בית המשפט המחוזי השית עונש הכולל בין היתר, 14 שנות מאסר בפועל על מורה לריקודים סלוניים שביצע עבירות מין בתלמידותיו הקטינות. נקבע כי המורה פגע בתמימות הקטינות באופן שיטתי ומסווה כשהוא ניצל את "קו התפר" שבין המותר והאסור נוכח סגנון הריקודים שלימד, לסיפוק יצריו המיניים.
הנאשם, יליד 1988, מדריך לריקודים סלוניים לילדים ובני נוער, הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בביצוע עבירות מין ב-4 מתלמידותיו, קטינות בנות 13 עד כמעט 16 לאחר שהוגש נגדו כתב אישום שכלל חמישה אישומים. הנאשם זוכה מהאישום החמישי לאחר שהמאשימה חזרה בה מאישום זה, משום שהמתלוננת לא העידה. כמו כן, הנאשם זוכה מחלק מהעבירות מושא האישום השני.
המדינה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר שבין 18 ו-22 שנים, לצד פיצוי הולם לכל אחת מהקטינות ומאסר מותנה. לשיטת המדינה, לאור המסכת העובדתית השונה בכל אירוע, ומשום שהמדובר בעבירות שבוצעו בקטינות שונות ובפער זמנים בין האירועים, יש לראות בכל אחת מהעבירות שביצע הנאשם כאירוע נפרד ולקבוע את מתחמי הענישה. המדינה התייחסה לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, מידת הפגיעה בהם והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ובמיוחד מעמדו של הנאשם כמורה הנערץ של הקטינות. עוד הפנתה המדינה לנזק שנגרם מביצוע העבירות, עליו ניתן ללמוד, בין היתר, מתסקירי נפגעות העבירה. לשיטת המדינה, שיקול נוסף המתווה את העונש הראוי בתוך מתחם העונש ההולם הוא שיקול הרתעת היחיד והרתעת הרבים. המדינה ציינה כי על הענישה להרתיע אחרים ולהעביר מסר ברור וחד שניצול נפשי של בני אדם למטרות סיפוק יצרי מין ראוי לכל הוקעה, ובמיוחד כאשר קורבנות הניצול הן קטינות.
הסנגור הדגיש מצדו את עברו הנקי של הנאשם ואת הפגיעה שנגרמה לנאשם ולמשפחתו כתוצאה מהרשעתו. עד מעצרו, היה הנאשם מורה מהמובילים בארץ בתחום הריקודים הסלוניים. הנאשם ירד מפסגת העולם המקצועי לתחתיתו, לא ראה את ילדיו במשך תקופה ארוכה, משפחתו התפרקה, וחייו לא יחזרו למקום שהיו, הן בתחום המקצועי והן בתחום המשפחתי.
כב' השופטת ד' כהן פסקה
יש להשית על הנאשם עונש כולל, לאור הזיקה ההדוקה המהותית שבין המקרים. המדובר במדריך נערץ ומוכשר בתחומו, שביצע לאורך תקופה ארוכה בתלמידותיו הקטינות עבירות מין בהזדמנויות שניקרו בדרכו: בין אם במסגרת השעורים שהעביר, בין אם בנסיבות חברתיות בהן פגש את הקטינות ובין אם במפגשים שיזם; הכל על רקע היותן תלמידותיו בחוג שהיה מעבר לתחביב מזדמן עבור הקטינות. בתוך כך נקבע כי בעבירות המהוות מספר אירועים, יקבע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן רשאי בית המשפט יתחשב, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר – לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת (סעיף 40יג(ג) לחוק העונשין).
עוד נקבע כי יש לתת משקל לכך משקל לכך שהנאשם, בדפוס פעולה שיטתי, ביצע עבירות מין בתלמידותיו הקטינות, ניצל הזדמנויות שנקרו בדרכו ואף יצר הזדמנויות במיוחד לצורך ביצוע העבירות, כמפורט לעיל. הנאשם ניצל את מעמדו ואת השפעתו על הקטינות וכן ניצל את האמון שנתנו בו הקטינות והוריהן. בנוסף, כי יש לתת משקל להתמשכות האירועים ולריבויים. הנאשם התעלם מהנזק הפיזי והנפשי שמעשיו עלולים לגרום לתלמידותיו הקטינות, וזאת לשם סיפוק יצריו המינים.
בית המשפט המחוזי הוסיף ופסק
כי עם כל ההבנה לנזקים שנגרמו לנאשם ולמשפחתו, אין לנאשם להלין אלא על עצמו, ובמיוחד שעה שהעבירות עצמן בוצעו על רקע מקצועו כמדריך לריקודים. עם זאת, יש לתת משקל למכלול נסיבותיו האישיות של הנאשם ובכלל זאת כי הנאשם שילם מחירים אישיים מקצועיים ומשפחתיים נוכח מעצרו, כפי שעמד עליהם הסנגור בטיעוניו. הנאשם אף לא הכיר באחריותו ולא חסך את העדת הקטינות. בהתאם להוראת סעיף 40יא(6) לחוק העונשין, כפירתו של הנאשם לא משמשת לחובתו אך הנאשם אינו זכאי להתחשבות הניתנת למי שהודה והכיר באחריותו למעשיו.
לא זו אף זו נקבע כי על אף שהנאשם לא ביקש זאת בטיעונים לעונש– יש לתת משקל למצבו הבריאותי של הנאשם, שכפי שעלה מעדותו, עבר מספר אירועים מוחיים והוא נוטל מדללי דם ותרופות שונות. יחד עם זאת, חזקה שהנאשם מטופל ויטופל כראוי במסגרות הייעודיות בשב"ס.
לסיכום, נוכח מכלול השיקולים שפורטו לעיל, ובהתחשב במצבור העבירות שבהן הורשע הנאשם, נקבע כי יש להשית על הנאשם- 14 שנות מאסר בפועל, מיום המעצר; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום השחרור ממאסר אם יעבור עבירת מין מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר אם יעבור עבירת מין מסוג עוון או עבירה אחרת בגינה הורשע. עוד נקבע כי הנאשם ישלם פיצויים כספיים בהיקפים שונים למתלוננות 1-4.
המדינה יוצגה ע"י עו"ד עינת בלנרו מפמ"ד; הנאשם יוצג ע"י עו"ד נעם אליגון
תפ"ח 19391-05-18
