בהיעדר הוראה ספציפית לעניין מועד תחילת הפקדה לגמל בהסכם קיבוצי או צו הרחבה, חובת ההפקדה תחול מהיום הראשון לעבודה
העובדות
דינה פוירמן (להלן: "העובדת"), עובדת ניקיון הועסקה על ידי חברת כוח אדם, להבים כח אדם בע"מ (להן: "המעסיקה") המספקת שירותי ניקיון. העובדת תבעה את המעסיקה כי היה עליה לבטחה בביטוח פנסיוני החל מתחילת עבודתה. יש לציין, כי לעובדת לא היה הסדר פנסיוני קודם ועל הצדדים חל צו הרחבה בענף הניקיון משנת 2014.
בתביעתה טענה העובדת כי בהעדר הוראה אחרת בצו ההרחבה הענפי, היה מקום לצרפה להסדר ביטוח פנסיוני ממועד תחילת עבודתה. ואילו המעסיקה טענה כי יש לאמץ את הוראות הדין הכללי כך שעל המעסיקה להעביר תשלומים להסדר ביטוח פנסיוני, לעובד שאין לו הסדר ביטוח פנסיוני קודם, רק כעבור ששה חודשי עבודה.
בית הדין האזורי לעבודה פסק כי משעה שצו ההרחבה בענף הניקיון לא קבע תקופת המתנה עד לזכאות לתשלום, הזכאות חלה מהיום הראשון לעבודה. בית הדין הגיע למסקנה זו בכך שבהתאם לצו ההרחבה חלה על המעסיקה חובת הפרשה לקרן השתלמות החל מתחילת עבודתו של העובד ואין זה סביר לקבל פרשנות כי חובת תשלום קרן השתלמות הינה ממועד תחילת העבודה וחובת תשלום הפנסיה הינה רק לאחר שישה חודשי המתנה.
על החלטה זו הגישה המעסיקה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
טענות המעסיקה בערעור - בצו ההרחבה הענפי קיימת לקונה אשר יש למלאה בהיקש מהדין הכללי, ולא בהיקש מהוראת צו ההרחבה הענפי עצמו באשר למועד תחילת ביצוע הפקדות לקרן השתלמות. המעסיקה מצביעה על קיומו של שוני מהותי בין קרן השתלמות לקרן פנסיה, מפרטת צווי הרחבה בהם לא קיימת חפיפה בין מועדי ההפקדה בכל אחת מהקופות.
פסק הדין
בית הדין הארצי לעבודה פסק כי לא ניתן להפריז בחשיבות עריכת הסדר ביטוח פנסיוני לעובד. הנחת המוצא, לפיכך, צריכה להיות כי בהיעדר הוראה שונה במקור הנורמטיבי לעריכת הסדר הביטוח הפנסיוני (הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי שתנאיו עדיפים על ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה הרלוונטיים לעובד), יצורף עובד להסדר ביטוח פנסיוני מתחילת עבודתו. ואכן, בחלק לא מבוטל מההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה מוסדרת זכאות העובד להסדר ביטוח פנסיוני מתחילת עבודתו או בסמוך לה (כמו ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה בענפי התעשייה, הבניין והשמירה).
יתר על כן, פסק בית הדין הארצי לעבודה כי צו ההרחבה הפנסיוני אינו מהווה "דין כללי" החל בהעדר הסדר ספציפי אחר בתחום הפנסיוני, אלא הסדר שיורי החל בנסיבות בהן לא זכאי העובד ל"הסדר פנסיוני מיטיב".
בנסיבות אלה, הזכויות לפי צו ההרחבה הפנסיוני הכללי נחותות מהזכויות בהסכמים הקיבוציים ובצווי ההרחבה החלים במרבית ענפי המשק והן מהוות מעין "רשת ביטחון" של זכויות המינימום בתחום הפנסיוני למי שאתרע מזלו והוא מועסק בענף תעסוקתי שאין בו הסדרה פנסיונית. ממילא, אין להקיש מצו ההרחבה הפנסיוני למועד תחילת ההסדר הפנסיוני בענף הניקיון.
עוד נקבע כי יש טעם רב בהנחה הפרשנית של בית הדין האזורי לפיה חובת ביצוע הפקדות לקרן השתלמות לא תקדם לחובת ביצוען לקרן פנסיה. המוצר הפנסיוני של קרן השתלמות הוא מוצר חיסכון לטווח קצר יחסית ואין הוא שקול מבחינת חשיבותו לעובד כקרן פנסיה ויתר המוצרים הפנסיוניים לטווח ארוך (קופות ביטוח המכונות גם "ביטוחי מנהלים" וקופות גמל לחיסכון). בנסיבות אלה אכן אין בהכרח התאמה בין תחילת ההפקדות לכל אחד מסוגי המוצר הפנסיוני, אך בחלק הארי של ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה, אם לא בכולם, קודמת חובת הביטוח הפנסיוני לחובת ביצוע הפקדות לקרן השתלמות או למצער מועד תחילתן דומה.
לסיכום, בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור של המעסיקה ופסק כי חובת עריכת ביטוח פנסיוני לעובד שחל עליו צו ההרחבה בענף הניקיון מוטלת על המעסיק מתחילת עבודת העובד,ְ בין אם היה לעובד הסדר ביטוח פנסיוני קודם ובין אם לאו.
דב"ע 43036-12-17 ● בבית הדין הארצי לעבודה ● על ידי כבוד השופט רועי פוליאק ● התובע: להבים כח אדם בע"מ ● הנתבעת: דינה פוירמן ● ניתן ב-28.12.2017
