החובה לערוך שימוע לעובד בטרם פיטוריו נולדה במגזר הציבורי ובגופים דו מהותיים, שם נקבעו הוראות ביצוע ברורות בהודעת נציבות שירות המדינה. חובה זהה לזו לא הייתה קיימת במגזר הפרטי, שכן חוקי העבודה אינם מעגנים את זכותו של עובד לשימוע בטרם פיטוריו. יחד עם זאת, בהלכות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי ובשורה של פסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה, הורחבה זכות השימוע, כך שכיום היא חלה גם במגזר הפרטי.
אחת הסוגיות שנבחנו בפסיקת בתי הדין לעבודה דנה בחובת השימוע בעת סיום חוזה לתקופה קצובה. להלן סקירה של פסקי הדין אשר בחנו סוגיה זו:
בית הדין הארצי התייחס לשאלה זו וקבע, כי במצבים מסוימים לא יהא בזכות הטעון להגשים את ייעודה ועל כן אף לא תידרש. כך, במקרה בו הייתה ההתקשרות בין המעביד ועובדו, מלכתחילה, לביצוע עבודה מוגדרת ומסוימת לתקופה קצובה בלבד, כגון: קבלן המעסיק מהנדס בחוזה לזמן קצוב בפרויקט בניה, כאשר ברור וידוע לשניהם שתחילת העבודה וסיומה באותו פרויקט עצמו, ולאחריו נפרדות דרכיהם. או אז, לא יהא בזכות הטעון כדי לשנות מן העובדה, שעם סיום הפרויקט באה לסיומה מאליה ההתקשרות בין השניים, ואין עוד סיכוי לחידושה או להמשכה.
יחד עם זאת נקבע, כי לא כן הוא עת המדובר בהתקשרות ארוכת טווח, העשויה פלחים פלחים. כך למשל במקרה בו העסקת העובד נעשית על פי חוזה לתקופה קצובה, אולם המסגרת בה היא מתקיימת מחזיקה בתוכה, מעצם טיבה, אפשרות ליצירת קשר מתמשך, בין לקביעוּת ובין להארכת החוזה מעת לעת. במקרה כזה, גם אם לעובד אין זכות קנויה למשרה, חייב המעסיק במתן הודעה מראש לעובד על כוונתו שלא להאריך עוד את ההתקשרות עמו; לפרט את הטעמים העומדים ביסוד אותה כוונה; לאפשר לעובד להביא בפניו את תגובתו וליתן לו הזדמנות הולמת לנסות ולהעביר את רוע הגזירה [עע (ארצי) 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פדי לח (1) 448; דינים ארצי לעבודה 2003 (1) 1338]. (1138675)
בעניין אחר קבע בית הדין הארצי, כי כל תכנית במקום עבודה חלה ומשפיעה, בסופו של דבר, על פרט זה או אחר. יישומה של תכנית על עובד, מחייב את המעסיק לבחון את עניינו של העובד, את הצורך בפגיעה בו או בתנאי עבודתו. בחינה זו מחייבת קיומו של דיון עם העובד עצמו, או, לכל הפחות, מתן הזדמנות לעובד להשמיע את דברו בטרם קבלת החלטה בעניינו.
דברים אלו כוחם יפה אף במקרה בו תקופת ההעסקה נקבעת מראש בלא כוונה להאריכה. במקרה כזה על המעסיק לקיים לעובד הליך של שימוע בטרם פיטוריו, ולו רק כדי לבחון את הצורך והאפשרות להמשך העסקתו מעבר לתקופה שנקבעה. אי מתן זכות שימוע לעובד לפני פיטוריו הנו פגם במעשה הפיטורים עצמו [עע 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ נגד שלומי תורג'מן, דינים ארצי לעבודה 2009 (24) 1292] (1139257).
