ב-19 במאי 2019 ניתן פסק דין בעניין קופל אשר תעשיית הקריפטו ציפתה לו (אך לא לתוצאה שנקבעה בו), לפיו ביטקוין נחשב כ"נכס" ולא כ"מטבע". משמעות הפסיקה היא כי יקשה על כל אותם משקיעי קריפטו לנקוט בעמדה לפיה השקעתם נחשבת כ"מטבע" ועליית הערך נחשבת כ"הפרשי שער" הפטורים ממס בישראל. בהתאם לפסיקה, הביטקוין נחשב כ"נכס" ולפיכך יחול עליו חלק ה' לפקודה ומיסוי כרווח הון, מבלי לקזז מרווח ההון את עליית "שער המטבע".
ב-19 במאי 2019 ניתן פסק דין בעניין קופל (ע"מ 11503-05-16) אשר תעשיית הקריפטו ציפתה לו (אך לא לתוצאה שנקבעה בו), לפיו ביטקוין נחשב כ"נכס" ולא כ"מטבע".
משמעות הפסיקה היא כי יקשה על כל אותם משקיעי קריפטו לנקוט בעמדה לפיה השקעתם נחשבת כ"מטבע" ועליית הערך נחשבת כ"הפרשי שער" הפטורים ממס בישראל. בהתאם לפסיקה, הביטקוין נחשב כ"נכס" ולפיכך יחול עליו חלק ה' לפקודה ומיסוי כרווח הון, מבלי לקזז מרווח ההון את עליית "שער המטבע".
במסגרת פסק הדין פסל השופט אחת לאחת את טענותיו הרבות של המשקיע לכך שיש לסווג את הביטקוין כ"מטבע", ובהן טענת היותו "הילך חוקי", טענות כי על פי כללי החשבונאות ומבחינה כלכלית יש להכיר בביטקוין כ"מטבע", וטענות חלופיות בעניין "נייר ערך" אשר צמוד למחיר הביטקוין.
טענה מעניינת הינה טענת הרטרואקטיביות – מיסוי רווחי ביטקוין אשר נוצרו בעת מכירתם ב-2013, כאשר טיוטת עמדהשל רשות המיסים פורסמה לראשונה רק בשנת 2017. גם עמדה זו לא התקבלה ע"י השופט.
השופט הדגיש את ההיבט הפיזי-מוחשי שיש ל"מטבע" רגיל ("פיאט") לעומת מטבע הביטקוין אשר חסר את ההיבט הפיזי, בהיותו רשומה דיגיטלית בלבד, ולא עזרה העובדה כי חלק ניכר ביותר ממטבעות הפיאט – גם הן למעשה רשומות דיגיטליות (מרבית ה"כסף" הקיים במחזור הוא לא כסף מזומן אלא רשומות דיגיטליות בנקאיות).
בשורה בתחום זה ניתן להסיק מניתוח של השופט בפסק הדין (סעיף 43) שם מוסברת התכלית של סעיף הפטור 9(13) :
"יש לציין כי הפטור להפרשי הצמדה ניתן על מנת להימנע ממיסוי הכנסה שאינה משקפת גידול בכוח הקנייה של הכסף, וממילא אינה משקפת התעשרות אמתית שראוי למסותה…".
נציין כי פסק דין זה אינו מהווה את המקרה השכיח והבעייתי ביותר אצל משקיעי הקריפטו. במשרדנו פגשנו מאות משקיעי קריפטו, ולרובם הבעיה המרכזית נובעת מכך שהחליפו מטבע קריפטו אחד באחר וכתוצאה מכך למעשה החליפו "נכס" אחד ב"נכס" אחר ואגב כך נוצר להם רווח הון בעת עליית ערכו של הנכס אותו החליפו (או "מכרו") בעיקר בשנת 2017.
תוצרים נלווים ותובנות נוספות
מדברי השופט, אשר משקפים נורמה משפטית בדיני המס, למסות התעשרות אמיתית בלבד, ובהתחשב בשוק המטבעות הדיגיטליים, מן הראוי לאפשר דחיית מס עד המפגש הסופי עם "הכסף". ונמחיש
כאשר לקוח ביצע עסקאות החלפה בין מטבעות קריפטו אשר ערכם עלה באופן חד מאוד במהלך 2017, יש לפרש כי כל עוד לא "הנזיל" והפך את ה"התעשרות" למטבע "פיאט" אמיתי – אין למסותו. ידועים לנו לא מעט מקרים בהם שווי תיקי הקריפטו לאחר קריסת ערך המטבעות ב- 2018 הגיע לערכים נמוכים מסכום המס! אנו תקווה כי כאשר מקרים אלו יתבררו בביהמ"ש ימצא השופט את הדרך המשפטית והכלכלית לפסוק כי אין למסות אירועים אלו – אלא בעת ולפי שווי ההנזלה ל"פיאט".
בכל אופן ומתוך שרשות המיסים ערה לכמות ההחלפות העצומה שבוצעה במטבעות הקריפטו, ובקריסת שווי בשוק של המטבעות השונים, ועל מנת שלא להכתים ציבור "פגוע" גדול זה כעבריין (שלא בשמחה יגיש דיווחים על רווח מההחלפות, בעוד שבפועל מימש הפסדים בלבד), מן הראוי, לבצע שינוי חקיקה שיאפשר את רצף המס, תוך פטור ממיסוי בהחלפת מטבע למטבע, ומיסוי ב"סוף היום" בלבד.
ישנו ציבור לא מבוטל של אוחזי מטבעות כאלו שהמתינו לביצוע הליך גילוי מרצון. גם הללו זקוקים לפתרון כאמור
בנוסף, קביעת ביהמ"ש תאפשר הכרה בהפסדי הון לכל הללו שמכרו את מטבעותיהם לאחר ירידה של שער הביטקוין.
ולבסוף – משום שנקבע כי הביטקויין אינו מטבע אלא נכס, יתכן וחוק הצימצום השימוש במזומן (שבא כידוע לצימצום השימוש בכספים לא עקיבים ולא מזוהים), דווקא לא יחול על פעולות תשלומים ורכישות במטבעות כגון אלו. המחוקק יאלץ לתת דעתו גם לזאת.
המשרד מלווה עשרות לקוחות קריפטו וישמח לייעץ בנוגע לדיווח והסדרת אירועי מס הקשורים בתחום.ahec@ahec-tax.co.il
הכותבים: ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ. www.ahec-tax.co.il
