רב יישוב סירב להגיע למשרדי המועצה – נפגע בשכרו
עובד – ולא סתם עובד, אלא רב הישוב, עובד המועצה הדתית- סירב להגיע למשרדי המועצה. המועצה החליטה לשלם לו שכר חלקי בלבד. הרב הגיש תביעה לבית הדין, בה טען- בין השאר- כי אין קשר בין העדרות מהעבודה ובין מידת מילוי התפקיד אליו נבחר.
לאחר שתביעתו נדחתה בביה"ד האזורי, הגיש הרב ערעור לביה"ד הארצי. גם כאן נדחו תביעותיו, ובית הדין פסק שוב לגבי חובותיו של כל עובד.
"מקובלת עלינו עמדת המדינה והמועצה כי תנאי בסיסי בהסכם עבודה הוא כי העובד מעמיד את כוח עבודתו לרשות המעסיק, כך שחוזה העבודה "מחייב את העובד לבצע עבודות מסוימות, למלא תפקיד מסוים או להיות מוכן לכך, ואת המעביד - לשלם שכר מוסכם" ( דב"ע ( ארצי) שם/2-35 ברוך קוזולוביץ' - אורדן בע"מ, פד"ע יב 200 (1981)). כפועל יוצא מכך, עובד שמסרב להתייצב במקום העבודה - ואינו מנצל לצורך כך ימי מחלה או חופשה או ימי היעדרות מותרים אחרים - אינו זכאי, ככלל, לקבלת שכר על פרקי זמן בהם לא עבד או לפחות העמיד עצמו לרשות העבודה. קיימת אמנם אפשרות להסכים כי העמדת כוח העבודה לרשות המעסיק לא תבוצע במקום העבודה עצמו אלא במקום מוסכם אחר, לרבות מביתו של העובד, אך הדבר כפוף להסכמה החוזית שבין הצדדים ועובד אינו יכול להחליט על דעת עצמו - ובניגוד מוחלט להוראות מפורשות של מעסיקו - כי הוא מבצע את עבודתו מביתו ודורש עליה שכר רגיל. לא בכדי נפסק כי
"ביסודם של יחסי עובד-מעביד מונחת התקשרות חוזית, עת המטרה העיקרית של ההתקשרות היא ביצוע עבודה"
( דב"ע ( ארצי) לד/3-60 עזבון המנוח בלה ורי ז"ל - לאורווי בע"מ, פד"ע ו' 10 (1974)). מכאן שבהעדר " עבודה" או נכונות לעבודה מצד העובד, וכל עוד לא מדובר בהיעדרות כדין, אין זכות מוקנית ( ככלל, וכפוף למכלול הנסיבות) לקבלת " שכר עבודה". דברים אלו נכונים גם בהתייחס לרב עיר, שאינו עובד מן השורה אלא נבחר, אך דיני העבודה הוחלו עליו בהתאמות הנדרשות".
ע"ע 4020-10-14, הרב מאיר פרנקל - המועצה הדתית יבנאל; ניתן ביום 30 אפריל 2018
בפני: השופטת ( בדימוס) רונית רוזנפלד, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק
נציג ציבור ( עובדים) מר נתן מאיר, נציגת ציבור ( מעסיקים) גב' ברכה סמו
בשם המערער: עו"ד יעקב קרני; בשם המשיבה: עו"ד אורי דדו; בשם המדינה: עו"ד איתמר הר-אבן
לפסקי דין נוספים ומידע במתחום המשפט היכנסו לאתר חשבים >>>
