המחלוקת בין הצדדים הייתה בין היתר בשאלה האם סבלה העובדת מהתעמרות מצד המעסיקה כלפיה
העובדות
חברת סקאן דוק בע"מ (להלן: "המעסיקה") עוסקת בסריקת מסמכים ומחשוב מאגרי מידע לחברות שונות. הגב' רובי קפר (להלן: "העובדת") עבדה בתפקיד של סריקת מסמכים. העובדת עבדה עם עובדת נוספת באותו תפקיד במשך זמן רב. העובדת החזיקה במפתח למשרד ולכן יכלה להגיע מוקדם יותר וסיימה עבודתה בשעה מוקדמת יותר. העובדת היתה חד הורית ולכן, המעסיקה התחשבה בה ולא התערבה בשינוי שעות העבודה. בשלב מסוים גילתה המעסיקה כי העובדת ניהלה שיחות טלפון, דיווחה על היקף שעות עבודה אשר לא תאם את שעות העבודה בפועל. בעקבות כך, הוציאה המעסיקה מכתב חריף בו היא נוזפת בעובדת כי כל שיחת טלפון פרטית תאפשר קיזוז משכר העובדת. בנוסף, כאשר המעסיקה העבירה את משרדיה למקום אחר, היא הושיבה את העובדת בחדר מבודד המפוקח ע"י מנהל המעסיקה, ללא כל תעסוקה למעט עבודה מועטה, המשפילה את כבוד העובדת ומחייבת דיווח על כל יציאה להפסקה לרבות יציאה לשירותים. לאחר זמן מה, פוטרה העובדת ללא כל שימוע ותוך ניסיון לקיים מו"מ בדבר סיום יחסי העבודה ותשלום זכויות סוציאליות.
פסק דין
המחלוקת בין הצדדים היתה בין היתר, בשאלה האם סבלה העובדת מהתעמרות מצד המעסיקה כלפיה ופגיעה בכבודה כעובדת וכאדם.
העובדת טענה כי המעסיקה נהגה כלפיה בזלזול, התעמרות ונקיטת יחס משפיל ופוגעני שאילץ אותה לשבת בחדר ריק ללא תעסוקה במשך ימים רבים. עוד נטען, כי העובדת הופלתה לרעה לעומת העובדת השנייה, אשר קיבלה יחס ידידותי, הועברה לה עבודה ולא נדרשה לדווח על כל יציאה להפסקה לרבות שירותים. בנסיבות המתוארות, תבעה העובדת פיצוי בגין עוגמת נפש והתעמרות בעבודה מכוח הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה וחוק יסוד כבוד האדם. כמו כן, נתבע פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע. מנגד, המעסיקה טענה כי העובדת היא שהפרה את חובת האמון כאשר עסקה בעניינים פרטיים בזמן עבודה. העובדת ביצעה הפרות משמעת רבות כאשר דיווחה על שעות שלא שיקפו את עבודתה בפועל. בנוסף, תפוקת העבודה של העובדת היתה נמוכה כך שנוצר משבר אמון ולכן המעסיקה חששה לחבלה בעבודה. בעקבות חשש לחבלה, נמנעה המעסיקה ממתן עבודה לעובדת. לעניין אי קיום שימוע נטען כי, אין להתייחס לכללי הטקס הצורני של הליך הפיטורים ויש להתחשב בכך שהעובדת ויתרה על זכות השימוע בעצם כך שהצדדים ניהלו מו"מ לסיום היחסים מחוץ לכותלי ביה"ד. מו"מ לא צלח והעובדת לא ביקשה לשכנע את המעסיקה לשוב ולהעסיקה ולפיכך העובדת פוטרה ושולמו לה כל הזכויות הסוציאליות. בנוסף, המעסיקה טענה כי אין זכאות לפיצוי בגין עוגמת נפש הואיל והעובדת לא היתה כלואה ולא התעללו בה פיצוי כספי קיים כשמדובר במקרים קשים וחריגים ולא כך היה במקרה זה.
ביה"ד קובע כי הוצאת מכתב הפוגעני כלפי העובדת נעשה שלא בעידנא דריתחא ולכן יש בו משום פגיעה שרירותית ובחוסר תום לב. יחד עם זאת, האמור במכתב לא יושם ולכן אין בכך פגיעה עד כדי התעמרות. התעמרות כלפי העובדת היתה מחיובה לשהות בחדר ריק מציוד עבודה ללא מעש ובמעקב צמוד עם חובה לדווח על כל יציאה מהחדר לרבות יציאה לשירותים, במשך כ- חודשיים וחצי. לאור הדברים האמורים, ביה"ד קבע כי המעסיקה תשלם לעובדת פיצוי של 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש. לעניין פיטורי העובדת נקבע כי לא נעשה הליך שימוע מסודר לפיו יכלה העובדת לפרוש את טיעוניה בטרם הפיטורים וכן להיות מיוצגת ע"י עו"ד בהליך השימוע. לא הובהרו מלוא הסיבות לפיטורים, אף לא במסגרת קיום ההליך המשפטי, למעט אמירות לעניין משבר אמון שנוצר בין הצדדים. בנוסף, נפסק לעובדת הפרש פיצויי פיטורים הואיל ויש להתייחס לתשלום דמי מחלה ודמי חופשה כחלק מן השכר הרגיל לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
סע"ש 25725-05-14● בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ● על ידי כבוד השופטת חופית גרשון- יזרעאלי ● התובעת: רובי קפר ● הנתבעת: סקאן דוק בע"מ ● ניתן ב-29.05.2016
