רשלנות בעבודה בבית חולים

פסק דין: רמב"ם יפצה ביותר ממיליון ש"ח משפחת חולה שהתאבד לאחר שקיבל תוצאות בדיקת סרטן בדואר

משפחת חולה סרטן שהתאבד לאחר שקיבל בדואר תוצאות בדיקות זכתה אתמול בתביעתה מול ביה״ח רמב״ם. כב' השופט מנחם קליין, מביהמ"ש השלום בתל אביב, השתכנע כי הצוות הרפואי היה מודע למצבו הנפשי הקשה של המנוח, וחרף כך שלח לו את תוצאות הבדיקה בדואר ללא הסבר.

השופט קליין קבע בהחלטתו כי השתכנע שהמנוח היה מחלים ככל הנראה מהסרטן וזוכה לתוחלת חיים כאדם בריא – אילולא קיבל את המכתב לידיו, ושם קץ לחייו.

ביה״ח רמב"ם ומשרד הבריאות, המפעיל את בית החולים - חויבו לשלם למשפחת המנוח למעלה ממיליון אלף שקלים.

מהתביעה אותה הגיש עו"ד דוד פייל נגד ביה"ח רמב"ם, משרד הבריאות ומדינה ישראל, נטען כי המנוח, יליד 1957, אובחן בשנת 2008 כסובל מסרטן ריאה מסוג קרצינואיד. עקב הטיפולים והניתוחים אותם עבר, התדרדר מאוד מצבו הנפשי והגופני, והוא אף אושפז לתקופה קצרה במחלקה לבריאות הנפש ברמב"ם עקב דיכאון שנבע ממחלתו.

ב-13 בספטמבר 2009 עבר החולה מיפוי ביקורת בבית החולים רמב"ם.

תוצאות הבדיקה נשלחו בדואר מבלי שנערכה עם החולה שיחת טלפון מקדימה או מפגש עם רופא מטפל, במטרה להסביר את התוצאות, הסבר שהינו הכרחי לכל חולה, ובפרט לחולה שידוע כי מצבו הנפשי מעורער – דברי התביעה.

"התוצאות חיוביות – הפרשנות שגויה"

לטענת בית החולים, תוצאות הבדיקה היו דווקא מעודדות והצביעו על נסיגה במחלה. יחד עם זאת, התוצאות נוסחו בשפה רפואית מסובכת ולמונחים הרפואיים שצוינו בתוצאות היה פוטנציאל לפרשנות שגויה בידי מי שאינו מצוי ברפואה. בין היתר נאמר בתוצאות כי קיימת  "קליטה פתולוגית בבלוטת לימפה במיצר, בולטת פחות אחרי מחלה".

לדברי אלמנתו של החולה, בעלה המנוח פתח את המעטפה עם תוצאות, קרא בהן ואז חשכו עיניו. לדבריה, שניהם הבינו מתוצאות הבדיקות, שהגידול הסרטני חזר, מסקנה שהכניסה את המנוח למצב של חרדה וייאוש.

לדברי האלמנה, יומיים לאחר מכן, היה אמור המנוח להיפגש עם רופאה אונקולוגית ברמב"ם לצורך ביקורת וקבלת הסבר על התוצאות, אבל במקום פגישה התקיימה לווייתו. יום קודם לכן, בשעות הבוקר, נמצא המנוח תלוי על עץ בחצר ביתו.

התובעים טענו כי אין זה סביר שתוצאות בדיקה קריטיות של חולה ישלחו בדואר, במיוחד לאור העובדה שניתן כיום לפענח כל בדיקה או תוצאה דרך האינטרנט, ולהסיק מסקנות שגויות לחלוטין, העלולות להוביל לתוצאות הרסניות כמו במקרה דנן.

בחוות דעת של ד"ר אידלמן, מומחה לאונקולוגיה מבית החולים הדסה, שצורפה לתביעה נאמר: "ביטויים שונים, השגורים בפי עולם הרפואה, כגון 'חיובי', 'בלוטות שליליות', 'קליטה פתולוגית' ומונחים כמו 'המחלה מתקדמת', הם בעלי קונוטציה שונה מאשר בתחומים אחרים, ועשויים לגרום ללחץ מיותר על החולה, שאינו מבין את פשר התוכן, ולפרש אותו באופן שונה לחלוטין מהאופן הנכון והמתבקש."

עוד מציין ד"ר אדלמן כי "קיימים פרוטוקולים רבים והנחיות כיצד רופא צריך להכין את עצמו לפני מסירת חדשות רפואיות לחולה, מה נחשבת סביבה תומכת, וכיצד האינפורמציה צריכה להינתן. אף אחד מהפרוטוקולים לא מדבר על משלוח תשובה לקונית וקרה לביתו של החולה."

" בית החולים התרשל"

התביעה טענה כי כי לאור מצבו של החולה, בית החולים היה צריך לנקוט משנה זהירות ולבשר את תוצאות הבדיקה בארבע עיניים, ולא דרך הדואר. ואולם, לדבריו, תחת זאת, בית החולים לא המתין עם הגשת התוצאות את הימים הספורים עד למפגש של המנוח עם הרופאה האונקולוגית, אשר ודאי הייתה מסבירה לו את מצבו הרפואי, ואת העובדה שאין כל סיכון ממשי לחייו של החולה.

עוד נטען כי בית החולים היה צריך לצפות כי מתן בשורה שכזו לאדם במצב נפשי מעורער, עלולה להוביל אותו למעשים קיצונים, וחסרי שיקול דעת.

לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר אילן טל, מומחה בפסיכיאטריה, אשר ציין כי מן הראוי היה כי הרופאה המטפלת תפגוש בחולה ותחליט על הדרך הנכונה לבשר לו על התוצאות: "ברור כי לאור בעיותיו הנפשיות, האופן בו קיבל המנוח את ההודעה אינו הולם. מתן בשורה שכזו לאדם עם בעיות נפשיות שכאלה עלולה לערער את עולמו הרגשי ולדחוף אותו לאקט בלתי צפוי. מן הראוי היה כי הרופאה המטפלת תפגוש במטופל ולבחור האם וכיצד להודיע לו על תוצאות הבדיקה בפגישה זו."

"חולה סרטן לא אמור לדעת לפענח בדיקות מיפוי"

ביה"ח רמב"ם טען שהודעה שנשלחה למנוח לא הייתה משום "בשורה מרה", שכן הצביעה בבירור על שיפור ביחס למיפוי הקודם. כמו כן נטען כי המנוח היה מורגל בקבלת תוצאות בדיקות מסוג זה ומסוגל להבינן.

זוהי טענה מקוממת.

לדבריו, רוב מוחלט של האנשים, גם כאלה עם השכלה רפואית, יפרשו בדיקה שמופיע בה משפט כמו 'קליטה פתולוגית', כבלתי תקינה ואף מאיימת. ההנחה שאדם חולה בסרטן מסוגל לפענח בדיקות מיפוי - שגויה מיסודה, ולראיה, המנוח ורעייתו, שניהם קראו את תוצאת המיפוי אשר הצביעה על 'קליטה פתולוגית', והסיקו מכך כי קיימת הישנות של המחלה.

עוד צוין בתביעה שהמנוח לא קיבל עד אותו מקרה תוצאות של בדיקות בדואר, אלא רק דרך הרופאים המטפלים.

"עיכוב העשוי להציל חיים"

ביה"ח רמב"ם טען כי הנוהל איננו מחייב למסור לחולים את תוצאות הבדיקות בפגישה פנים אל פנים, וכי היה על המנוח לבקש שתוצאות הבדיקה לא יגיעו ישירות לביתו.

המנוח ורעייתו כלל לא ידעו כי קיימת אופציה כזו, שהרי עד לאותו יום כל הבדיקות הועברו לרופאים המטפלים אשר עדכנו את המנוח.

המומחה מטעם רמב"ם טוען עוד ש"לא ייתכן שידרשו ממעבדות וממכונים לעבור על הבדיקות, ואם הן נתונות לפרשנות לא טובה לעכב את מתן התוצאות למטופלים".

יש לקוות כי כיום לאחר מתן פסק הדין הנוהל המסוכן ישונה.

פיצוי של יותר ממיליון שקלים

כב' השופט מנחם קליין, מביהמ"ש השלום בתל אביב, השתכנע כי הצוות הרפואי היה מודע למצבו הנפשי הקשה של המנוח, וחרף כך שלח לו את תוצאות הבדיקה בדואר ללא הסבר. כמו כן השופט קליין השתכנע שככל הנראה, המנוח היה מחלים מהסרטן וזוכה לתוחלת חיים כאדם בריא – אילולא קיבל את המכתב לידיו ושם קץ לחייו.

כב' השופט קליין פסק כי ביה״ח רמב"ם ומשרד הבריאות המפעיל את בית החולים, ישלמו למשפחת המנוח למעלה ממיליון שקלים.

הכותב - http://www.df-law.co.il/odot.php מתמחה ברשלנות רפואית, תאונות דרכים, ובתביעות מול חברות ביטוח וקופות חולים המסרבות לשלם למבוטחיהן את המגיע להם