עוה"ד צבי וישנגרד, סגן יו"ר הועדה לחדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, מותח ביקורת חריפה על ההלכה החדשה אותה הוציא ביהמ"ש העליון בשבוע שעבר (17/1) לפיה פיצויים על פגיעה בהכנסתו של פושט רגל עקב עוולה שנעשתה לו - לא ייחשבו יותר כמוגנים מפני הנושים – וכי יש להעבירם לרשות הנאמן על נכסיהם.
הרכב השופטים קבע ברוב של שניים מול אחד, שהמנהל המיוחד יוכל להגיש תביעות נזיקיות בשם פושטי רגל – גם אם הם מתנגדים לכך. לדברי עו"ד וישנגרד, מדובר בהחלטה חסרת תקדים, המנוגדת באופן מפורש לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
כבוד השופטת יעל וילנר שכתבה את עיקר פסק הדין - קובעת כי יש לשנות את 'הלכת ידידיה' שלפיה הכריעו בתי המשפט בישראל עד היום בנוגע לסוגיות סביב פיצויים המגיעים לפושטי רגל וחייבים. 'הלכת ידידיה' קבעה כי כל פיצוי המגיע לחייב בשל עוולה שנעשתה לו - יישאר ברשותו.
בהחלטה שנתקבלה בשבוע שעבר (17/1) הפכו כבוד שופטי העליון נועם סולברג, יוסף אלרון ויעל וילנר את ההלכה הוותיקה – וקבעו כי רכיב הפגיעה בהשתכרותו של החייב תועבר לרשות הנאמן על חובותיו – לאורך תקופת חדלות הפירעון – ועד להפטר – ועליו להחליט איזה חלק ממנו יועבר לנושיו. כמו כן קבעו השופטים כי מעתה ואילך יחויבו בתי המשפט והצד המפצה לקבוע איזה חלק מהפיצוי המועבר לחייב – מיוחס לאובדן הכנסה – וחלק זה יועבר מיידית, בסכום אחד – לרשות הנאמן על נכסי החייב, ולא לחייב עצמו.
"הלכה זו עלולה להשפיע על מאות אלפים בישראל הנמצאים כיום בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון, ומאות אלפים נוספים שייקלעו להליכים אלה בעתיד" טוען עו"ד וישנגרד. "היא נוגעת לכל פיצוי על עוולה שפגעה ביכולת ההשתכרות של אדם הנקלע לחדלות פירעון, כולל אדם הסובל מנכות מתאונה, מפיגוע, מנכות מלחמה ואפילו מפגיעה מינית".
שלושת שופטי העליון החליטו ברוב דיעות
להפקיע מידי החייב את הזכות להחליט אם להגיש תביעה נזיקית על עוולה שנעשתה לו – וקבעו כי מעתה ואילך יוכל הנאמן להגיש, על דעתו, תביעות בשם החייב נגד כל מי שגרם לו עוולות שפגעו בכושר השתכרותו – על מנת להעביר את הכספים לקופת הנושים.
כבוד השופטים סולברג ווילנר גרסו בהחלטתם כי במסגרת הליך פשיטת הרגל מוותרים החייבים פרטיותם, ובתוך כך גם על הסודיות הרפואית העומדת להם – וויתור זה גובר על ההגנה שמעניק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כבוד השופט אלרון התנגד לעמדה זו נחרצות – וטען כי לנושים מגיע ליהנות מפירותיו של פיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות – אך אין לאפשר לנאמנים את הזכות לפתוח בהליכים משפטיים בשם פושטי רגל, וחרף התנגדותם.
עו"ד וישנגרד, ששימש כידיד בית המשפט מטעם לשכת עורכי דין בערעורים שבגינם נקבעה ההלכה החדשה – טוען כי מדובר בהחלטה חסרת תקדים המפקיעה את הזכויות הבסיסיות ביותר שעומדות לאזרח בחברה דמוקרטית – ובהן הזכות לפרטיות.
לדבריו, ייתכן תרחיש כלל לא היפותטי, בו יחליט מנהל מיוחד למצות את זכויותיו של חייב – בניגוד גמור לרצונו ונגד האינטרסים שלו.
"כך יכול להיווצר מצב בו ייוודע למנהל המיוחד כי חייבת הנמצאת תחת פיקוחו עברה פגיעה מינית שגרמה לה לפגיעה נפשית קשה – וכתוצאה ממנה נפגע קשות גם כושר השתכרותה". לדברי עוה"ד וישנגרד במקרה שכזה, אפילו אם אותה קורבן עבירה תתנגד לפתיחת הליך אזרחי או פלילי נגד הפוגע (מכל סיבה שהיא) – יוכל הנאמן לפתוח הליך כזה בשמה – ולחייב אותה להופיע בבית המשפט כצד בהליך.
"אותו דין לגבי אזרח מן השורה שבמהלך שירותו הצבאי חווה טראומה קשה, שערערה את נפשו. אנו נפגשים יום יום עם חייבים שמצבם הכלכלי התדרדר קשות בגלל פוסט טראומה בה לקו, ושהם כלל אינם מוכנים לעסוק בה, ומדחיקים אותה לקרן זווית, מחשש שפתיחתה עלולה לערער עוד יותר את נפשם. בא כבוד בית המשפט העליון וקובע בדעת רוב – שניתן גם ניתן לחייב אדם שכזה לפתוח בהליך של תביעת נכות נגד משרד הביטחון, אפילו עשרות שנים לאחר האירוע (לנכות משירות אין התיישנות) ובכך להטיל את החייב אל סיוט בלתי נתפס" אומר עו"ד וישנגרד.
מעבר לכך מעביר עוה"ד וישנגרד ביקורת על בית המשפט בכך שמצא לנכון לשנות הלכה מהותית בחוק חדלות פירעון, חרף העובדה שרק לאחרונה נכנסה לתוקף הרפורמה בחוק חדלות פירעון, והחוק כולו עבר רביזיה ואושר בכנסת לאחר דיונים רבים.
"עוד לא יבשה הדיו מחוק חדלות הפירעון החדש שנכנס בימים אלה לתוקף, וכבר מצא לעצמו בית המשפט את ההזדמנות לשנות את לשונו, תוך עקיפה בוטה של בית המחוקקים" טוען עו"ד וישנגרד.
"מדובר באקטיביזם שיפוטי מהסוג הגרוע ביותר, ובהתעלמות גסה מכפיפותו של בית המשפט לכנסת. הרי המחוקקים נדרשו בדיוק לסוגיה זו בחוק חדלות הפירעון החדש – והחליטו שלא לשנות את הלכת ידידיה. בא בית המשפט וכופה את דעתו על המחוקק. מדובר בהתנהלות חסרת תקדים, שפוגעת ביסודות הבסיסיים של שלטון דמוקרטי" אומר עו"ד וישנגרד.
עו"ד צבי וישנגרד משמש כסגן יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, עוסק בתביעות אזרחיות ומנהליות, ליטיגציה, הקמה ופירוק חברות, עריכת הסכמי מכר במקרקעי, הליכי ההוצאה לפועל ופשיטת רגל, ועוד.