המאמר מתמקד בהיבטים הקשורים לביטוח הלאומי של העצמאים לנוכח המשבר הכלכלי הנובע מנגיף הקורונה ומבוסס על המידע הידוע לכותבת ביום כתיבתו. לפני שימוש במידע יש להתעדכן בפרסומים של הביטוח הלאומי. המידע במאמר נועד להסב את תשומת הלב לאמור בו ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת. כל האמור בלשון זכר מתאים גם לנקבה, למעט כאשר מצויין במפורש בלשון נקבה. דמי ביטוח - הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, גם יחד. עובד עצמאי - הכוונה לעצמאי שכלול בהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. עצמאי שאינו עונה להגדרה - הכוונה לעצמאי שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי" (לכן הוא אינו מבוטח לגמלאות מחליפות הכנסה כמו דמי פגיעה בעבודה ודמי לידה).
-
● תמצית הפרסום של הביטוח הלאומי לעובדים עצמאיים בזמן הקורונה
● הבסיס לחישוב דמי ביטוח
● תיקון מקדמות דמי ביטוח של עצמאי
● שינוי עיסוק של עצמאי או סגירת עיסוק עצמאי
● ניכוי הכנסות ממשלח יד מדמי האבטלה בתקופת האבטלה
● דרישה לתשלום מינימום דמי ביטוח כשיש הכנסות שאינן מעבודה בתקופת חל"ת
● עיקולים והסדרי תשלומים בזמן המשבר
● פטור מתשלום דמי ביטוח למעסיק בעד עובד שנמצא בחל"ת שהוא גם "עובד עצמאי"
● פטור מדמי ביטוח למענקים לעצמאים
● ביטוחו של עובד עצמאי בעל הכנסה נמוכה, שהוא גם שכיר
● גמלאות דמי לידה והורות וגמלה לשמירת היריון לעובדת עצמאית
המאמר מתמקד בהיבטים הקשורים לביטוח הלאומי של העצמאים לנוכח המשבר הכלכלי הנובע מנגיף הקורונה ומבוסס על המידע הידוע לכותבת ביום כתיבתו. לפני שימוש במידע יש להתעדכן בפרסומים של הביטוח הלאומי. המידע במאמר נועד להסב את תשומת הלב לאמור בו ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת.
כל האמור בלשון זכר מתאים גם לנקבה, למעט כאשר מצויין במפורש בלשון נקבה.
דמי ביטוח - הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, גם יחד.
עובד עצמאי - הכוונה לעצמאי שכלול בהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.
עצמאי שאינו עונה להגדרה - הכוונה לעצמאי שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי" (לכן הוא אינו מבוטח לגמלאות מחליפות הכנסה כמו דמי פגיעה בעבודה ודמי לידה).
תמצית הפרסום של הביטוח הלאומי לעובדים עצמאיים בזמן הקורונה
על פי הפרסום של המוסד לביטוח לאומי ביום 23.6.2020, החל מיום 1.7.2020 יופסקו ההקלות שניתנו לעצמאיים בסגירת תיק עצמאי ותיקון מקדמות.
ההקלות עד 30.6.2020 לפי הפרסום
הקטנת מקדמות דמי ביטוח - עובד עצמאי שהכנסתו צומצמה עקב משבר הקורונה, יכול להגיש בקשה להקטנת מקדמות דמי הביטוח על סמך הצהרה בלבד באמצעות בקשה לתיקון מקדמות. אין צורך לצרף אישורים לבקשה.
המייצג יכול לתקן מקדמות של מיוצג במערכת ייצוג לקוחות.
מי שתיקן את המקדמות ברבעון שהסתיים ביום 31.3.2020 – יכול לתקן שוב את המקדמות ברבעון שמתחיל ביום 1.4.2020.
סגירת תיק עצמאי - עובד עצמאי שהפסיק לחלוטין לעבוד בעקבות משבר הקורונה, יכול להגיש בקשה לסגירת תיק עצמאי. סגירת התיק העצמאי בביטוח הלאומי לא מותנית בסגירת תיק במס הכנסה ובמע"מ.
עם סגירת התיק העצמאי יבוטלו תשלומי המקדמות שלו כעצמאי והוא לא יהיה במעמד עצמאי בביטוח הלאומי.
כדי שהזכויות של העצמאי לא ייפגעו, עליו להירשם שוב בביטוח הלאומי כעצמאי מהיום שבו הוא חוזר לעבוד כעצמאי.
ביטול ההקלות החל מיום 1.7.2020 לפי הפרסום
בעקבות החזרה ההדרגתית לשגרה, החל ביום 1.7.2020 יופסקו ההקלות שניתנו לעצמאיים בסגירת תיק עצמאי ותיקון מקדמות.
מיום 1.7.2020 סגירת תיק תתאפשר רק למי שהיה עובד עצמאי 3 חודשים לפחות, והקטנת מקדמות תתבצע על סמך מסמכים.
הפרסום מסב את תשומת הלב לכך שהמבוטחים יכולים להגיש רטרואקטיבית בקשות להקלות שניתנו בתקופת הקורונה (מ-15.3.2020 עד 30.6.2020).
הבסיס לחיוב בדמי ביטוח
הבסיס לחיוב בדמי ביטוח של עובד שכיר - סעיף 344(א) בחוק הביטוח הלאומי קובע שיראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.
הבסיס לחיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאינו עובד שכיר - החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאינו עובד שכיר הוא שנתי ומבוצע לפי שומת המס של המבוטח, כאמור בסעיף 345 בחוק הביטוח הלאומי.
החבות בדמי ביטוח של עובד עצמאי היא על הכנסותיו שמקורן בסעיפים 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה בשומה שלו, לפני כל פטור, ניכויים או זיכויים לפי הפקודה, למעט ניכויים בשל תשלומים לקופת גמל ודמי ביטוח לאומי, המותרים בניכוי לצורכי מס. מי שאין לו הכנסות משלם דמי ביטוח מינימליים.
החבות בדמי ביטוח של מבוטח בעל הכנסות שאינן מעבודה (כולל הכנסות של עצמאי שאינו עונה להגדרה) היא על הכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה, כמוסבר לעניין עובד עצמאי לעיל.
כל עוד לא נערכה שומה, המבוטח משלם מקדמות על חשבון דמי הביטוח על פי הצהרה, או לפי שומה אחרונה המצויה במערכת הביטוח הלאומי.
בית הדין הארצי לעבודה פסק ביום 18.12.2007 בעניינם של עורכי דין עצמאיים (עב"ל 1353/04 ישע פרימס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי) שהשיגו על גובה המקדמות שבהן חייב אותם המוסד לביטוח.
עמדת בית הדין הארצי היא ש"הכנסת עובד עצמאי לצורך חישוב דמי ביטוח היא הכנסה שנתית ולא הכנסה חודשית", כפי שנקבע בסעיף 345(א) לחוק הביטוח הלאומי. זאת, בשונה מהגדרת הכנסת "עובד", המחושבת לפי הכנסה חודשית (סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי).
חלוקת ההכנסה השנתית בממוצע חודשי בשנת מס
ההכנסה החודשית הממוצעת של עובד עצמאי נקבעת בחלוקה של ההכנסה השנתית לפי השומה למספר החודשים שבהם הוא אמור להיות מחוייב במקדמות של דמי הביטוח כעובד עצמאי. כלומר, בחודשים המלאים שבהם התיק העצמאי שלו סגור באותה שנת מס – הוא אינו מחוייב במקדמות דמי ביטוח.
תיקון מקדמות דמי ביטוח של עצמאי
משבר הקורונה גורם לעצמאים רבים לירידה בהכנסות ולכן ניתן לשקול אם להקטין מקדמות (בזהירות רבה בשל הגמלה החוסמת) ולזכור להגדיל את המקדמות כשהמשבר יחלוף.
גמלה חוסמת – בפגיעה בעבודה בלבד – כאשר העובד העצמאי נפגע בעבודה, ברוב המקרים הגמלאות שיקבל מבוססות על ההכנסה ששימשה בסיס למקדמות ששילם טרם הפגיעה.
אם לדוגמה העובד העצמאי נדבק בנגיף הקורונה בזמן העבודה ונגרם לו נזק בריאותי שגרם לאובדן כושר עבודה לתקופה ממושכת ו/או לנכות רפואית, הבסיס לגמלאות שיקבל מהביטוח הלאומי מבוסס על ההכנסה ששימשה לחישוב מקדמות דמי הביטוח ברבעון שלפני התחלת המחלה, כפי שהיה רשום במוסד לביטוח לאומי בעת שנדבק בנגיף. בסבירות גבוהה לא ניתן יהיה לשנות את הבסיס הזה גם אם תגיע שומה גבוהה יותר לביטוח הלאומי לאותה התקופה, וגם אם הנפגע יגדיל את המקדמות שלו רטרואקטיבית לאחר שנדבק בנגיף.
ככלל, עצמאי שלא מקטין את המקדמות ומתברר לפי השומה לשנת 2020 כי ההכנסה שלו קטנה יותר ממה ששילם בעדה מקדמות דמי ביטוח, יקבל את דמי הביטוח העודפים בחזרה צמודים למדד. עצמאי שמקטין מקדמות ומתברר בשומה של 2020 שההכנסה שלו גבוהה יותר, יידרש להשלים את ההפרש.
התנאים להוכחת הצורך בשינוי בשיעור המקדמה מצויים בתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 והם: שומה לשנה הקודמת, שינוי מקדמות במס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בשנה השוטפת מול הדיווחים המקבילים למס הכנסה בשנה הקודמת, או נימוקים משכנעים אחרים, כמו ירידה בהכנסות בשל משבר הקורונה (כולל הודעת מייצג על ההכנסה המשוערת הצפויה לשנה השוטפת).
בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי פעם אחת בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה.
הקטנת מקדמות מחייבת חתימה של המבוטח על טופס 672 בשל מגבלות הגמלה החוסמת (המבוטח חייב לדעת את המשמעות של הקטנת המקדמות ולאשר את ההקטנה בחתימתו). בזמן משבר הקורונה (עד 30.6.2020), המבוטח רשאי להצהיר בטופס לביטוח הלאומי על ההכנסות הצפויות בלי לצרף הוכחות לירידה בהכנסות.
המייצג אינו רשאי לחתום על הטופס במקום המבוטח. אולם, כדי להקל על הפעולה של הקטנת המקדמות, המייצג רשאי להקטין את המקדמות מיידית דרך מערכת ייצוג לקוחות, באותה הדרך שבה הוא מגדיל את המקדמות - עם שינוי חשוב - עבור שינוי המקדמות המייצג מצהיר במערכת ייצוג לקוחות כדלקמן: "אני מצהיר שההגדלה/ההקטנה בוצעה על-פי בקשת הלקוח".
רצוי שהמייצג יקבל את בקשת הלקוח בכתב ורצוי שהמייצג יחתים את הלקוח על טופס הקטנת המקדמות, כמקובל, אך במקום להעביר את הטופס לביטוח הלאומי, המייצג ישמור את הטופס אצלו.
לא מומלץ להסתפק בשיחה טלפונית עם הלקוח או בהבטחה להעביר בעתיד למייצג את הטופס החתום (חשוב במיוחד כי יש אפשרות לשנות מקדמות רק פעם אחת ברבעון, כך שהלקוח אינו יכול להתחרט לאחר ביצוע הפעולה למשך כל הרבעון).
המוסד לביטוח לאומי מקטין את המקדמות רטרואקטיבית מינואר 2020 והמבוטח מקבל החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר.
גם הגדלה של המקדמות מבוצעת מינואר 2020 והמבוטח אמור להשלים את דמי הביטוח (ניתן לשלם בהסדר תשלומים).
עצמאי שמשלם את המקדמות בהוראת קבע, שהקטין את המקדמות שלו ומגדיל אותן בסיום המשבר - הפרשי דמי הביטוח אינם כלולים בהוראת הקבע. העצמאי יקבל הודעה על ההפרשים לחיוב עתידי של 60 יום. ניתן לעשות הסדר תשלומים בהוראת הקבע על ידי המייצג או בביטוח הלאומי.
מבוטח עצמאי שהקטין מקדמות בחודש מרץ 2020 יכול לשנות את המקדמות פעם נוספת ברבעון שמתחיל בחודש אפריל 2020, ככל שיהיה שיפור בהכנסותיו.
מבוטח שהקטין מקדמות בחודש אפריל 2020 חייב להמתין לחודש יולי כדי לשנות פעם נוספת את המקדמות.
שינוי עיסוק של עצמאי או סגירת עיסוק עצמאי
שינוי מקדמות דמי ביטוח אינו משנה את מעמדו של המבוטח במוסד לביטוח לאומי.
כלומר, שינוי סוג מעובד עצמאי שכלול בהגדרת עובד עצמאי למי "שאינו עונה להגדרה" (או ההיפך), מחייבים דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי שנמצא באתר הביטוח הלאומי להורדה או לדיווח מקוון), כאשר חישוב ההכנסה הוא לכל התקופה בשנת 2020 שבה התיק העצמאי פתוח.
גם סגירת עיסוק כעובד עצמאי או סגירת עיסוק של עצמאי שאינו עונה להגדרה, מחייבים דיווח בטופס 6101.
חשוב להזכיר כי עובד עצמאי, שסוגר את העיסוק העצמאי בביטוח הלאומי בשל המשבר, חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי מיד לאחר שהוא חוזר לעסוק במשלח היד או מפעיל מחדש את העסק, כדי לשמור על זכויותיו לגמלאות מחליפות הכנסה (כמו דמי פגיעה בעבודה).
המייצג אינו רשאי לחתום על טופס שינוי סוג מ"עובד עצמאי" למבוטח "עצמאי שאינו עונה על ההגדרה", או על בקשה לסגירת עיסוק של "עובד עצמאי" בביטוח הלאומי. המייצג גם אינו יכול לבצע פעולות אלה בקובץ ייצוג לקוחות.
המוסד לביטוח לאומי פרסם, כאמור, כי סגירת התיק העצמאי בביטוח הלאומי לא מותנית בסגירת התיק במס הכנסה או במס ערך מוסף.
הבהרה - אם לדוגמה העובד העצמאי נדבק בנגיף הקורונה לאחר שסגר את התיק העצמאי, או שינה את העיסוק לעצמאי שאינו בהגדרה, ונגרם לו נזק בריאותי שגרם לאובדן כושר עבודה לתקופה ממושכת ו/או לנכות רפואית, הוא לא מבוטח לענף פגיעה בעבודה - כי הוא לא היה רשום כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי ביום התאונה, שהוא היום שבו נדבק בנגיף הקורונה.
ניכוי הכנסות ממשלח יד מדמי האבטלה בתקופת האבטלה
סעיף 176(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "הזכאי לדמי אבטלה... ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום".
לפי הסעיף, ההכנסות של העצמאי שמקבל דמי אבטלה בשל עבודה קודמת כשכיר, מקוזזות מדמי האבטלה לפי ממוצע יומי בתקופת האבטלה.
המוסד לביטוח לאומי מפחית מדמי האבטלה כל הכנסה ממשלח יד, גם הכנסות של עצמאי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי, וגם אם העצמאי אינו חייב במקדמות של דמי ביטוח.
כל עוד התיק העצמאי פתוח בתקופת הזכאות לדמי האבטלה (כולל עצמאי שאינו עונה להגדרה), מקוזזות ההכנסות שלו כעצמאי מדמי האבטלה, לפי המידע שנמצא במחשב הביטוח הלאומי, בחישוב ממוצע יומי. לאחר שהביטוח הלאומי יקבל את ההכנסות מהשומה של העצמאי, הוא יערוך חישוב של ההפרשים: גם הפרשים של דמי הביטוח וגם חישוב הפרשי ההפחתה מדמי האבטלה.
המוסד לביטוח לאומי שולח הודעה לעצמאי על קיזוז ההכנסות כעצמאי מדמי האבטלה, כדלקמן:
"מדמי האבטלה הופחתו הכנסותיך כעצמאי. לידיעתך, חישוב ההכנסה ממשלח יד (עצמאי) נעשה על בסיס ההכנסה השנתית, ולא על בסיס ההכנסה בפועל בחודשים בהם משולמים דמי אבטלה."
ימי האבטלה שבהם ההכנסה כעצמאי שללה לחלוטין את דמי האבטלה, אינם מובאים בחשבון כניצול ימי אבטלה ואינם מופחתים ממכסת ימי האבטלה של המובטל.
עצמאי שמקטין מקדמות לאחר שכבר קיבל דמי אבטלה או סוגר את התיק העצמאי רטרואקטיבית, אמור לקבל השלמה של דמי אבטלה. רצוי להודיע למחלקת האבטלה בסניף הביטוח הלאומי על הקטנת המקדמות או על סגירת התיק, כדי לזרז את התשלום (אפשר להודיע דרך האתר האישי).
ההכנסות ממשלח יד כעצמאי בתקופת הזכאות לדמי אבטלה (בשל עבודה כשכיר שהופסקה) מופחתות מדמי האבטלה לפי ההכנסה הידועה במוסד לביטוח לאומי באותו הזמן (כאמור, תיערך התחשבנות אחרי קבלת השומה במוסד לביטוח לאומי). ההכנסה שידועה בביטוח הלאומי בזמן קבלת דמי האבטלה היא:
● בדרך כלל זו ההכנסה בשומה האחרונה שהגיעה לביטוח הלאומי לאחר שהמבוטח פתח בעצמו את התיק בביטוח הלאומי.
● יש מקרים שבהם השומה הגיעה למוסד לביטוח לאומי והתיק העצמאי נפתח באופן אוטומטי. ההכנסה מקודמת באופן אוטומטי בכל שנה.
● יש מקרים שבהם המבוטח תיקן מקדמות דמי ביטוח ועדכן את ההכנסה.
● כאשר מדובר בעצמאי שאינו עונה להגדרה, שהכנסתו ממשלח יד נמוכה מסכום של 25% מהשכר הממוצע במשק (2,638 ש"ח בחודש בממוצע), בתקופה שבה הוא גם עובד שכיר במקביל, הוא אינו משלם מקדמות על הכנסותיו ממשלח יד.
עצמאי שאינו עוסק במשלח ידו וסוגר את התיק העצמאי בביטוח הלאומי – לפי סעיף 176 האמור, הביטוח הלאומי אינו מקזז מדמי האבטלה הכנסות כעצמאי באותם הימים שבהם התיק העצמאי סגור.
חשוב לזכור, שהקטנת מקדמות אמנם מקטינה את הקיזוז מדמי האבטלה, אך לפי החוק בנוסחו ביום כתיבת מאמר זה ולפי הפסיקה, הביטוח הלאומי אמור לערוך הפרשים לאחר קבלת ההכנסות בשומה שתגיע לביטוח הלאומי.
לשכת רואי חשבון פנתה לביטוח הלאומי בבקשה למצוא פתרון הוגן של חישוב הממוצע היומי בתקופת האבטלה, ולא לקזז מדמי האבטלה הכנסות ממשלח יד שהועברו לעצמאי מחודשים מאוחרים, כדי שהעצמאי לא יידרש להחזיר את דמי האבטלה לאחר שתגיע השומה של שנת 2020 למוסד לביטוח לאומי. ביום כתיבת המאמר טרם תוקן החוק וטרם נמצא פתרון.
קבלת דמי אבטלה בשל הכנסות לפי צו סיווג מבוטחים
תשומת לב מיוחדת לעצמאי, שמקבל דמי אבטלה בהתאם לתקופת אכשרה כשכיר לפי צו סיווג מבוטחים – בשלב זה לא אמור להיות קיזוז של ההכנסות כעצמאי במסגרת הזכאות לדמי אבטלה לפי צו סיווג מבוטחים.
המוסד לביטוח לאומי אמור לפתח שיטה לחישוב ההפרשים לאחר קבלת השומות במס הכנסה.
אם העצמאי האמור הפסיק לעבוד לחלוטין בשל המשבר (כמו מורה דרך, למשל), רצוי שיסגור את התיק העצמאי שלו לתקופת המשבר, כדי שלא יהיה קיזוז מדמי האבטלה בתקופת האבטלה, גם בעתיד.
ככל שלעצמאי יש הכנסות לפי צו סיווג מבוטחים גם לאחר קבלת דמי האבטלה, עליו לנהוג לגביהם כמו הכנסות ממשכורת, ולדווח ללשכת התעסוקה או לביטוח הלאומי, כמקובל.
פסקי דין בעניין קיזוז הכנסות ממשלח יד מדמי האבטלה
ההלכה בעניין אופן קיזוז ההכנסה ממשלח יד מדמי האבטלה בתקופת האבטלה נקבעה בבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי נתן לראשונה תוקף להסכמת הצדדים בעניינו של צור חן ביום 29.5.2008 (עב"ל 000383/07). נקבע באותו פסק דין כי חישוב ההכנסה ממשלח יד על פי סעיף 176(א) לחוק צריך להיעשות על בסיס ההכנסה השנתית ולא על בסיס ההכנסה בפועל בחודשים שבהם קיבל המערער גמלת דמי אבטלה (המבוטח ביצע עבודה בפועל במהלך תקופת תשלום דמי האבטלה אך לא נרשמו לזכותו הכנסות דווקא בתקופה הזו).
אצל טלי הכטמן קיבל בית הדין האזורי את עמדתה כי לא עבדה בפועל בתקופת האבטלה ולא היו לה הכנסות מעבודה באותה התקופה וביטל את הקיזוז. הביטוח הלאומי הגיש ערעור לבית הדין הארצי. הצדדים הגיעו להסכמה בערעור בהמלצת בית הדין (עב"ל 33655-08-10 מיום 6.6.2011), כי ההלכה שנקבעה בפסק דין צור חן בתוקף, ולפנים משורת הדין הביטוח הלאומי לא יגבה את החוב.
בפסק דין מיום 10.10.2011 (ב"ל 2440-10) קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של יוסף חן להשיב לו את דמי האבטלה שקוזזו על ידי המוסד לביטוח לאומי, כיוון שהמבוטח לא עבד כלל ולא נהנה מהכנסה בתקופה המזכה בדמי אבטלה.
המבוטח פתח את התיק העצמאי שלו בחודש מרץ 2007 וסווג כעובד עצמאי בתקופה שקיבל דמי אבטלה. הכנסות ממשלח יד היו לו בפועל רק מחודש נובמבר 2007 ואילך, אך בחודש יוני הוא יצא לפגישה עסקית בחו"ל שלא יצאה לפועל והיו לו הוצאות בגינה. המוסד לביטוח לאומי תבע מהמבוטח להחזיר לו את דמי האבטלה כי חילק את ההכנסה השנתית שבשומה לתקופה של 10 חודשים.
בית הדין האזורי מבחין בין שני מצבים:
1. מקרה שבו מבוטח אינו מבצע עבודה ואינו נהנה מהכנסה בתקופת הזכאות לדמי אבטלה (כדוגמת המבוטח) ולכן יש לייחס את ההכנסה ממשלח היד לתקופה שבה עבד בפועל כעצמאי.
2. מקרה שבו המבוטח אינו נהנה מהכנסה דווקא בתקופת הזכאות אך מבצע עבודה בפועל. במקרה כזה יש למבוטח יכולת לתכנן בתקופת הזכאות את מועד תשלום ההכנסה על פי נוחותו ולדחותה באופן מלאכותי לאחר תום הזכאות.
בפסק הדין בעניין נמרוד גרון קבע בית הדין הארצי לעבודה מיום 26.3.2017 (39009-02-16) כי המוסד לביטוח לאומי ניכה את הכנסות המבוטח כ"עובד עצמאי" מדמי האבטלה – כדין, תוך עריכת חישוב של ההכנסות השנתיות וניכוי חלקן היחסי מדמי האבטלה.
בית הדין הארצי דחה את הערעור שהגיש המבוטח, כיוון שהמבוטח השתכר כעצמאי לאורך כל תקופת הזכאות לקבלת דמי האבטלה ולא קיימת מחלוקת בדבר האפשרות של המוסד לביטוח לאומי לנכות את הכנסותיו כעצמאי "בעד אותו הזמן" בו היה זכאי לדמי אבטלה. בנסיבות של פסק הדין הייתה חפיפה מלאה בין תקופת הזכאות לדמי אבטלה לתקופת ההשתכרות.
בית הדין אינו נדרש ולא מביע את עמדתו בשני מצבים וקובע שסוגיות אלה תיוותרנה, בשלב זה, לעת מצוא:
● לפרשנות הביטוח הלאומי למונח "בעד אותו זמן", לפיה די בכך שהמבוטח השתכר כעצמאי באותה שנת מס שבה שולמו לו דמי אבטלה, אף אם לא הייתה חפיפה בין תקופת הזכאות לתקופת ההשתכרות.
● למקרה שבו מבוטח פתח תיק כ"עובד עצמאי" בתקופת הזכאות, אך בפועל לא עבד ולא השתכר בתקופת הזכאות אלא רק בתקופה שאחריה (כמו בפסק דין בעניין חן יוסף).
לסיכום, כדי למנוע חילוקי דעות ודיונים עם המוסד לביטוח לאומי ובבית הדין לעבודה, מובטל, שבתקופת זכאותו לדמי אבטלה אינו עוסק במשלח ידו ואין לו הכנסות כעצמאי, רצוי שיסגור את התיק העצמאי שלו בביטוח הלאומי.
מובטל שפתח עסק עצמאי לאחר שהתייצב בלשכת התעסוקה ושב להיות מובטל
סעיף 160(ו) בחוק הביטוח הלאומי מאפשר לתקופה מסויימת למובטל לדחות את ניצול ימי האבטלה אם הוא התייצב בלשכת התעסוקה והחל את שנת האבטלה, מנסה לעסוק במשלח יד כעצמאי בתוך תקופת האבטלה ולאחר זמן סוגר את העסק העצמאי.
ההתייצבות בלשכת התעסוקה ובחינת הזכאות לדמי אבטלה, חייבות להיות לפני פתיחת העסק. המובטל חייב להודיע לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי על תחילת העיסוק במשלח היד ועל הפסקת העיסוק במשלח היד.
מובן שבמקרה כזה ההכנסה ממשלח היד אינה מופחתת מדמי האבטלה.
דרישה לתשלום מינימום דמי ביטוח כשיש הכנסות שאינן מעבודה בתקופת חל"ת
מובטל מקבל דרישה מהביטוח הלאומי לתשלום מקדמות בסכום מינימום דמי ביטוח (177 ש"ח לחודש), בתנאים כדלקמן:
1. הוא בעל הכנסה שאינה מעבודה או שהוא רשום בביטוח הלאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרה.
2. ההכנסה שאינה מעבודה אינה פטורה מתשלום דמי הביטוח לפי סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי (כמו למשל הכנסה מדמי שכירות למגורים בישראל שפטורה ממס ולכן פטורה מדמי ביטוח).
3. ההכנסה היא בסכום שעולה על 528 ש"ח לחודש בממוצע.
4. לא מדובר בעקרת בית שנשואה לתושב ישראל המבוטח כחוק לענף אזרח ותיק ושאירים.
5. הוא אינו משלם דמי ביטוח לאומי כעובד עצמאי או כעובד שכיר אפילו יום אחד באותו החודש.
6. היה עובד שכיר לפני משבר הקורונה והופסקה עבודתו.
7. המוסד לביטוח לאומי קיבל את ההודעה שהוא בחל"ת/אינו עובד.
8. לפני שהופסקה עבודתו לא שילם דמי ביטוח על ההכנסות שאינן מעבודה כי הכנסותיו אינן מגיעות לסכום של 25% מהשכר הממוצע במשק (כ-2,630 ש"ח לחודש בממוצע).
9. המוסד לביטוח לאומי עדיין אינו יודע שמנכים מדמי האבטלה שהוא מקבל דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
המובטל מקבל את הדרישה החל מהחודש שבו הופסקה עבודתו כשכיר ועד סוף שנת המס 2020 (לפי המידע שיש בידי הביטוח הלאומי באותו הזמן).
הדרישה לתשלום המינימום היא רק בחודש שאין בו תשלום דמי ביטוח לאומי בדרך אחרת, לפי סעיף 351(יא) לחוק הביטוח הלאומי.
סעיף 351(יא) לחוק הביטוח הלאומי:
"מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא –
(1) מקבל גמלה או תגמול האמורים בסעיף 350, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור...".
ההכנסה המזערית היא 5% מהשכר הממוצע במשק (528 ש"ח לחודש בממוצע).
המוסד לביטוח לאומי מנכה דמי ביטוח לאומי מדמי האבטלה לפי סעיף 348(ד) לחוק הביטוח הלאומי לפיו, מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא ישלם דמי ביטוח לאומי כאילו הייתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע בפרט 3 שבלוח י"א (5% מהשכר הממוצע במשק). ניכוי דמי הביטוח הלאומי מדמי האבטלה בחודש מלא בשנת 2020 הוא סכום קבוע של 24 ש"ח.
דמי ביטוח בריאות מנוכים מדמי האבטלה בכל מקרה, לפי שיעורי דמי ביטוח בריאות שמנוכים מעובד שכיר.
המוסד לביטוח לאומי מבטל את הדרישה לתשלום 177 ש"ח לחודש מסויים במצבים הבאים:
1. למבוטח שמקבל דמי אבטלה בעד חודש מלא ונוכו דמי הביטוח הלאומי והבריאות כחוק מדמי האבטלה.
2. למבוטח שחזר לעבוד באותו החודש והודיע על כך למוסד לביטוח לאומי.
עיקולים והסדרי תשלומים בזמן משבר
המוסד לביטוח לאומי מסר שלא יוטלו עיקולים חדשים בתקופת משבר הקורונה ולא תהיה פעילות אכיפה יזומה. עוד מסר כי יבואו לקראת מעסיקים ומבוטחים שמתקשים לשלם את דמי הביטוח בשל המשבר. במערכת המייצגים אפשר לעשות הסדר תשלומים גם פעם שנייה במשך שנת 2020, בשל המשבר.
עצמאי שאינו משלם את המקדמות בהוראת קבע והתשלום הכפול בחודש מאי 2020 היה גבוה מדי עבורו ולכן טרם שילם אותו, יכול לעשות הסדר תשלומים.
להלן ההודעה שפורסמה לסניפים ביום 14.5.2020 לבקשת לשכת רואי חשבון:
"לאור משבר הקורונה, נא לאפשר למבוטחים שלא משלמים את דמי הביטוח בהוראת קבע (בנק ואשראי), לפרוס לתשלומים את מקדמות מרץ ואפריל, גם אם כבר קיים הסכם תשלומים פעיל בתיק".
פטור מתשלום דמי ביטוח למעסיק בעד עובד שנמצא בחל"ת שהוא גם עובד עצמאי
מי שנמצא בחל"ת לפחות חודש קלנדרי אחד מלא, ובתקופה זו עובד כשכיר אצל מעסיק אחר (כולל שכיר לפי צו סיווג מבוטחים), או שהוא "עובד עצמאי" - לפחות יום אחד באותו החודש - מעסיקו פטור מתשלום המינימום בעבור החל"ת, כאמור בתקנה 6 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח.
כלומר, גם אם לא יהיה שינוי בתקנות, המעסיק פטור מתשלום דמי הביטוח בסכום של 348 ש"ח, אם העובד שבחל"ת עדכן את המעסיק שהוא עובד שכיר או שהוא רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי באותו החודש.
פטור מדמי ביטוח למענקים לעצמאים
לפי הוראות החוק, המענקים שמס הכנסה משלם לעצמאים (ולבעלי שליטה) בשל משבר הקורונה לא ייחשבו כהכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי (פעימות).
ביטוחו של עובד עצמאי בעל הכנסה נמוכה, שהוא גם שכיר
לעצמאים רבים שהם גם שכירים במקביל, ההכנסה כעצמאי תהיה נמוכה מאד בשנת 2020.
סעיף 348(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע לעניין עובד עצמאי: שמבוטח, שאין לו הכנסה, או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו (25% מהשכר הממוצע במשק בלוח י"א), ישתלמו בעדו דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות כאילו הכנסתו הייתה הסכום המזערי האמור.
על פי החוזר שפרסם הביטוח הלאומי בתחילת שנת 2020, הסכום המזערי של עובד עצמאי מחושב כדלקמן:
1. ההכנסה המינימלית השנתית של עובד עצמאי היא 31,656 ש"ח בשנת 2020.
2. ההכנסה המינימלית החודשית של עובד עצמאי בשנת 2020 היא סכום של 2,638 ש"ח לחודש, ומסכום זה נגזר סכום דמי הביטוח המינימלי לחודש של עובד עצמאי בסך של 157 ש"ח לחודש.
בהתאם לפרשנות של סעיף 348 לחוק קבע הביטוח הלאומי בשנת 2001, שלמבוטח, שהוא עובד שכיר וגם עובד עצמאי בו זמנית באותו החודש, יש להביא בחשבון את הכנסתו כעובד שכיר לצורך חישוב הבסיס לחיוב בדמי ביטוח. כלומר, לצורך חישוב ההשלמה למינימום יש להביא בחשבון את ההכנסה כעובד שכיר.
ההוראות אינן מתייחסות לעובד עצמאי, שיש לו הכנסות נוספות פסיביות (כגון: מדמי שכירות) או שיש לו הכנסות מפנסיה מוקדמת. במקרים אלו העובד העצמאי ממשיך לשלם דמי ביטוח על כל הכנסותיו הנוספות (עד לתקרה), גם אם העצמאי השלים דמי ביטוח כעובד עצמאי עד לגובה המינימום.
עובד עצמאי ממשיך להיות מבוטח לכל ענפי הביטוח אליהם מבוטח העובד העצמאי, לפי ההכנסה שעליה דיווח ובגינה שולמו דמי הביטוח. לכן, הבסיס לגמלה מחליפת הכנסה מחושב בהתאם - לפי ההכנסה בפועל.
כיוון שבמקרה של זכאות לגמלה מחליפת שכר מקבל המבוטח פיצוי בגובה הכנסותיו, הרי שהבסיס לתשלום דמי ביטוח ולזכאות לגמלה יהיה הבסיס ששולמו בגינו דמי ביטוח בפועל, הן כעובד שכיר והן כעובד עצמאי (כפוף לכללי הגמלה החוסמת בענף פגיעה בעבודה).
להלן כמה אפשרויות לפי רמת ההכנסה של מבוטח שכיר, שהכנסותיו כעובד עצמאי אינן מגיעות למינימום:
1. מבוטח, שהכנסתו כעובד עצמאי נמוכה מהמינימום לעובד עצמאי, והכנסתו כעובד שכיר עולה על המינימום האמור, יחוייב בדמי ביטוח כעובד עצמאי על בסיס הכנסתו האמיתית (בלי השלמה למינימום של עובד עצמאי).
2. מבוטח, שכל אחת מהכנסותיו, הן כעובד שכיר והן כעובד עצמאי, נמוכה מהמינימום לעובד עצמאי וסכומן עולה על המינימום האמור, ישלם דמי ביטוח כעובד עצמאי על פי הכנסתו האמיתית.
3. מבוטח, שכל אחת מהכנסותיו, הן כעובד שכיר והן כעובד עצמאי, נמוכה מהמינימום לעובד עצמאי וסכומן אינו עולה על המינימום האמור, ישלם דמי ביטוח על הכנסתו כעובד עצמאי בגובה ההפרש, שבין הכנסתו כשכיר למינימום לעובד עצמאי.
4. מבוטח שיש לו הפסדים כעצמאי (או שיש לו הכנסה בסכום אפס) – ההשלמה למינימום כעובד עצמאי תלוייה בסכום המשכורת שלו בכל חודש.
לדוגמה, אם הכנסתו כעובד עצמאי היא 0 (או הפסד), לא יחוייב כלל בדמי ביטוח על הכנסותיו כעובד עצמאי אם המשכורת שלו היא מעל סכום המינימום של עובד עצמאי, אף על פי שהוא נכלל בהגדרת עובד עצמאי לפי חוק הביטוח הלאומי, לעניין מיצוי הזכויות לגמלאות.
חריג לכך הוא תגמול מילואים - בפסק דין שפורסם לאחרונה בבית הדין האזורי בעניין עודד וינברג (ב"ל 29673-10-18) הובהר כי תגמולי מילואים מחוייבים בדמי ביטוח בנפרד מהפסדיו כעובד עצמאי ולכן תגמולי המילואים אינם מופחתים מהפסד מעסק או משלח יד. לכן, גם אם יש הפסד מעסק, יש לשלם את דמי הביטוח על תגמולי המילואים.
גמלאות דמי לידה והורות ושמירת היריון לעובדת עצמאית
נשים בהיריון בתקופת משבר הקורונה
ל"עובדת עצמאית" שילדה בשנת 2020, ובשנה זו ההכנסה השנתית שלה תהיה נמוכה מההכנסה שהייתה לה בשנת 2019, מחושבים דמי הלידה לפי בסיס ההכנסה בשומה הגבוהה יותר שבין השומה של השנה הקובעת (ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע) לבין השנה שקדמה לה. כלומר, דמי לידה של עובדת עצמאית ותיקה אינם אמורים להיפגע בשל משבר הקורונה.
נשים רבות הפסיקו לעסוק במשלח היד בתקופת משבר הקורונה בהיותן בהיריון וסגרו את התיק העצמאי שלהן בעודן בהיריון. בעניין זה חשוב להבהיר כפי שיובהר להלן, כי הבסיס לחישוב דמי הלידה מבוסס על ההכנסה שלפני היום הקובע. חשוב גם להזכיר כי ניתן לתבוע דמי לידה לפני מועד הלידה.
עצמאית שאינה עובדת כעצמאית מהיום שסגרה את התיק העצמאי ועד הלידה (או היום שבו היא זכאית לדמי לידה לפני מועד הלידה) תקבל דמי לידה לפי התקופה שלפני היום הקובע.
אם העצמאית לעיל נמצאת בחל"ת וזכאית לדמי אבטלה בשל החל"ת אחרי היום הקובע, ולא חזרה לעבוד כשכירה או כעצמאית עד מועד הזכאות לדמי הלידה – אבטלה וחל"ת אינם משפיעים על תקופת הכיסוי ועל הבסיס לחישוב דמי הלידה.
החלוקה של ההכנסה השנתית שבשומה בחישוב חודשי בשנת הלידה נעשית לפי מספר החודשים שבהם העצמאית קיבלה חיוב של דמי ביטוח.
הסברים כלליים בנושא גמלאות דמי לידה והורות
הגדרת לידה - לידת ילד חי או לידה לאחר 22 שבועות (כל לידה משבוע 22+יום אחד).
כפל גמלאות מחליפות הכנסה – מי שמקבל דמי לידה או גמלה לשמירת היריון, אינו זכאי לקבל דמי אבטלה.
גמלה לשמירת היריון
גמלה לשמירת היריון נועדה לפצות את המבוטחת (שהיא תושבת ישראל) שנעדרה מעיסוקיה ובשל כך נפגעה הכנסתה בתקופת ההיריון בשל מצב רפואי, או בתנאים מסויימים אופי העבודה, המסכנים את האישה או את העובר, כמפורט בחוק הביטוח הלאומי.
הרופא מטעם המוסד לביטוח לאומי בודק את המסמכים. הוא רשאי לבקש מסמכים נוספים וגם רשאי לדחות את התביעה.
היום הקובע לעניין גמלה לשמירת היריון הוא היום הראשון לשמירת ההיריון. ולכן, מי שמפסיקה לעבוד כעצמאית וסוגרת את התיק העצמאי לפני שמירת ההיריון, אינה עומדת בתנאי של היעדרות מהעבודה לרגל שמירת ההיריון.
הגמלה משולמת לפי ההכנסה בתקופה שקדמה לשמירת ההיריון (כמו בדמי לידה), אך לא יותר מתקרה שהיא הסכום הבסיסי (1.1.2020 – 297.17 ש"ח ליום).
ככל שהעצמאית מקבלת תשלום מגורם אחר בעד התקופה של שמירת ההיריון, כמו תשלום מקרן לביטוח, הביטוח הלאומי אינו משלם את הגמלה.
דמי לידה והורות
כל האמור להלן בעניין דמי הלידה לנשים נכון בשינויים המחוייבים גם לדמי לידה לגברים, להורים מאמצים, להורים מיועדים (פונדקאות) ולמשפחות אומנה, כמפורט בחוק.
דמי לידה היא גמלה מחליפת הכנסה המשולמת כדי לפצות על אובדן הכנסות בתקופת חופשת הלידה או ההורות שבה המבוטח או המבוטחת אינם עוסקים במשלח ידם.
תקופת דמי לידה בתשלום - מי שצברה תקופת עבודה (או תקופות משלימות כמו בזמן קבלת גמלה לשמירת היריון או דמי פגיעה ועוד) של 10 חודשים מתוך 14 חודשים שלפני היום הקובע (או 15 ח' מתוך 22 ח') – תקבל גמלה מלאה של 15 שבועות.
מי שצברה רק 6 חודשים כנ"ל מתוך 14 חודשים שלפני היום הקובע – זכאית לגמלה חלקית של 8 שבועות (זו תקופת האכשרה גם לגמלה לשמירת היריון).
תקופות תשלום דמי לידה ארוכות יותר מ-15 שבועות – מי שילדה תאומים או יותר בלידה אחת, או שהיא או התינוק אושפזו בזמן חופשת הלידה, תקבל בתנאים שנקבעו תשלום דמי לידה לתקופה ארוכה יותר.
היום הקובע - הוא היום שבו הפסיקה העובדת את עבודתה בהיותה בהיריון, כשמתקיימים התנאים שבגינם היא זכאית לדמי לידה.
תאריך הזכאות לדמי לידה - תאריך הזכאות לדמי הלידה מתחיל ביום הראשון להפסקת העבודה של היולדת, אך לא קודם ל-53 ימים (חצי תקופת חופשת הלידה) שלפני יום הלידה המשוער (לפי אישור מהרופא המטפל) למי שזכאית לדמי לידה של 15 שבועות ויותר.
קבלת דמי הלידה בפועל - עובדת עצמאית אמורה לקבל את הגמלה באופן אוטומטי.
כל מי שלא קיבלה את דמי הלידה באופן אוטומטי חייבת להגיש תביעה וחל עליה סעיף 296 לחוק לעניין שיהוי. מי שהיא גם שכירה וגם עצמאית, התשלום האוטומטי שקיבלה כעצמאית אינו משמש תביעה לגמלה עבור ההכנסות שלה כעובדת שכירה ויש להגיש תביעה נפרדת.
יש להגיש את התביעה לדמי הלידה בתוך 12 חודשים ממועד הלידה. לפי פרסום של המוסד לביטוח לאומי מועד העילה לעניין השיהוי הוא יום הלידה ולא יום הזכאות הראשון.
תקופת האכשרה לזכאות לדמי הלידה – תקופת האכשרה מחושבת לפי חודשי עבודה כשכירה ולפי חודשי העבודה כעובדת עצמאית, לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי. עובדת שכירה ששינתה את עיסוקה והפכה לעובדת עצמאית ברציפות, תקופות העבודה שלה כשכירה יובאו בחשבון להשלמת תקופת האכשרה שלה כעובדת עצמאית.
סעיף 50(ב) לחוק הביטוח הלאומי מוסיף תקופות שקדמו ליום הקובע כתקופות אכשרה שבעדן שולמו דמי ביטוח, כדלקמן: דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת היריון, קצבת נכות מעבודה בדרגת 100%, תגמולי מילואים, חודשיים ראשונים בחופשה ללא תשלום ועוד.
פסק דין בעניין השלמת תקופת אכשרה לעובדת עצמאית - בית הדין האזורי לעבודה דחה ביום 3.7.2019 את תביעתה של כרמית שמואל אלקיים (ב"ל 8766-12-17) לתשלום דמי לידה בגין הכנסותיה כעצמאית כיוון שלטעמו של בית הדין, לא ניתן להתחשב בתקופת דמי אבטלה לצבירת תקופת אכשרה, לעניין דמי לידה לעצמאית.
הבסיס לחישוב דמי הלידה לעובדת עצמאית - הכנסת העובדת העצמאית לעניין חישוב דמי הלידה וגמלה לשמירת היריון לפני תיקון מספר 176 בחוק הביטוח הלאומי הייתה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע (להלן: "השנה הקובעת").
דמי לידה מירביים הם בסך של 1,485.83 ש"ח ליום בשנת 2020.
על פי תיקון מספר 176 לחוק, מחושבים דמי הלידה וגמלה לשמירת היריון של "עובדת עצמאית" שהיום הקובע שלה בתאריך 27.4.2016 ואילך, לפי בסיס ההכנסה בשומה הגבוהה יותר שבין השומה של השנה הקובעת לבין השנה שקדמה לה ולא יותר מהתקרה.
חישוב הבסיס לדמי הלידה ולגמלה לשמירת היריון של העובדת העצמאית בשנה הקובעת מביא בחשבון רק את מספר החודשים שבהם עבדה היולדת וחוייבה במקדמות של דמי הביטוח כעובדת עצמאית. לדוגמה, שנה שלמה שבה יצאה יולדת לחופשת לידה מלאה (15 שבועות), נחשבת לשנה של שמונה חודשים בלבד (במשך 4 חודשים המבוטחת במעמד של עובדת שכירה). במקרה כזה, חישוב הבסיס בשנה שקדמה לשנה הקובעת מביא בחשבון את כל השנה (ככל שהיולדת הייתה רשומה כעובדת עצמאית בכל השנה).
הביטוח הלאומי ערוך לעשות את ההשוואה בין השומות באופן אוטומטי, כאשר יקבל את השומה לשנה הקובעת ממס הכנסה (שינוי הבסיס למקדמות דמי ביטוח לאחר תחילת הזכאות לדמי הלידה, אינו משנה את חישוב הבסיס לדמי הלידה).
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר מספר 1452 בנושא שינוי באופן חישוב גמלת אימהות לעובדת עצמאית בעקבות התיקון לחוק.
החל מאפריל 2016 המוסד לביטוח לאומי עורך חישוב משולב של הפרשי שומה והפרשי גמלאות אימהות בעקבות קבלת שומה של עובדת עצמאית כפי שפורסם בחוזר מיום 25.5.2016.
חשיבות תשלום דמי הביטוח של עובדת עצמאית לפני הלידה או האימוץ, או התחלת שמירת ההיריון
הגמלה של העצמאית מותנית בתשלום דמי ביטוח כעובדת עצמאית כמפורט בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, לפני הלידה או שמירת ההיריון.
לאור זאת על עובדת עצמאית להסדיר את מעמדה הביטוחי במוסד לביטוח לאומי ולשלם את דמי הביטוח (כולל חובות עבר) עוד לפני הלידה או שמירת ההיריון.
כיוון ששמירת היריון אינה מתוכננת – מומלץ שכל עצמאית בהיריון תבדוק מהו סיווגה הביטוחי במוסד לביטוח לאומי. אם היא רשומה כמי שאינה עונה להגדרת עובדת עצמאית, יש לבחון את סכום ההכנסה ואת מספר השעות ולהתאים את הסיווג הביטוחי בהתאם.
הכותבת רואת חשבון, בעלת פרקטיקה פרטית לייעוץ, לייצוג ולהרצאות בתחום הביטוח הלאומי ולמתן פתרונות לפי חוק הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים: חברת נשיאות לשכת רואי חשבון, יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.
(1) הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.
(2) כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.
(3) כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח.
