עוד דיון על העסקת מסתננים וההיטל בשל כך
בית המשפט המחוזי קיבל בחלקו ערעור שהגישה שותפות העוסקת בגידול ובממכר ירקות על שומות לפי מיטב השפיטה שהוציא לה פקיד שומה אשקלון לשנות המס 2010-2007. נקבע כי נוכח שינוי המדיניות בפס"ד סעד, יש לקבל את ערעורה בעניין נקודות הזיכוי שהיא זכאית לקבל עבור עובדיה הזרים וכי על פקיד השומה לפעול על פי מדיניות החדשה שגיבש בקשר למסתננים שהועסקו אצלה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
עסקינן בערעור לפי סעיף 153 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") על שומה שהוציא פקיד שומה אשקלון (להלן: "המשיב") למערערת, שותפות עסקית העוסקת בגידול ומכירת ירקות, לשנות המס 2010-2007.
במהלך 2012 הוצאו למערערת שומות לפי מיטב השפיטה לשנות המס 2010-2007, שעיקרן זקיפת שווי של הטבות לעובדים בגין טלפונים ומגורים, ביטול נקודות זיכוי לעובדים הזרים וחיוב היטל בגובה 10% מהשכר ששולם לעובדים מכוח סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל.
המערערת מצדה טענה כי בשנים הרלוונטיות לערעור העסיקה עובדים זרים: עובדים מתאילנד, מכוח היתר להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות וכן עובדים נוספים ללא היתר (להלן: "מסתננים"), וכי ההטבות שניתנו לעובדים נדרשו במובהק לשם נוחותה, ועל כן אין לראות בהטבות אלה שכר עבודה. עוד נטען כי הדיור (קרוואנים) ניתן לעובדים לצורך תפקידם ולצורך ייצור הכנסה, וכי הסדרת סוגיית המגורים היא הכרחית ובלתי נפרדת מיכולתו של המעביד להעסיק עובדים זרים ופליטים. עוד נטען כי גם מכשירי הטלפון ניתנו לעובדים לצורך עבודתם בלבד שכן נחסמו לשיחות יוצאות ושימשו כמכשירי קשר וכי על פי כללי מס הכנסה, העובדים הזרים התאילנדיים זכאים לנקודות זיכוי לתושב חוץ, באשר הם שוהים בישראל על פי היתר. אשר למסתננים, הרי אלה זכאים לנקודות זיכוי, מכיוון שיש לראותם כתושבי ישראל או כפליטים.
המערערת הוסיפה וטענה כי אין לחייבה בהיטל העסקת עובדים זרים שכן העסיקה את המסתננים לבקשת המדינה, ממניעים ציוניים, וכל זאת כדי שלא להוסיפם על הפליטים ששוטטו חסרי מעש ברחובות דרום תל אביב. זמן קצר לאחר מכן ביקשה להפסיק ולהעסיקם בשל מוסר עבודה ירוד והיעדר התאמה מצד הפליטים לעבודה, ובשל עלותם הגבוהה. דא עקא, נציגי המדינה הודיעו למערערת שאין פתרון אחר לפליטים אלה, והיא נתבקשה להמשיך ולהעסיקם.
המשיב טען מצדו כי בנוגע לעובדים זרים שאין לגביהם היתר העסקה, אין לחשב נקודות זיכוי, מאחר שהם אינם עונים להגדרת תושב חוץ זכאי על פי תקנות מס הכנסה כללי מס הכנסה 2 (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ו-2007 וכי המערערת לא זקפה לשכר העובדים הזרים את שווי הרט"ן, כמתחייב בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות). עוד נטען כי המערערת לא זקפה לשכר העובדים הזרים את ההוצאות הנלוות המשולמות להם, לרבות בגין מגורים, גז, חשמל וכדומה.
בית המשפט המחוזי פסק:
כב' השופט ג' גדעון פסק כי קשה לקבל כי המערערת הסתפקה באמירה בעל פה של מנכ"ל משרד החקלאות דאז כי לא תשלם היטל בגין העסקת מסתננים. המערערת בהיותה מעסיקה ותיקה של עובדים, לרבות עובדים זרים, הייתה מודעת לחובות ולזכויות בהקשר זה, וגם להיטל המוטל על העסקת עובדים זרים תאילנדים.
עוד נפסק כי בענייננו נראה כי לעובדים נגרמה הנאה ניכרת כתוצאה מהעמדת המגורים, לעומת הטובה שצמחה למערערת, לטענתה, בשל מגורי העובדים בשטח החווה. טבעו של התפקיד שבצעו העובדים לא חייב כמובן את הלנתם בשטח החווה דווקא. לא נטען כי העובדים הזרים עבדו בהיקף משמעותי שלא במסגרת שעות העבודה שלהם בחווה. העובדים התגוררו בחווה באופן קבוע (ואכלו בחווה ולא מחוצה לה), אף שהייתה להם אפשרות כזו. אמנם המערערת הפיקה הנאה מזמינותם הגבוהה של העובדים שהתגוררו בחווה, אך לא היה בכך הכרח, וגם לעובדים צמחה הנאה לא מועטה מסידור המגורים.
עם זאת, נקבע כי נוכח שינוי המדיניות בפס"ד סעד, יש לקבל את הערעור בעניין נקודות הזיכוי באשר ל-20 מסתננים, ועל המשיב לפעול על פי המדיניות החדשה שגיבש בקשר למסתננים שהועסקו אצל המערערת. נקבע כי גם לגבי העובדים התאילנדים אין מחלוקת כי אינם תושבי המדינה וכי רובם הועסקו כדין, ועל כן זכאים הם לכאורה לנקודות זיכוי כתושבי חוץ.
זאת ועוד, נקבע כי יש לקבל את הערעור בחלקו לגבי 17 טלפונים סלולריים שחולקו לעובדים וכן לאפשר למערערת להמציא למשיב מסמכים נוספים להוכחת זכאות לנקודות זיכוי של עובדים נוספים.
תוצאה
הערעור התקבל בחלקו. נקבע כי המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך 40,000 ש"ח.
ע"מ 22271-11-13 ● בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ● על ידי כב' השופט ג' גדעון ● המערערת: סלוקי שלמה ובניו ● המשיב: פקיד שומה אשקלון ● ניתן ביום 5.6.2018
כל המידע המקצועי ביותר בתחום פסקי הדין והמשפט באתר חשבים >>>
