עד כמה יכולה תביעה לתאונת עבודה להיות הזויה...
איש מכירות השתתף בהשתלמות מקצועית בצרפת. בטיסה חזרה התעכב המטוס מספר שעות בשדה התעופה באיסטנבול; העובד הלך לחנות ה"דיוטי פרי", התעכב שם ו"פספס"* את הטיסה חזרה.
ארבעה ימים לאחר אירוע זה, אובחן כלוקה באוטם שריר הלב, ואושפז.
העובד טען לתאונת עבודה. לטענתו, בשל האיחור לטיסה הוא "נתקף בהלה, חוסר אונים, קצב פעימות הלב התגבר, קוצר נשימה, צריבה בחזה וחש לבד בעולם, דבר אשר גרם לחרדה מאוד קשה ולתחושת פחד נוראית". (התובע טס לישראל בטיסה אחרת כעבור שעתיים וחצי).
המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה, והעובד פנה לביה"ד (1).
ביה"ד נדרש להכריע בשתי סוגיות:
- האחת, האם האיחור לטיסה היה "אירוע תוך כדי ועקב העבודה"
- והשניה, האם ניתן לקשור את אוטם שריר הלב, בו לקה העובד, לאירוע האיחור.
ביה"ד מנתח את הפסיקה לגבי אירוע תאונתי תוך כדי השתלמות מחוץ למסגרת מקום העבודה. המל"ל הודה כי ההשתלמות עצמה היתה קשורה לעבודתו של התובע, אך טען כי שהותו ב"דיוטי פרי", וכל מה שלכאורה קרה בעקבותיה (האיחור לטיסה) מוציא את האירוע ממסגרת ההשתלמות, ולכן ממסגרת העבודה.
ביה"ד פסק כי "העיכוב בדיוטי פרי שהוביל לפספוס הטיסה ואף למצב נפשי קשה (כך נטען) אינו קשור ואינו רלבנטי להשתלמות כלל, ועל כן אינו מהווה חלק אינטגרלי ממנה, כדרישת הפסיקה בענין זה. התובע פרש מחבריו לקבוצה ועשה תכנית לעצמו".
לגבי האוטם עצמו, נקבע כי "לא שוכנענו כי העובדה שהתובע פספס את הטיסה, ונאלץ לעלות על מטוס אחר לאחר כשעתיים וחצי, יש בה כדי להוות אירוע חריג". ביה"ד מציין כי בפרטים שמסר התובע לרופא בבית החולים- ארבעה ימים לאחר "פספוס" הטיסה- אין כל התייחסות ל"פספוס", ומציין כי התובע חש ברע מסיבות אחרות (כולל קיום יחסי מין לאחר שובו לארץ...).
ביה"ד קובע כי לא התרשם מהעדויות שהתובע אכן חש "בלבול ולחץ" בגלל האיחור לטיסה.
התביעה נדחתה. "מאחר שמדובר בתביעה מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות".
* המונח "פיספס" מופיע בפסק הדין עצמו
1. זיגר נ. המל"ל, 54957-03-17; בשופט מוסטפא קאסם ונ"צ חזיזה וגטאס; לתובע עו"ד אלי מלול, למוסד עו"ד זועבי בסול; 2.5.18