הכותב סבור כי המחוקק צריך להתייחס להפרת סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה בשל העדר סנקציה כנגד הפרה
עובד חברת שמירה הועסק במשמרת בת 8 שעות; לאחריה, ניתנה לו הפסקה של 7.5 שעות בלבד, ואח"כ הועסק שוב במשמרת של 8 שעות. האם הוא זכאי לתשלום של שעות נוספות עבור המשמרת השניה (כפי שסבר ביה"ד האזורי), או שמדובר בשני ימים נפרדים?
סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי "בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות". הפרשנות הפשוטה, לכאורה, היא שאם לא היתה הפסקה של 8 שעות בין ימי העבודה, יהיו השעות בשני ימי העבודה יחד רצופות, משמע- בתום יום העבודה הרגיל (8 או 9 שעות, לפי הענין) יהיה העובד זכאי לתשלום של שעות נוספות עבור כל יתר השעות שביצע; יתירה מזאת, המעסיק עבר לכאורה על החוק, מאחר והעסיק את העובד מעל 12 שעות ברציפות..
ביה"ד הארצי כבר קבע בעבר (1) כי העובד שעבד כך אינו זכאי לשעות נוספות, ונימק זאת בכך ש"סברה זו אינה עולה מהוראות סעיף 21". ביה"ד מוסיף עתה (2) נימוקים נוספים:
"האם שעות עבודה מסויימות הן בגדרו של יום העבודה הקודם, או בגדרו של יום עבודה שונה? העובדה שבין יום עבודה אחד למשנהו יש הפסקה שהיא פחות משמונה שעות, תוך הפרה של סעיף 21 לחוק, אינה מביאה בהכרח למסקנה שהשעות של המשמרת העוקבת הן בבחינת שעות עבודה באותו "יום עבודה" של המשמרת הקודמת, ולכן מזכות בגמול עבודה בשעות נוספות".
ביה"ד גם מציין כי להפרת סעיף 21 הנ"ל אין סעד כספי מפורש, ולכן "לא ניתן להקנות סמכות לצקת סעד כספי בדמות של תשלום שעות נוספות שלא מכח הוראות סעיף 16 לחוק" (שעניינו גמול שעות נוספות- א.א.). הוא גם "משאיר בצריך עיון" את השאלה האם העובד יכול לבקש סעד אחר בגין הפרת הוראות סעיף 21.
פסק הדין קצר ביותר (שני עמודים) ובהרכב ביה"ד ישבו הן הנשיאה והן סגן הנשיא.
פסק הדין משאיר רק למחוקק לתקן מה שנראה על פניו כעיוות של כוונת המחוקק. במקרה זה קיבל העובד הפסקה של "כמעט" שמונה שעות; מה היה הדין אילו ההפסקה בין שני ימי העבודה המלאים היתה, נניח, של 5 שעות בלבד?
1. עע 233/06,א.נ. נתניה בע"מ נ. טרנדינר
2. עע 68015-03-17, חברת קבוצת השומרים בע"מ נ. קלינין; השופטים וירט ליבנה, איטח, שפיצר; נ"צ בנזימן ופורת; למערערת עו"ד דויטש וכהן רזניצקי, למשיב עו"ד גורודיסקי ויצחקוב; 17.4.18
כל המידע המקצועי ביותר בתחום פסקי הדין והמשפט באתר חשבים >>>
