יצוגית נגד חברת שמירה בעילת אי-הפקדת דמי גמולים בקרן פנסיה

בית הדין האזורי לעבודה קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת השמירה "נוף ים בטחון" בעילת אי-הפקדת דמי גמולים בקרן הפנסיה. עם זאת, נקבע כי אין לשלול את האפשרות כי בהמשך ההתדיינות, בשלב הדיון בתובענה הייצוגית לגופה, יעלה בידי ההסתדרות והחברה להוכיח כי פעולות האכיפה הקיבוצית, לרבות פעולות נוספות שיינקטו במהלך החודשים הקרובים, ייצרו ביחד "חלופה אמיתית ואפקטיבית" לתובענה הייצוגית. במקרה שכזה, יתכן שיהיה מקום להורות על ביטול האישור שניתן לניהול התובענה כייצוגית

העובדות

המשיבה הינה חברה העוסקת, בין היתר, במתן שירותי שמירה ואבטחה . המבקשים, שהועסקו בתפקידי שמירה ואבטחה בחברה, הגישו בקשה לאישור תובענה כייצוגית בעילת אי-הפקדת דמי גמולים בקרן הפנסיה. בית הדין האזורי לעבודה לא אישר את התובענה כייצוגית, בעיקר מאחר שהגיע למסקנה כי קמה במקרה הזה "מניעות סטטוטורית" לאישור התובענה. זאת, נוכח הוראות סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. בפסק הדין נקבע בקשר לכך, שהוכח כי החברה היא חברה בארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, עוד מינואר 2007, וכן הוכח כי בשנת 2011 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות הכללית לארגון המעבידים שעניינו "קביעת מנגנון מוסכם לאכיפת זכויות בענף השמירה והאבטחה" (להלן- הסכם האכיפה), והצדדים אף החלו בהליכים לאכיפת זכויות העובדים נשוא בקשת האישור. בערעור בביה"ד הארצי לעבודה נקבע כי במקרה זה אין מניעות סטטוטורית לאישור התובענה כייצוגית, שכן במועד הגשת הבקשה (מאי 2008) טרם בא לעולם הסכם האכיפה (שנחתם רק בשנת 2011) וכמובן שטרם הוחל בביצוען של פעולות אכיפה. במהלך ההתדיינות בית הדין הארצי התעוררה מחלוקת בדבר ממשות פעולות האכיפה שבהן נקטה ההסתדרות והוחלט להחזיר את הבקשה המתוקנת לייצוגית לבחינת בית הדין האזורי. בית הדין האזורי הורה להסתדרות להגיש מסמך שכונה "מסמך הבדיקה", ושנגע לבדיקה מדגמית שערכה ההסתדרות במסגרת פעולות האכיפה שבהן נקטה מכוח הסכם האכיפה אל מול החברה. ההסתדרות הודיעה כי מאז הבדיקה המדגמית החליטה ועדת האכיפה לערוך גם ביקורת מורחבת ביחס לעילה שביסוד בקשת האישור המתוקנת - הפרשות לקרן פנסיה. המבקשים טענו כי גם בחינה של הביקורת המורחבת אינה מובילה למסקנה שזו יצרה חלופה ראויה לתובענה הייצוגית.

לטענת החברה, היא השלימה את כל שנדרש ממנה במסגרת הביקורת. החברה טענה שהוכח שפעולות האכיפה נעשו באופן סדיר סיסטמטי ועקבי ביחס אליה וכי היא באופן ספציפי שיתפה פעולה באופן מלא במהלך הביקורות, ובין היתר היא שילמה בגדרה לעובדים זכאים סך של 76,500 ₪ מתוך סך כולל של 323,518, ₪ שנקבע שמגיע בגין הפרשות שלא בוצעו ל-125 חברי הקבוצה (23.6%). אף שהחברה מודה שהסך שחולק מתוך הסך הכולל של ההפרשות שלא בוצעו אינו אופטימלי, היא מדגישה כי מדובר באחוז גבוה משמעותית מהמקובל במסגרת הסדרי פשרה ופסקי דין בתובענות ייצוגיות כנגד חברות פעילות, שבהן לטענתה אחוז הכספים המתקבל בפועל אצל חברי הקבוצה עומד על אחוזים בודדים. החברה הוסיפה שהיא נכונה לבצע פעולות משלימות באמצעות ועדת האכיפה.

לטענת ההסתדרות, פעולות האכיפה שבוצעו עד כה, שבגדרן שולם כרבע מהסכום המצטבר לעובדים הזכאים לפיצוי, ופעולות נוספות שהחברה נכונה לבצע בעתיד, בהתאם להוראות ועדת האכיפה ופעולות נוספות שעליהן יורה בית הדין, ככל שיורה, מוכיחות בבירור כי האכיפה הקיבוצית יצרה חלופה אמיתית ואפקטיבית לתובענה הייצוגית. בכל מקרה, מדגישה ההסתדרות שהתובענה הייצוגית אינה יעילה ואינה עדיפה על אכיפה קיבוצית. ההסתדרות מדגישה כי החברה שיתפה פעולה באופן מלא עם פעולות ועדת האכיפה, העבירה רשימת העובדים שלא הופרשו להם כספים לקופת הפנסיה, ורשימה זו הועברה לבחינתה ואישורה של רואת חשבון חיצונית שאישרה אותה.

פסק הדין

כב' השופט ד' ספיבק קבע כי לעת הזו לא הוכח שהאכיפה הקיבוצית יצרה "חלופה אמיתית ואפקטיבית" לתובענה הייצוגית. לפיכך, נכון לדחות לעת הזו את טענתה זו של החברה ולאשר את התובענה כייצוגית. עם זאת, אין בקביעה זו כדי לשלול את האפשרות כי בהמשך ההתדיינות, בשלב הדיון בתובענה הייצוגית לגופה, יעלה בידי ההסתדרות והחברה להוכיח כי פעולות האכיפה הקיבוצית, לרבות פעולות נוספות שיינקטו במהלך החודשים הקרובים, ייצרו ביחד "חלופה אמיתית ואפקטיבית" לתובענה הייצוגית. במקרה שכזה, יתכן שיהיה מקום להורות על ביטול האישור שניתן לניהול התובענה כייצוגית.

ראשית לאורך כל מהלך ההתדיינות בתיק זה, כמו גם בתיקים אחרים שהתבררו בבית דין זה ובבית הדין הארצי שבהם נדונו הוראות הסכם האכיפה, הדגישו הן ההסתדרות והן החברה שאחד היתרונות הבולטים של האכיפה הקיבוצית באמצעות הסכם האכיפה הינו שבגדרו התחייבו המעסיקים בתחום השמירה בכלל, והתחייבה באופן ספציפי גם החברה, לתקן ליקויים בכל הנוגע לאי תשלום זכויות עובדים לרבות בגין תקופות החורגות מתקופת ההתיישנות. למרות זאת, ובאופן שלא ניתן לו כל הסבר, ועדת האכיפה הסתפקה בדרישה מהחברה לגבש רשימת עובדים זכאים בגין התקופה שממאי 2001, דהיינו שבע שנים אחורה בדיוק ממועד הגשת התובענה הייצוגית, ואפילו לא חודש אחד מעבר לכך. שנית כפי שעולה מתוצאות הבדיקה המדגמית שהוגשו, מעבר לנושא ההפרשות לגמל נמצאו פגמים נוספים אצל החברה בכל הנוגע לתשלום זכויות עובדים, כשהדוגמא הבולטת לכך הייתה הממצא שלעובדים רבים לא שולמו להם דמי הבראה. למרות זאת, ולמרות שהחברה התגאתה שהינה מקפידה קלה כחמורה בכל הנוגע לתשלום זכויות עובדים, וככל שמתגלה פגם זה או אחר היא מקפידה על תיקון, הרי שוועדת האכיפה לא דרשה ממנה לתקן מחדל זה במסגרת הליכי האכיפה שננקטו. כמו כן, למרות שהחברה נדרשה מפורשות על ידי ועדת האכיפה לכלול ב"תקופה הנבחנת" את כל העובדים (וההפרשות החסרות שלהם) בגין תקופה שעד יולי 2009 כולל, הרי שבפועל החברה עשתה דין לעצמה והסתפקה בהכללת עובדים רק עד אפריל 2008, באופן שהפחית את מספר העובדים הזכאים, ואת הסכומים שנקבע שהם זכאים להם. מעבר לכך, אשר לביקורת שערכה רואת החשבון על רשימת הזכאים כפי שזו גובשה על ידי החברה, נקבע כי בית הדין השתכנע שמדובר בביקורת יעילה ואפקטיבית שיכולה הייתה "לעלות" על פגמים ברשימת הזכאים ולהורות על תיקונם.

משנדחתה הטענה בדבר היותה האכיפה הקיבוצית חלופה עדיפה, מאושר המשך הדיון בתובענה זו כייצוגית. הקבוצה תכלול את כל עובדי החברה שעבדו בתפקידי אבטחה ושמירה בשבע השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית לרבות עובדים שעזבו עבודתם במהלך תקופה זו, שהחברה לא הפקידה עבורם 6% ממשכורתם לקרן הפנסיה שלהם (תגמולים). עילת התביעה תהא אי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה (תגמולים) בשיעור 6%. הסעד הנתבע - פיצוי בשיעור 6% משכרו החודשי של כל אחד מהעובדים בתקופת עבודתו.

ס"ע 5906/08 ● בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ● על ידי כבוד השופט דורי ספיבק ● התובע: סטניסלב (סלבה) שולמן, אמיר אברם ● הנתבע: נוף ים ביטחון בע"מ, הסתדרות העובדים הכללית החדשה ● ניתן ב-01.06.2017