כשבת זוגו של העובד- יולדת, זכאי העובד להיעדר מעבודתו סביב הלידה.
שני חוקים מקנים זכויות לעובד- במקביל, וכך גם רוב צווי ההרחבה הענפיים.
נגביל מאמר זה להעדרות עובד בגין לידת ילדו מבת זוגו, סביב הלידה ממש, ולא לתקופת ההריון או ההורות.
החוק הראשון העוסק בענין, חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס-2000, קובע:
1. היעדרות עקב הריון ולידה
"עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות, בהתאם לכללים שקבע שר העבודה והרווחה.... בשל לידה של בת זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו."
תקנה 4. נחיצות ההיעדרות של העובד
"היעדרות עובד מן העבודה יראו כהיעדרות מזכה לפי סעיף 1 לחוק, אם היא היעדרות לצורך אחד מאלה:...
(3) נוכחות בלידה; לענין זה, "לידה" - מתחילת הופעתם של צירי לידה ועד 24 שעות מתום הלידה."
סעיף החוק השני - חוק עבודת נשים- חדש יחסית (הציטוט- בהשמטות שאינן משנות את המשמעות):
7. זכות להיעדר מהעבודה
"(6)(ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; ....
שלושת ימי ההיעדרות הראשונים - כחופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו - כדין חופשה ללא תשלום;
שני ימי ההיעדרות הנותרים - כהיעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה, יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו... ימי היעדרות זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)..."
ובכן, ההעדרות מרגע תחילת צירי הלידה ועד 24 שעות לאחר הלידה- היא מכח חוק אחד, שבו כללי חישוב דמי המחלה יהיו בהתאם לחוק העיקרי בענין, הוא חוק דמי מחלה. החוק קובע, כידוע, כי יום המחלה הראשון הוא ללא תשלום, ואילו היום השני והשלישי- במחצית התשלום היומי הרגיל. נוסיף לכך את צורת החישוב השונה של ימי המחלה לעובד שעתי / יומי ולעובד חדשי ("במשכורת").
ההעדרות לאחר הלידה היא כבר מכח החוק השני, ובה הוראות מיוחדות לענין תקופת המחלה.
חשוב לציין כבר כאן, כי העובד אינו חייב להיעדר ולנצל חופשה שנתית או ימי מחלה.
אם היולדת היתה בת מזל, ומתחילת צירי הלידה עד הלידה עבר זמן קצר יחסית, רשאי העובד להיעדר לכל היותר- יומיים; והתשלום שיקבל- חצי יום בלבד.
אם היולדת, לצערנו, התענתה זמן רב יותר- הענין מסתבך...
דוגמה אביא משאלה שהועברה אלי..
היולדת החלה לחוש בצירי הלידה ביום ה' בשבוע, וילדה בשבת. המדובר בעובד שעתי, שאינו עובד בימי ששי.
יום ה' הוא היום הראשון ל"מחלה", מכח חוק דמי מחלה, היינו- הוא ללא תשלום; הימים ששי ושבת אינם מובאים בחשבון; יום א' - שהוא בחזקת "24 שעות לאחר הלידה"- הוא היום השני למחלה, ומשולם כחצי יום.
הימים ב-ד הם ימי חופשה שנתית. יום ה' הוא שוב יום מחלה- הפעם מכח חוק עבודת נשים, כלומר משולם כחצי יום.
העובד רשאי גם להיעדר ביום א'- שייחשב גם הוא כחצי יום.
זכות נפרדת, הקיימת בצווי הרחבה ענפיים אחדים (אך לא בכולם) היא ליום העדרות בתשלום לרגל לידת הילד.
הערות:
1. "בן זוג"- במובן הרחב; אין דרישה לשונית שהזוג יהיה נשוי כדין (עא 2000/97)
2. לא מצאתי פסיקה לחוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג)
3. בפועל, מנצלים את חופשת ההורות לבעל פחות מאחוז אחד מכלל הבעלים. מעניין מה אחוז הבעלים המנצלים זכאותם לפי חוקים אלה.
ימי שמחה אישיים לעובד, ללידת ילד, לפי צווי ההרחבה הענפיים
(הושמטו ימי שמחה מסיבות אחרות, כגון נישואין)
זכאות |
ענף |
יום ללידת ילד לעובד. |
מתכת עד 20 עובדים |
עובד שסיים חצי שנת עבודה- להולדת בן/בת, יום אחד. |
מתכת מעל 20 עובדים |
אין |
פלסטיקה |
ברית מילה לבן- יום אחד |
מלונאות |
ברית לבן-יום אחד; |
חקלאות |
עובד בעל וותק של שנה אצל המעסיק: הולדת ילד- יום; |
בנין |
מעל 20 עובדים: יום אחד לברית מילה לבנו. עד 20 עובדים: כנ"ל |
עץ |
עובד המועסק 6 חודשי עבודה ומעלה יהיה זכאי לחופשה בתשלום: לרגל לידת בן/בת 1 יום חופשה |
שמירה |
אין |
נקיון |
לעובד קבוע (חצי שנה) יום להולדת בן או בת, |
מוסכים |
עובד קבוע, יום אחד: ללידת בן או בת, ולברית המילה, |
נהגי הובלה |
אין |
טקסטיל |
עובד חודשי או המועסק 12 חודשי עבודה ומעלה יהיה זכאי לרגל לידת בן/בת 1 יום חופשה |
אולמות וגני אירועים |