, כבר שנים מתנהלים בנושאים אלו דיוני שומה שבהם תוקפות רשויות מע"מ את החברות. הן אף פרסמו את עמדתן במסגרת החלטות מיסוי או הסדרי שומה.
עמדה זו נדחתה כאמור בפסיקתו של בית המשפט. אנו מניחים כי על ההחלטה יוגש ערעור ובית המשפט העליון יידרש להכריע בסוגיה.
לאור פסיקה זו, אנו ממליצים לכל חברה לבחון את אופן ניכוי מס התשומות בגין העמדת שטחים לשימוש העובדים, לרבות שטחים המשמשים כחדרי אוכל או נוחות או העשרה.
הכותב - ממשרד גרוס ושות' עורכי דין. משרד גרוס ושות' הוא אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ומונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
