בתי הדין פוסקים הוצאות נגד עובדים המגישים תביעות מופרזות
כלל ידוע נקוט בידי מגישי תביעות בבית הדין לעבודה: "מנפחים" את התביעה ככל שאפשר. תמיד ניתן לטעון לשימוע לא תקין, לעוגמת נפש, לאי מילוי חובות של המעסיק שאינן משפיעות על שכר העובד (כגון תלוש לא תקין או אי מתן אישור על תקופת העבודה) ועוד כהנה וכהנה.
כלל נוסף הוא שאם אפילו רק חלק מהתביעה מתקבל - פוסקים הוצאות לטובת העובד - התובע.
בשנת 2010 פסק בית הדין הארצי (1) כי "בקביעת שיעור ההוצאות על בית הדין להביא בחשבון גם את היחס בין הסכום שנפסק לבין סכום התביעה. ככל שסכום התביעה גבוה משמעותית מהסכום שנפסק, יש מקום לשקול להפחית, או לא לפסוק כלל, הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת התובע; ובמקרים קיצוניים בהם התובע זוכה בחלק מזערי מתביעה בסכום גבוה במיוחד יש מקום לשקול לחייב את התובע בהוצאות".
בתי הדין לעבודה אכן נוהגים לפסוק הוצאות גבוהות במקרים כאלה, אפילו אם התובע (שהוא בדרך כלל העובד) זכה בחלק קטן מתביעתו.
להלן שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה, ליישום פסיקה עקרונית זו:
א. עובד שהועסק תשעה חדשים בלבד ופוטר בגלל צמצומים תבע ממעסיקתו 250,000 ש"ח- מתוך זה 30,000 ש"ח בגין פיטורים ללא שימוע, פיצוי בגובה 110,000 שקל בשל הפרת חוזה העבודה בחוסר תום לב, פיצוי בגובה 48 אלף שקל מסיבה שלא הובהרה בפסק הדין, פיצוי של 20 אלף שקל בגין הרכב שנלקח ממנו, ועוד תביעות לתשלומים חסרים לכאורה בשכרו.
בית הדין בבאר שבע (השופטת אנגלברג - שוהם) דחה את רוב התביעות, וקבע כי "הרושם העולה מהשיחות המוקלטות [שהציג העובד עצמו לבית הדין - א"א] הוא כי העובד מנסה 'לבנות תיק' לצורך הגשת תביעה לבית הדין".
בית הדין פסק לעובד תשלומים בסך 9,300 ש"ח, ובמקביל חייב אותו לשלם לנתבעת, מעסיקתו, הוצאות בסך 15,000 ש"ח (על התובע לשלם לנתבעת כ-5,300 ש"ח!)(2).
ב. עובד ותיק תבע ממעסיקתו את התשלומים הבאים: 500,000 ש"ח בגין הפרת חוק הגנה על עובדים [חשיפת שחיתויות]; 300,000 ש"ח - פיצוי עוגמת נפש בשל התעמרות; כ-700,000 ש"ח - פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו מפיטורין שלא כדין והפרת חוזה העבודה, וכ-26,000 ש"ח בגין הוצאות משפטיות ואחרות; יותר ממיליון וחצי ש"ח בסך הכול. מטעמי אגרה, "הסתפק" העובד בתביעה של 700,000 ש"ח "בלבד".
סגן הנשיא פרנקל, מבית הדין בבאר שבע, דחה את רוב התביעה, פסק לתובע 30,000 ש"ח בלבד בגלל הפגמים שנפלו במהלך השימוע, ודחה את כל תביעותיו האחרות. משום כך נפסק כי התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ש"ח. (3)
