האם עובד בשכר שעתי זכאי לקבל מקדמה מידי חודש?

האם הסעיף הישן בחוק הגנת השכר עדיין תקף?

אחת מההוראות המיושנות הרבות שמשום מה קיימות עדיין בחוקי העבודה היא הוראת סעיף 10 לחוק הגנת השכר. בעוד לגבי עובד בשכר חדשי ("במשכורת") קובע החוק שיש לשלם את שכרו "עם תום החודש בעדו הוא משתלם", (כלומר: אחת לחודש), הרי לגבי עובד ששכרו משולם "על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם [השכר], אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועסק העובד (כלומר, פעמיים בחודש); אולם לגבי עובד ששכר עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועסק במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה".

כלומר, למי שאינו בשכר חדשי- יש לשלם שכר פעמיים בחודש (שכר מלא או מקדמה), אלא אם נקבע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה שניתן לנהוג אחרת.

בית הדין הארצי קבע לפני כ-15 שנים (1) כי "חוזה עבודה, המתיר סטיה מהמועדים הקבועים בחוק לתשלום שכר עבודה, חייב להיות במפורש, ולהיאמר בלשון ברורה וחד משמעית. אין די בנוהג רב שנים".

השאלה עלתה כעת שוב בפני בית הדין הארצי (2) משהתברר כי אוניברסיטת חיפה נוהגת לשלם לעוזרי ההוראה את שכרם (השעתי) שלא לפי הוראות החוק: ראשית, אין משלמים "מקדמה"; ושנית, תקופת הדיווח על השעות אינה חודש קלנדרי מלא, אלא מ-19 לחודש אחד, עד ה-18 לחודש הבא; תשלום השכר הוא בראשון לחודש השלישי.

שתי שאלות נשאלות:

- האם המעסיק נוהג על פי הוראות סעיף 10 שלעיל;

- האם התשלום הינו באיחור, מכיוון שבין תום החודש לתשלום עברו יותר מ-9 ימים (ולכן השכר מולן).

לצורך הקביעה אם המעסיק נוהג לפי סעיף 10, ומאחר שאינו משלם מקדמות, יש להוכיח שקיים חוזה עבודה המבטל את הצורך במקדמות. לעוזרי ההוראה, העובדים, יש "כתב מינוי", שהוא למעשה "הודעה לעובד על תנאי העבודה", כלשון החוק.

ראשית, קבע בית הדין, "כתב המינוי" אכן מהווה "חוזה עבודה", למרות ההערה שבסופו (ההוראה המוכתבת בחוק- "הודעה זו אינה מהווה הסכם עבודה, אלא הודעת המעסיק בדבר עיקר תנאי העבודה"). מסקנה זו היא בעיקר משום שהעובד אישר בחתימתו את כתב המינוי, ויש כך כדי "הצעה וקיבול" לפי חוק החוזים.

אשר לשאלה האם מה שנכתב ב"כתב המנוי" מספיק לעניין סעיף 10, מעלה בית הדין את האפשרות (בניגוד לפסק הדין הקודם) כי " בפירוש חוזה בכלל וחוזה עבודה בפרט, הלשון אינה עומדת לבדה וניתן להעניק לה משמעות גם בשים לב לאופן התנהגותם של הצדדים. ובנוסף, חוזה עבודה יכול ויעשה בהתנהגות. לאור אלה, לא מן הנמנע כי ניתן לראות בהוראה זו בתוספת ההתנהלות רבת השנים משום הסכמה ל"מועד אחר" ב"חוזה העבודה". כך או כך, אין צורך שנקבע מסמרות. אם כי רצוי שלעתיד לבוא כתבי המינוי יהיו מפורשים יותר."
בית הדין מציע למעסיק להקפיד ולקבל את חתימת העובד על נוסח "ההודעה על תנאי העבודה", אף על פי שהחוק אינו דורש זאת.

בית הדין קובע, למעשה, כי גם "חוזה בהתנהגות" הוא "חוזה" לעניין סעיף 10.

ובכל זאת, אין בית הדין מאיין את הוראות סעיף 10.

"נראה לנו כי את הוראת סעיף 10 יש לפרש כך שבהעדר הסכמה על "מועד אחר", את שכרו של שכיר היום יש לשלם לפי המועדים הקבועים בסעיף 10 – בתום מחצית חודש לשכיר יום שעבד בחלק מהחודש או בתום החודש לשכיר יום שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות. ואילו במקרה של הסכמה על מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה העבודה, ישולם השכר ב"מועד אחר" שהוסכם עליו, ובלבד שמועד זה אינו מנוגד לתכליתו ולהגיונו של החוק. לטעמינו בהיקש ממכלול ההוראות הרלוונטיות של החוק, ה"מועד האחר" עליו רשאים המעסיק והעובד להסכים במפורש אינו יכול לעלות על תום החודש במהלכו בוצעה העבודה. הסכמה של שכיר היום שעבד בחלק מהחודש לקבל את השכר בתום החודש מתיישבת עם הוראת סעיף 12 לחוק, והסכמה של שכיר יום שעבד כל החודש לקבל את שכרו בתום החודש, גם ללא קבלת מקדמות, מתיישבת עם הכלל שנקבע בסעיף 9 לגבי עובד חודשי."

לעניין בדיקת האיחור בתשלום- בית הדין קובע כי "חודש", כאמור בחוק, הוא "חודש קלנדרי" דווקא. לפיכך, תשלום השכר בראשון לחודש- כנהוג אצל המעסיק- עדיין מהווה איחור בתשלום, מאיר והוא נעשה מעל 9 ימים מתום החודש הראשון שאליו מתייחסות שעות העבודה.

הערות הכותב:

(1) גרינברג- מדינת ישראל, עע 112/02

(2) עס"ק 41472-06-16, ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה נ אוניברסיטת חיפה

לפני: השופטת (בדימוס) רונית רוזנפלד, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק
נציג ציבור (עובדים), מר נתן מאיר , נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון, בשם ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה - עוה"ד גל גורודיסקי ועו"ד אפרים יצחקוב, בשם אוניברסיטת חיפה – עוה"ד טל עינת בן אריה ועו"ד עפרי משכית ; ניתן ביום 24 אפריל 2018