הליכי מס הכנסה ומע"מ לגבי שיקים שמתקבלים עדיין לעסק שבעליו נפטר

נקדים ונאמר כי לאחר פטירת העוסק, נראה כי לא ניתן להמשיך לנהל את העסק במקומו של הנפטר, ולו בתקופת הביניים מבלי להסדיר זאת הן מבחינת מס הכנסה והן מבחינת מס ערך מוסף, קרי יש לנקוט את הפרוצדורה וההליכים אשר נקבעו בחקיקה, כפי שנפרט להלן

השאלה:

עוסק מורשה נפטר. הלקוח עדיין מקבל שיקים מלקוחותיו וגם יש לו שיקים דחויים לשנתיים קדימה. כרגע אשת הנפטר מנהלת זמנית את העסק במטרה לסגור אותו בזמן הקרוב, כי אין לה את ההכשרה המקצועית לנהל את העסק (עורך פטנטים). הבנק מסרב להפקיד את השיקים בחשבון הנפטר וטוען שעל האישה לפתוח עסק באותו שם (של הנפטר) ולהפקיד את השקים. 1. האם הבנק צודק? 2.מי צריך להפיק חשבוניות? 3. למי לשייך את הרווחים - לאישה או לבעל?

עו"ד ג'ני אטקין משיבה:

נקדים ונאמר כי לאחר פטירת העוסק, נראה כי לא ניתן להמשיך לנהל את העסק במקומו של הנפטר ולו בתקופת הביניים מבלי להסדיר זאת הן מבחינת מס הכנסה והן מבחינת מס ערך מוסף, קרי יש לנקוט את הפרוצדורה וההליכים אשר נקבעו בחקיקה, כפי שנפרט להלן.

מס הכנסה

סעיף 120 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כדלהלן:

"120.   (א) נפטר אדם בשנת המס, ואילו לא נפטר היה בר-חיוב לאותה שנה, או אם נפטר אדם תוך שלוש שנים לאחר תום שנת מס ולא נעשתה לו שומה לאותה שנה - יהיה נציגו האישי החוקי חב במס שאותו אדם היה בר-חיוב בו אילו היה בחיים, ויהא חייב בתשלומו, וכן יהיה אחראי לעשייתם של כל אותם מעשים ודברים שאותו אדם היה אחראי לעשייתם על פי פקודה זו, אילו היה בחיים.

(ב)  מיום פטירתו של אדם יראו את הכנסתו החייבת של העזבון כהכנסתם של היורשים לפי חלקיהם בהכנסות העזבון.

(ג)   היו היורשים או אחדים מהם או חלקיהם בהכנסות העזבון, כולם או מקצתם, בלתי ידועים, ישלם הנציג האישי החוקי של הנפטר מתוך העזבון מס בשיעור של 40% על חשבון המס המגיע מהיורשים על הכנסה של העזבון.

(ד)  הוראות סעיפים 174-181 יחולו לגבי תשלום על חשבון המס לפי סעיף קטן (ג) בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ה)  לאחר חלוקתה של הכנסת העזבון וצירופה להכנסתו של כל יורש, יקוזז המס ששולם כאמור על ידי הנציג האישי החוקי כנגד המס על הכנסתם של היורשים לפי חלקו של כל אחד מהם בהכנסות העזבון.

(ו)   לענין סעיף זה, "הנציג האישי החוקי" - לרבות יורש, מנהל העזבון, המוציא לפועל של צוואת הנפטר וכל אדם הרשאי, על פי דין או על פי החלטה של בית משפט, לטפל בנכסי העזבון."

[ההדגשות כאן ולהלן אינן במקור - ג'"א]

נדגיש כי הפרוצדורה לניהול תיק הנישום לאחר פטירתו, לרבות מילוי הטפסים וכיו"ב, פורטו בהוראת ביצוע מס' 11/2019 "תיק עזבון במשרדי השומה", אשר פורסמה על ידי רשות המיסים ביום 1/12/2019. אני ממליצה ללמוד את הוראת הביצוע ולבחון את יישומם של הכללים והפרוצדורות בהתאם לנסיבות המקרה דנן.

בהתאם לסעיף 120 לפקודה, מיום פטירת המוריש יראו את הכנסתו החייבת של העיזבון כהכנסתם של היורשים לפי חלקיהם בהכנסות העיזבון.

בהתאם להוראת הביצוע, מיד לאחר פטירת בעל העסק/ הנישום, מוטלת על מנהל העיזבון או היורשים, החובה לפתוח את תיק העיזבון במשרדי השומה.

במצב שבו פרטי היורשים וחלקם בירושה ידועים לרשות המיסים, הרי לאחר פטירת המוריש, יפתח משרד השומה תיקים לכל אחד מהיורשים לגבי חלקו בירושה.

אם זהותם של כלל היורשים או חלקם אינה ידועה או קיימת מחלוקת בעניין, ישנה פרוצדורה לפתיחת תיק ניהול עיזבון על ידי "הנציג האישי החוקי" כפי שהוגדר בחוק ולהתנהלות באמצעותו.

התשלומים שייצברו בתיק העיזבון בתקופת הביניים ישויכו ליורשים לפי חלקם בירושה, כפי שייקבע על ידי הערכאה השיפוטית המוסמכת או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין. באחריות היורשים להמציא לפקיד השומה את צו הירושה. לאחר פתיחת התיקים ליורשים, יחולקו כל התשלומים שנזקפו לזכות תיק העיזבון לטובת היורשים, יאופסו היתרות בתיק העיזבון ותיק העיזבון יסווג כתיק בלתי פעיל.

מס ערך מוסף

בעניין מס ערך מוסף קובע סעיף 106א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") כדלהלן:

"106א. נפטר עוסק שאילולא נפטר היה בר חיוב לגבי תקופת דיווח כלשהי, והפטירה היתה תוך שלוש שנים מאותה תקופת דיווח, יהיה נציגו החוקי חייב בתשלום המס שאותו עוסק היה חייב בו אילולא נפטר, וכן יהיה אחראי לעשיית כל דבר שהעוסק היה אחראי לעשייתו על פי חוק זה אילולא נפטר, ובלבד שסכום המס שיתחייב בו על פי סעיף זה לא יעלה על שווי העזבון של הנפטר, לאחר שינוכו ממנו חובותיו של הנפטר שיש לגביהם קדימות על פני המס; לענין זה -

"נציג חוקי" - מנהל העזבון, היורשים או חליף אחר של הנפטר;

"שווי" - כמשמעותו בסעיף 106."

אי לכך, סעיף 106א לחוק דן בגביית המס לאחר פטירתו של עוסק והוא קובע כי נציגו החוקי של העוסק חייב בתשלום המס ובעשיית כל דבר שהעסק היה חייב לעשותו על פי החוק אילולא נפטר. לפי הסעיף, הנציג החוקי של הנפטר יהיה חייב בחובות המס של העוסק לגבי תקופות דיווח שכלולות בשלוש בשנים מיום הפטירה של העוסק. יתר על כן, סכום המס שהנציג יתחייב בו לא יעלה בכל מקרה על שווי העיזבון של הנפטר, לאחר שנוכו ממנו חובותיו של הנפטר שיש לגביהם קדימות על פני מס ערך מוסף.

מבחינה פרוצדורלית קובע סעיף 137 לחוק חובת דיווח כללית לגבי כל שינוי בעסק כדלהלן: "חייב במס יודיע למנהל, בדרך ובמועד שנקבעו, על כל שינוי שחל בבעלות על העסק או המוסד, בעסקיו, בפעילותו ובכל פרט אחר שקבע השר."

נוסף על כך, תקנה 8(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976 קובעת חובת דיווח למנהל, בין היתר, אם נפטר העוסק, כדלהלן:

"...

(ב)(1)   חייב במס שנפטר, פשט את הרגל או הפך לבלתי כשיר לנהל עסקים מסיבה אחרת, יודיע למנהל כל אדם הפועל כנציגו כדין של החייב במס או המנהל בפועל את עסקו בדבר פעילותו כנציג או בדבר ניהול העסק על ידו, לפי הענין; הוא הדין לגבי חייב במס שהיא חברה שנתמנה לה כונס נכסים, וההודעה תימסר מאת כונס הנכסים;

(2)  הודעה כאמור תהיה בכתב ותינתן תוך שלושים יום מיום המינוי כנציג, ככונס הנכסים או מיום תחילת ניהול העסק על-ידי המודיע, לפי הענין."

אי לכך, ועל פי האמור לעיל, קיימת חובת דיווח לרשויות המס על פעילותה כנציגה של המנוח וכו'.

נוסף על כך, סעיף 20 לחוק קבע אפשרות חוקית של מי שאינו חייב במס לקבל על עצמו את חובת התשלום של מס ערך מוסף, וזאת בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע.

רשויות המס בהוראה מקצועית תאמ"ו 62.715 קבעו רשימה של מקרים שבהם תאושר בקשה להיכנס לנעלי החייב במס ערך מוסף, כאמור בסעיף 20 לחוק. הרשימה כוללת בין ביתר, מקרה של פטירת עוסק – במקרים שבהם היורשים ממשיכים כעוסקים.  

במקרה זה על היורשים שממשיכים כעוסקים למלא את טופס מע"מ 11א.

על פי האמור בטופס, נראה כי עם קבלת אישור המנהל, החליף יהיה רשאי להוציא חשבוניות מס הערוכות על שמו במקום העוסק הנפטר.

אשר על כן, נראה כי החל מיום הסכמת המנהל, דין החליף (במקרה שלנו – היורש), יהיה כדין החייב גם לגבי החיובים במס ערך מוסף, לרבות הזכות להוציא חשבוניות מס במקום העוסק, וגם לגבי זכותו לנכות את מס התשומות בהתאם לחשבוניות המס שהוצאו לחייב.

לסיכום, נראה שכדי להמשיך לפעול בעסק אחרי פטירת העוסק במקרה דנן, יש להסדיר זאת על פי הפרוצדורה שנקבעה ברשות המיסים, הן מבחינת מס הכנסה והן מבחינת מס ערך מוסף.

נדגיש כי בשאלה זאת התייחסנו לדרישות המיסוייות הקשורות לניהול העסק אחרי פטירת הנישום. ייתכן שקיימות דרישות חוקיות נוספות שהבנק מתייחס אליהן. מומלץ לבדוק מול הבנק ובמידת הצורך להיוועץ בעורך דין אשר עוסק בדיני ירושה.

המשיבה - מומחית במע"מ

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים