זכות השימוע הורחב גם למגזר הפרטי
החובה לערוך שימוע לעובד בטרם פיטוריו נולדה במגזר הציבורי ובגופים דו מהותיים, שם נקבעו הוראות ביצוע ברורות בהודעת נציבות שירות המדינה. חובה זהה לזו לא הייתה קיימת במגזר הפרטי, שכן חוקי העבודה עד עצם היום הזה אינם מעגנים את זכותו של עובד לשימוע בטרם פיטוריו. יחד עם זאת, בהלכות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי ובשורה של פסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה, הורחבה זכות השימוע, כך שכיום היא חלה גם במגזר הפרטי.
אחת הסוגיות שנבחנו בפסיקת בתי הדין לעבודה עניינה בחובה לערוך שימוע במסגרת הליך של פיטורי צמצום.
להלן סקירה של פסקי הדין אשר בחנו סוגיה זו:
פסיקת בית הדין הארצי
בית הדין הארצי קבע לא אחת, כי גם כאשר מדובר בפיטורין בגין מצב כלכלי קשה, הליך המכונה "פיטורי צמצום" או "פיטורין כלכליים" – Redundancy - מדובר בסיום עבודתם של בני אדם. שינוי הנסיבות לא יכול שיעשה בצורה מכנית. נקבע, כי יש לקחת בחשבון את האינטרסים של המפעל שיש להבריאו ואת האינטרסים של העובד המפוטר, ולבחון האם האמצעים הננקטים הם הכי פחות פוגעים. ברי שפיטורי צמצום אינם יכולים להיעשות בדרך של הגרלה, של הטלת מטבע. יש לשקול כל אחד מהמועמדים לפיטורי צמצום ולבחון את נסיבותיו הוא. יש לאפשר לו לנסות לשכנע שהקריטריונים שנקבעו לבחירת המפוטרים בפיטורי צמצום אינם חלים עליו.
[עע (ארצי) 1465/02 אברהם קיפר ובנימין משה נ' איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה, דינים ארצי לעבודה 2004 (15) 442; וראה גם: עע 10376-05-10 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' אליהו אליאס, דינים ארצי לעבודה 2010 (190) 768].
עוד קבע בית הדין הארצי, כי גם כאשר מדובר בפיטורי צמצום, שומה על המעביד לזמן את העובד לפני שנופלת החלטה על פיטוריו, לשימוע כן ואמיתי, במהלכו יובהר לעובד מה כוונתו של המעביד בעניינו, בבחינת "לאן נושבת הרוח", ולאפשר לעובד להעלות את טענותיו תוך התייחסות אליהן באוזן קשובה ובלב פתוח, לרבות מתן אפשרות לעובד להציע דרכים אלטרנטיביות לצמצומים, כאלה שלא יחייבו את פיטוריו.
[עע 1349/01 ופא אסחאק נ' מדינת ישראל-משרד החינוך והתרבות, דינים ארצי לעבודה 2004 (10) 866; עע 202/05 לשכת התעסוקה נ' נורית חורש, דינים ארצי לעבודה 2005 (50) 540]
פסיקת בית הדין האזורי
בית הדין האזורי חיזק בפסיקתו את העקרונות שקבע בית הדין הארצי. כך למשל, נקבע, כי לנוכח הצורך בתהליך ההתייעלות והצמצומים, לא מן הנמנע כי אף אם הייתה נבחנת בכובד ראש אפשרות אלטרנטיבית לפיטורים, לא בהכרח שהדבר היה מסתייע. אולם הדבר אינו משחרר את המעביד להתעלם מטענות העובד בשימוע, ולפחות לגלות בהכרעתו את הסיבות לדחיית הטענות שהשמיע העובד המועמד לפיטורים [עב (אזורי ת"א) 5392/07 אלי פרג'ון נ' חברת דואר, דינים אזורי לעבודה 2008 (29) 822].
בעניין אחר קבע בית הדין האזורי, כי הצורך בפיטורי צמצום יסודו באילוצים כלכליים ובמגמה להבריא את מקום העבודה, תוך שיתוף נציגות העובדים, כאשר הפיטורים אין יסודם באי התאמת העובד לתפקיד, אלא לאור בחינת קריטריונים אובייקטיבים שנקבעו על ידי הצדדים.
יחד עם זאת, גם במסגרת פיטורי צמצום יש לבחון עניינו של העובד כפרט, מידת הפגיעה בעובד לרבות מצבו האישי, כל זאת לאחר קיום דיון ומתן הזדמנות לעובד להשמיע דברו טרם תינתן החלטה בעניינו [תעא (אזורי ת"א) 8259/09 הילה ויינינגר אמיגה נ' אמדוקס (ישראל) בע"מ, דינים אזורי לעבודה 2012 (170) 428]
הכותבת – עורכת-דין ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
