תהייה על תקנות חדשות לחוק הגנת השכר

תלוש שכר באינטרנט- תקנות חדשות- האם "חידוש טכנולוגי" או "ביורוקרטיה מיותרת"?

ביום 26.7.16 פורסמו "תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר) התשי"ז- 2017 (1) . התקנות מסדירות חוקית את האפשרויות העומדות בפני המעסיק למסירת תלוש השכר לעובד בדרך אינטרנטית.

לא אסקור במאמר זה את פרטי התקנות, אלא אתהה על התועלת שבהן.

הוותיקים שבינינו יזכרו בוודאי מדוע נקרא פירוט השכר "תלוש" דווקא- זכר לימים בהם היה מדובר בגזיר נייר תלוש מפנקס, כשהגזיר המקורי היה פירוט השכר, וההעתק (שנעשה בנייר קופי, או בנייר כימי) נשמר כאסמכתא בידי המעסיק.

אח"כ החלו לבצע את החישוב באמצעות תכנות מחשב, והפלט המודפס השתנה בהתאם.

החוק - חוק הגנת השכר- מקנה חשיבות רבה למסמך זה.

ראשית, החוק מפרט לפרטי פרטים מה חייב להופיע בתלוש (2), כולל פרטים מיותרים לחלוטין (כגון: שכר המינימום החל באותו חודש).

שנית, החוק קובע (3) כי לא רק שיש לשלם במועד את השכר, אחרת יהיה מולן, אלא שגם את תלוש השכר יש להקפיד ולמסור עד אותו מועד (התשיעי לחודש הסמוך), שאם לא כן- עלול  המעסיק לשלם פיצוי לעובד (4) וגם להיות צפוי לעיצום (5) של למעלה מ- 20,000 ₪ בגין איחור במסירה.

הדפסת תלושי השכר, ומסירתם במועד לעובדי המשמרות, עובדים מחוץ למקום העבודה הקבוע, וכו'- הם טרחה רבה למעסיק, שגדלה כמובן ככל שגדול מספר העובדים.

באה הטכנולוגיה לרשותנו, ומאפשרת להקל עומס זה. החוק דורש "מסירת" התלוש- מדוע שלא נעביר לעובד את תלוש השכר באמצעים אינטרנטיים- ישירות לחשבון הדוא"ל שלו, או ע"י כך שנאפשר לו לעיין תלוש באתר המעסיק המיועד לכך? (6) גם החוק (לא הנוסח המקורי, משנת 1958, כמובן, אלא הנוסח המתוקן מ- 2009) צפה אפשרות זו, והקנה לשר הממונה (יהיה מי שיהיה... בהתאם לגחמות הממשלה) את הסמכות "לקבוע דרכי מסירה מיוחדות של תלושי שכר, לסוגי מעסיקים או עובדים".

כל עוד לא היו תקנות בענין, סברו מעסיקים רבים לתומם כי "מסירת" התלוש בדרך אינטרטנטית, כמתואר לעיל, היא נכונה וחוקית, וניתן לאכוף אותה על העובדים.

לא עוד

התקנות החדשות- שמטרתן וודאי חיובית- מסדירות, אך גם מסבכות, את המסירה האינטרנטית.

ראשית, כל עובד רשאי, בכל עת, להודיע למעסיק כי " אני ... לא מסכים לקבל את תלוש השכר בעד עבודתי בדרך אלקטרונית ...; אני מבקש לקבל את תלוש השכר מודפס". המעסיק אינו יכול לכפות על העובד הסדר אחר. הוראה זו חלה כמובן גם לגבי מי שבעבר הסכים למסירה אלקטרונית.

מעתה, על המעסיק לזכור מי מעובדיו מוכן להסתפק בתלוש אלקטרוני, ומי "שמרני", או "לקוי טכנולוגית", או סתם החליט להציק למעסיק.

שנית, לענין העברת התלוש- אין החוק מתייחס בקלות ראש, כמו זו בה הוא מתייחס לתשלום השכר עצמו: חוק הגנת השכר מאפשר העברת השכר עצמו לכל חשבון בנק בו ירצה העובד (7), ובלבד שהעובד יודיע על כך בכתב; לא כך לגבי התלוש.

שלישית, ההעברה האלקטרונית מחייבת כל עובד לתת הצהרה מפורטת, מעין בקשה והוראה בו זמנית, למעסיק, לגבי דרך העברת התלוש; ועל המעסיק, כמובן, לשמור ולתייק הוראות אלה.

רביעית, אם התלוש נשלח לתיבת דוא"ל פרטית, חייב המעסיק לקבל מהעובד "אישור אלקטרוני" לכך שהתלוש התקבל; הנה לנו עוד רשימת מעקב שעל המעסיק לנהל ולשמור.

חמישית, נקבעה במפורש חובתו של המעסיק למסור בכל זאת, לפי דרישת העובד, את התלוש (לשבע שנים אחורנית!) גם כתלוש מודפס. "הסכמתי להעברה האלקטרונית" אומר העובד, "אבל החלטתי גם לבלבל לך את המוח- והמדינה מסכימה..."

ועל זה נאמר "מה הועילו חכמים בתקנתם?" (8)

1. ק"ת 7841. לעיון: http://www.justice.gov.il/Units/Reshomot/publications/Pages/Regulations.aspx

2. התוספת לחוק הגנת השכר

3. סעיף 24.(ג) לחוק הגנת השכר

4. סעיף 26א.(ב) לחוק

5. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תוספת שניה, חלק ב' פריט 15

6. נמסר לי כי אתרי השכר של חברות המחשב, מאפשרים לכל עובד לצפות בתלוש השכר שלו ולכל מנהל לעדכן נתונים, לנהל את שעות הנוכחות של עובדיו ולהפיק תלוש שכר בכל זמן ובכל מקום, כולל תיעוד שהעובד נכנס לאתר וקרא את התלוש.

7. סעיף 6(א) לחוק; וככל הנראה מספיק שהעובד יציין בכתב מספר חשבון בנק להעברת התשלום; מעסיקים רבים מסתפקים ברישום בטופס 101.

8. תלמוד בבלי כתובות י ע"א.