מחלק הדואר שהחל לעבוד כקבלן עצמאי הוכר כעובד של דואר ישראל

בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור של עובד חלוקת דואר על החלטת בית הדין האזורי לעבודה לדחות את תביעתו להכרה בקיומם של יחסי עובד- מעסיק בינו לבין "דואר ישראל" החל משנת 2000, עת החל את העסקתו אז כ"קבלן עצמאי". נקבע כי על חברת "דואר ישראל" לקלוט את המערער כ"עובד" מן המניין, עם ותק בהתאם לתקופת עבודתו בפועל, ותוך תשלום הפרשי שכר וזכויות סוציאליות בגין העבר

רקע עובדתי

עניינו של ההליך בשאלת התקיימותם של יחסי עובד - מעסיק בין המערער, מחלק דואר, לבין המשיבה - חברת דואר ישראל בע"מ. שאלה נלווית נוגעת לפרשנותו של סעיף 46(ב) לחוק הדואר. בשנים הראשונות לעבודתו, החל בין השנים 2000-2005, הוגדר המערער על ידי הרשות כמחלק דואר במעמד של "קבלן עצמאי", והיה אחראי לחלוקת דברי דואר באזור מסוים בפ"ת. בשנת 2005, בשל התפתחות האזור עליו היה מופקד המערער וגידול בהיקפם של דברי הדואר, הועבר המערער על ידי הרשות כוח אדם והמשיך לבצע את חלוקת דברי הדואר, כעובד שכיר במשרה מלאה (או קרוב לכך) של חברת כוח האדם. בשנת 2006 ולאחר הקמת החברה, הועברו אליה עובדי הרשות, אך המערער נותר עובד של חברת כוח האדם. בשנת 2006 הובאה עבודתו של המערער בחברת כוח האדם לידי סיום. מיד לאחר מכן נשכרו שוב וברציפות שירותיו בחברת הדואר במעמד של "קבלן עצמאי". בהתאם, ממשיך המערער עד היום לחלק דואר בסניף בפ"ת. בשנת 2010 הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי במסגרתה עתר להכרה ביחסי עובד-מעסיק בינו לבין חברת הדואר החל ממועד תחילת עבודתו בשנת 200 לקבלת שכר, דרגה, תנאי עבודה וזכויות סוציאליות כעובד החברה בעל ותק כאמור, מכוח החוק וההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי החברה. בית הדין האזורי ביסס את פסק דינו על סעיף 46(ב) לחוק הדואר וקבע בהסתמך עליו כי מחלק דואר המועסק "בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה" אינו יכול להיחשב כ"עובד", וזאת לפי הוראתו המפורשת של החוק. מכאן ערעורו.

 המערער טען כי טעה בית הדין האזורי בפירוש שנתן לסעיף 46(ב) לחוק, וכי מבחינה מהותית הוא מבצע את משימותיו בחלוקת דואר כ"עובד", ברציפות משנת 2000 ועד היום. המערער הדגיש כי למרות שבמשך כל תקופת עבודתו הוא מבצע אותה עבודה ולמרות שהעובדים המועסקים עמו כתף אל כתף נחשבים כעובדי החברה, הוא עצמו מועסק כ"קבלן עצמאי" ללא כל זכויות סוציאליות.

דיון משפטי 

כב' השופטת ס' דוידוב- מוטולה, אליה הצטרף המותב, קבעה כי דין הערעור להתקבל ויש לקבוע כי מתקיימים יחסי עובד- מעסיק בין המערער לבין החברה תוך הכרה בוותקו ממועד תחילת עבודתו בסניף הדואר בשנת 2000. נקבע כי על החברה לקלוט את המערער כ"עובד" מן המניין, עם ותק בהתאם לתקופת עבודתו בפועל, ותוך תשלום הפרשי שכר וזכויות סוציאליות בגין העבר (בכפוף לטענת ההתיישנות) - בהתאם לחישוב שיבוצע על ידי בית הדין האזורי אליו יוחזר ההליך להמשך טיפול.

 נקבע כי מכל הטעמים שפורטו בהרחבה בבג"צ נקש ולפיהם אין להניח כי המחוקק התכוון להתיר לרשות (או לחברה) לשלול מעמד קוגנטי של עובד ממי שהוא כזה תוך פגיעה מהותית בזכויותיו, בתקנת הציבור ובעקרונות דיני העבודה - כי הוראת סעיף 46(ב) לחוק הדואר אינה קובעת חזקה חלוטה בדבר העדר יחסי עובד- מעסיק בין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים על ידה בהיקף חלקי, ושאלת מעמדו של כל אחד ממחלקי הדואר כ"עובד" או "קבלן עצמאי" תוכרע על פי המבחנים הרגילים שנקבעו לצורך כך בהלכה הפסוקה.

 נקבע כי בית הדין האזורי לא בחן את מאפייני ההתקשרות מבחינה מהותית, נוכח הסתמכותו המוחלטת על הוראת החוק. ואכן, מהראיות שהובאו לפני בית הדין האזורי עולה כי מתקיימים במערער מאפיינים מובהקים של "עובד", ובכלל זאת ביצוע עבודה יומיומית וקבועה של חלוקת דברי דואר בהתאם ל"אזור חלוקה" והנחיות שניתנו לו על ידי החברה; בשעות עבודה שהוגדרו לו על ידי החברה; תוך פיקוח צמוד של ממונים שהם עובדי החברה; תוך השתלבות בתפקודו הרגיל של סניף הדואר; ללא מאפיינים של עסק עצמאי וכאשר אין לו מקום עבודה נוסף; תוך שהוא אחראי באופן אישי לביצוע המטלות; תוך קבלת תמורה שעתית צמודה לתוספת היוקר בהתאם ל"זמן קצוב" שהוגדר על ידי החברה; מבלי שנטען כי העסיק עובדים או מחליפים מטעמו; מבלי שנדרש להשקעה כספית כלשהי או לסיכון כלשהו; וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים נמשכת מזה תקופה ארוכה ותוך הסתמכות מצד המערער על עבודתו בחברה לצורך מחייתו ופרנסתו. לא בכדי, הוכר המערער כ"עובד" (אם כי לא של החברה עצמה) במהלך התקופה השנייה, בה לא חל שינוי כלשהו במאפייני העסקתו מלבד גודלו של אזור החלוקה והגדלה כתוצאה מכך של היקף המשרה.

 הערעור התקבל- מתקיימים יחסי עובד- מעסיק בין המערער לבין החברה והמערער הועסק כ"עובד" באותו סניף דואר עוד מיום 18.7.00 וברציפות החל מאותו מועד. על החברה להעביר לפיכך את המערער למעמד של "עובד" מן השורה וזאת לאלתר, בדרגה ובוותק התואמים את האמור לעיל. עניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי לצורך בחינת השלכותיה הכספיות והמעשיות של קביעה זו. הצדדים ישוחחו ביניהם ויודיעו לבית הדין האזורי תוך 30 אם הצליחו להגיע להבנה כספית כוללת, או שמא נדרש לקבוע את התיק להמשך דיון.

ע"ע 34362-11-14 ● בית הדין הארצי לעבודה ● השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, נציג ציבור (עובדים): מר ויסאם עזאם, נציג ציבור (מעסיקים): מר עמית שטרייט● התובע: משה שלמי ; המשיב: חברת דואר ישראל בע"מ ● ניתן ב-26.9.2016