חוק שעות עבודה ומנוחה (סעיף 30(א)) מוציא מתחולת החוק שישה סוגי עובדים. מתוכם שניים רלבנטיים לדיון שלפנינו:
- "עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי";
- "עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם."
הפסיקה, כידוע, נוטה לצמצם את מספר העובדים היכולים להשתייך לחריגים אלה; וההכרעה אם העובד אכן שייך אליהם תיעשה על ידי בית הדין, לעתים שנים רבות לאחר שהעובד והמעביד הסכימו על סטטוס זה. הכרת בית הדין תהיה ללא כל התחשבות בהסכם בין הצדדים, שהרי מדובר בזכות קוגנטית.
בהנחה שאכן בעובדים מאחד משני הסוגים הללו עסקינן, (ובהנחה שבית הדין יסכים, כשתבוא התביעה, לקביעה זו) אין הם זכאים לתבוע תשלום נפרד עבור שעות נוספות וחריגות (כגון עבודה במנוחה שבועית).
כדי לעקוף את הספקות לגבי הסטטוס של העובדים, יצרה הפסיקה(1) הסדר מיוחד, הלא הוא "שעות נוספות גלובליות". העובד מקבל מראש תשלום עבור שעות נוספות ואינו יכול לתבוע תשלום נוסף; ואולם אם יוכיח כי עבד בחודש מסוים יותר שעות ממה ששולם לו כתשלום קבוע - זכותו לקבל את ההפרש. נזכיר כי עובדים שלגביהם חל הסדר זה של "תוספת גלובלית לשעות נוספות", אינם נכללים בחריגי חוק שעות עבודה ומנוחה, והחוק חל עליהם.
ועוד נזכיר את הוראת סעיף 26ב לחוק הגנת השכר: במקום שלמעביד אין רישום של שעות העבודה והמנוחה, יש להניח כי העובד עבד 60 שעות נוספות לאותו חודש.
חוק הגנת השכר מתייחס גם ל"פנקס שכר" (סעיף 24 לחוק), וקובע גם כי בפנקס השכר (שחובת המעביד לנהל), ובתלוש השכר (שחובת המעביד לתת לעובד), "ייכללו הפרטים המנויים בתוספת".
"התוספת" כוללת - (פריט 4(4)) - חובה לציין את "מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר; אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, יש לציין זאת במפורש."
שימו לב - רק עובד שאין למעביד כל אפשרות פיקוח לגבי שעות העבודה והמנוחה שלו הוצא למעשה מהפריט; עובד "בתפקיד הנהלה או אמון אישי מיוחד" לא הוחרג!
יתירה מזאת – את אותה לשון נוקטת התוספת להודעה בדבר קביעת סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס שכר: היא מחייבת לנהל רישום שעות עבודה בפועל, "אלא אם כן הוא נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30 (א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה".
מכל האמור יש להבין כי מחובת רישום שעות עבודה בפועל ("החתמת כרטיס שעון"), פטורים רק "עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם", ולא "עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי". זאת להבדיל מהזכאות של אותם עובדים לתשלום עבור שעות נוספות וחריגות.
מובן מאליו כי חובת הרישום המפורט חלה על "הגלובליים למחצה", כלומר העובדים שמשולמת להם תוספת שעות נוספות גלובליות. חוק שעות עבודה ומנוחה ודאי חל על עובדים אלה.
