החוק לצמצום השימוש במזומן יכנס לתוקף ב-1.1.2019, אך יש בו גם הוראות מעבר כאלה ואחרות שנועדו לאפשר תקופת הסתגלות שתקל על היישום. אין ספק כי מדובר בשינוי סדרי עולם של ממש לעולם העסקי, אך דרמטי אף יותר הוא הטלת אחריות מקבילה וזהה על כל אדם וצרכן. על אף שמו של החוק יש בו עוד שני נדבכים חשובים מעבר להגבלות על השימוש במזומן הנוגעים לשימוש בצ'קים ורכישות נדל"ן
מבוא
החוק לצמצום השימוש במזומן יכנס לתוקף ב-1.1.2019, אך יש בו גם הוראות מעבר כאלה ואחרות שנועדו לאפשר תקופת הסתגלות שתקל על היישום. אין ספק כי מדובר בשינוי סדרי עולם של ממש לעולם העסקי, אך דרמטי אף יותר הוא הטלת אחריות מקבילה וזהה על כל אדם וצרכן. על אף שמו של החוק יש בו עוד שני נדבכים חשובים מעבר להגבלות על השימוש במזומן הנוגעים לשימוש בצ'קים ורכישות נדל"ן.
הגורם שנבחר לאכוף את החוק היא רשות המיסים, אף על פי שהחוק לא בהכרח נוגע באופן ישיר לתפקידיה. כפי הנראה, ובהסתמך גם על התבטאויות בעניין של אנשי רשות המיסים, הסיבה לכך היא שאכיפת החוק תינתן בידי הצוותים של מחלקות ניהול ספרים. מעניין יהיה לראות האם רשות המיסים תאכוף את החוק אגב ביקורות ניהול ספרים שגרתיות, או שהמגמה תהיה להגביר את המאמץ בביקורות שיהיו ממוקדות מלכתחילה ביישום הוראות חוק זה.
להלן רוב ההוראות הפרקטיות המופיעות בחוק שנערכו בצורה שתקל על למידת הנושא:
סקירת הגבלת שימוש במזומן
לעניין הגבלת השימוש במזומן עד לסך של 11,000 ש"ח (כולל מע"מ) לעסקה:
1. כאשר אחד הצדדים, או שני הצדדים, עוסק לעניין מע"מ.
2. עסקה לעניין זה כוללת: שרות, שכר עבודה, תרומה והלוואה (למעט מגוף פיננסי מפוקח).
3. בתשלום תקופתי (ריטיינר, שכירות וכו') כל תשלום יחשב כעסקה עצמאית לעניין החוק.
4. ניתן לקבל במזומן 10% מעסקה או 11,000 ש"ח כנמוך מבין השניים. מצב אבסורדי בו ניתן לבצע עם אדם עסקת מזומן בסכום מסוים, אך אסור לקחת סכום דומה כחלק מעסקה.
5. בעסקה שעוסקת במזומן, כגון המרה של מטבע, סכום המזומן לא יהווה חלק מהעסקה.
6. בעסקה בין תייר לעוסק הסכום המוגבל יהיה פי 5 מהקבוע לעניין זה (55,000 ש"ח בשלב זה) או 40,000 ש"ח כגבוה מבין השניים.
לעניין הגבלת השימוש במזומן עד לסך של 50,000 ש"ח (כולל מע"מ) לעסקה:
7. כאשר שני הצדדים אינם עוסקים.
8. ההוראה חלה גם על מתנה.
הערות כלליות לעניין הגבלת השימוש במזומן:
9. ההגבלות הן לעסקה בודדת. פיצול עסקה באופן מלאכותי יחשב לעבירת "מרמה" בהתאם לחוק זה.
10. תשלום בשווה כסף כמוהו כתשלום מזומן.
11. ההגבלה לא חלה על בני משפחה מקרבה ראשונה ועל רשויות מדינה שיקבעו בצו.
12. החוק מטיל אחריות זהה על שני הצדדים, הנותן והמקבל.
13. עוסק חייב לתעד את אמצעי התשלום ששימש אותו להעביר או לקבל תשלום.
14. סכומי המזומן לעניין זה צפויים החל מ-1.1.2020 או במועד מאוחר יותר להתעדכן ל-6,000 ש"ח ול- 15,000 ש"ח בהתאמה (מותנה בהליך קביעה בצו של שר האוצר בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל ואישור ועדת החוקה).
סקירת הגבלת שימוש בצ'קים
1. איסור על עוסק לקבל או לתת "צ'ק פתוח" ללא שם הנפרע או המסב.
2. איסור על כל אדם לקבל צ'ק של יותר מ-5,000 ש"ח ללא שם הנפרע או המסב.
3. על צ'ק מוסב חייב להופיע שם ומספר תעודת הזהות של המסב.
4. ניתן להסב צ'ק פעם אחת בלבד (בנק וכו' לא יחשבו לעניין זה).
5. צ'ק לעניין זה יכול להיות עבור: עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה, מתנה.
6. החוק מטיל במקביל אחריות כמעט זהה על הבנקים לאכוף את החוק והוראותיו מצידם. בעת הפרה, גם הם יהיו חשופים לסנקציות המופיעות בחוק זה.
סקירת הצהרה לפי ס' 73 לחוק מסמ"ק (בעת עסקה במקרקעין)
1. הצהרת רוכש תכלול את מקורות המימון לרכישה המדווחת בצרוף אסמכתאות.
2. לחילופין, הרוכש יוכל להצהיר שנכון לאותו מועד אינו יודע עדיין את מקורות המימון. במצב זה, תהיה לו שהות להמציא את הפרטים עד חצי שנה מקבלת הנכס.
3. מסמ"ק ינפיק אישור מיסים לטאבו רק לאחר המצאת המידע על מקורות המימון, כך שאי מילוי הוראה זו תמנע רישום זכויות הרוכש בנכס.
סקירת סנקציות שיוטלו על מי שיעבור על החוק ודרכי ערעור
במישור האזרחי החוק קובע "עיצום כספי" על המפר המותנה בגובה הסכום שבעבירה:
- 15% כשהסכום עד 25,000 ש"ח.
- 20% כשהסכום בין 25,000 ש"ח ל-50,000 ש"ח.
- 30% כשהסכום מעל 50,000 ש"ח.
על הטלת עיצום אפשר לערער בכתב תוך 45 יום וניתן לזמן את המערער לשימוע בהמשך לכך. ככל שהערעור ידחה, ניתן יהיה לערער עליו פעם נוספת לבימ"ש השלום. בהפרה חוזרת בתוך תקופה של שנתיים, יתווסף לעיצום הכספי שיוטל בגין העבירה החדשה, סכום נוסף בגובה העיצום הקודם שהוטל.
במישור הפלילי, ניתן להגיש כתב אישום במקום להטיל עיצום כספי. לאחר הטלת ותשלום העיצום כתב אישום יוגש רק בהתברר עובדות חדשות, והעיצום ששולם יוחזר. העונש הפלילי יהיה קנס שלא יפחת מהעיצום שהיה מוטל, ובנסיבות חמורות של "מרמה" או "רישום כוזב" שמטרתם לעבור על החוק, ניתן להטיל עונש מאסר של עד 3 שנים.
תחולה
- החוק יכנס לתוקפו ב-1.1.2019, ולגבי החלק שמטיל אחריות על הבנקים ב-1.7.2019.
- ב-9 החודשים הראשונים לאחר המועדים הנ"ל, יוטלו סנקציות רק על עבירה חוזרת ובתנאי שניתנה התראה לאחר העבירה הראשונה.
- החוק לא יחול על עסקאות ו/או התקשרויות שנחתמו טרם כניסת החוק לתוקף, למעט עסקאות מתמשכות (מתן שרות-ריטיינר, שכירות וכו'). החוק גם לא יחול על צ'קים למשמרת שנמסרו לבנק או למוסד פיננסי אחר טרם כניסת החוק לתוקף.
- בשנתיים הראשונות החוק לא יחול על נותני הלוואות ללא ריבית (כגון גמ"חים).
- בשלוש השנים הראשונות (עם אופציה להארכת תקופה זו) החוק לא יחול על פעילות מול תושבי שטחים שאינם מחזיקים באזרחות ישראלית.
סיכום
חוק הגבלת השימוש במזומן מהווה שינוי משמעותי ודרמטי בעולם העסקי, אך בעל השפעת רוחב למעשה על כל פעילות במשק כולל השפעה ואחריות על האדם הבודד בעת היותו צרכן או בעת ביצוע פעולות במישור הפרטי.
החוק כולל הנחיות נוספות לגבי נהלים שיוסדרו בהמשך כגון: חיוב כל עוסק להחזיק באמצעי לסליקת אמצעי תשלום אלקטרוניים, תוספות ושינויים בהוראות ניהול ספרים כדי להתאימם לחוק ועוד. לכן, ניתן לומר שבמסגרת הרפורמה הזו, החוק הוא רק נקודת התחלה.
יהיה מעניין לראות כיצד רשות המיסים תפעל ליישום הוראות החוק וכיצד יטופלו אלה שיתפסו בחריגה מההוראות. ניתן להעריך שללא ביקורת ואכיפה אינטנסיביים לאורך זמן, ההוראות יהפכו לאות מתה שדווקא יובילו לאי רישום הכנסות אגב העלמתן, ולהגדלת ההון השחור בו החוק רוצה לטפל. זו יכולה להיות תוצאת לחץ במציאות שבו מצד אחד מצויים כאלה ש"נתקעו" עם מזומנים, גם אם ממקור חוקי, ומצד שני מצויים עוסקים שלא יוכלו לדווח על העסקה עקב אימת החוק.
מה שברור הוא שכולנו, ועוסקים מכל הסוגים בפרט, חייבים להתחיל ולהפנים את ההוראות החדשות ואת דרכי היישום שלהן בהתנהלות שלנו, ויפה שעה אחת קודם.
עו"ד משה גבע – מייסד ושותף במשרד עורכי הדין גבע-גריידי המתמחה במתן יעוץ מקצועי ומשפטי בתחום המיסים. עבד ברשות המיסים במגוון תפקידים מקצועיים וניהוליים. חבר פורום מסים בלשכת עורכי הדין moshe@gevalaw.co.il, www.geva-grady.co.il
