הצעה: חישוב פיצויי הפיטורים וההפרשה לפנסיה - מכל הכנסת העובד, כמו דמי ביטוח לאומי

השינוי המוצע יגדיל את שיעור ההפרשות לפנסיה שהוא צורך חיוני וגם יגביר את בהירות ההגדרה של מרכיב פנסיוני

חוק פיצויי פיטורים מחייב תשלום פיצויים לעובד, בהתאם לשכרו הרגיל, והתקנות לחוק קובעות מה יהיו הרכיבים שייכללו בשכר האמור - שעות רגילות ורכיבי שכר קבועים בלבד.

צווי הרחבה מחייבים כיום את כל המעסיקים להפריש לפנסיה את הפיצויים (מלואם או חלקם) מהשכר השוטף. גם כאן, יש צורך להגדיר מהו השכר ממנו מפרישים. צווי הרחבה אחדים מוסיפים - לצורך הגדרת ההפרשה לפנסיה- רכיבים נוספים, שאינם "שכר" כהגדרתו בתקנות, לחישוב הפיצויים (כגון- תוספות משמרת, ואף שעות נוספות).

לדרך חישוב הפיצויים מהשכר הרגיל בלבד יש כמה תוצאות שליליות:

1. נקבעים רכיבי שכר פיקטיביים ומתדיינים לגבי מהם הרכיבים הנכונים

כדי להקטין ככל האפשר את ההפרשה לפנסיה ותשלום הפיצויים, קובעם המעסיקים כל מיני רכיבים פיקטיביים שלכאורה אינם שכר רגיל, ולכן אינם חייבים בהפרשה (1). מאות (אם לא אלפי) פסקי דין עסקו בשאלת הרכיבים שהם "שכר רגיל" או לא.

2. עלות השעות הנוספות למעסיק היא בניגוד לכוונת החוק

בחוק שעות עבודה ומנוחה קבע המחוקק שמחיר שעה נוספת יהיה גבוה ממחיר שעה רגילה, כך שהכדאיות בביצוע שעות נוספות תהיה נמוכה יותר (2)

המצב כרגע - שעה נוספת בתעריף 125% שווה בעלות שלה לשעה רגילה (בגלל ההפרשות הסוציאליות, שאינן קיימות לגבי השעה הנוספת).

3. צווי הרחבה מוסיפים רכיבים להפרשה לפנסיה, מעל לשעות הרגילות

ככל שצו ההרחבה חדש יותר, תמצאו בו "חידושים" בתחום זה.

בצו ההרחבה לפנסיה בתעשייה נקבעה, למשל, חובת הפרשה לפנסיה מתוספת משמרת ומפרמיה מדודה.

בצו ההרחבה של נהגי ההובלה נקבעה חובת הפרשה מ-150% מהשכר הטבלאי.

בצווי ההרחבה (החדשים) של ענפי השמירה והניקיון נקבעה חובת הפרשה גם משעות נוספות, וקיימות דוגמאות נוספות.

4. קיים צורך בהגדלת ההפרשות לפנסיה

כידוע, קיים סיכון ממשי שהחיסכון הפנסיוני של העובדים לא יספיק לצורכיהם לאחר הפרישה. העלייה הניכרת בתוחלת החיים מביאה לכך שאנשים יחיו זמן רב יותר לאחר גיל הפרישה.

צעד אחד שכבר נעשה הוא הגדלת אחוזי ההפרשה (לגמל), אך ברור שהוא לא יספיק.

צעד שיסייע להתגבר על התקלות שנמנו הוא - שינוי חוק פיצויי פיטורים וצווי ההרחבה לפנסיה, כך שההפרשה לפנסיה, ודרך חישוב הפיצויים, יהיו כפי שמחשבים את דמי הביטוח הלאומי ואת מס ההכנסה - היינו, מסך כל הכנסת העובד, ולא משכרו הרגיל בלבד.

שינוי זה יגדיל, כמובן, את ההפרשה לפנסיה, ויעלה את הוצאות המעסיקים; ייתכן שניתן לקזז תוספת זו מהגדלת שיעורי ההפרשה לפנסיה, הנכנסת לתוקף בימים אלה.

היתרונות של צעד זה:

א.  סוף לוויכוחים ולדיונים המשפטיים בשאלה מהו "רכיב פנסיוני" ומה לא

ב.  הכדאיות בביצוע שעות נוספות - תפחת

ג.  ההפרשה לפנסיה תגדל בהרבה

החסרונות:

א.         הגדלת עלות העבודה למעסיקים

ב.         פגיעה בשכר הנטו של העובדים

יהיה צורך, כמובן, לקבוע הסדרים חדשים ממועד הכנסת השינוי (3)

הערות הכותב

1.  הפסיקה מלאה, כמובן, בדוגמאות. מעניין לציין שרכיב קבוע ובלתי מותנה כגון משכורת י"ג נקבעה כרכיב שאין לגביו חובת תשלום פיצויים (דב"ע נג/3-223, פד"ע כז 436)

2.  וראו פסיקת בית הדין הארצי לפני 25 שנים: מט/2-7, פד"ע כא 117: "חובת תשלום גבוהה יותר בגין עבודה בשעות נוספות נקבעה בחוק על מנת להטיל על המעביד עומס כלכלי, ולהפוך את העבודה בשעות נוספות לבלתי כדאית מבחינה כלכלית."

3.  ובהזדמנות זו אפשר יהיה גם לתקן את הוראת החוק, שאינה נכונה כבר יותר מ-30 שנה, ולפיה הפיצויים לעובד שאינו חודשי הם שבועיים לשנה בלבד - הוראה ששונתה למעשה בתקנה משנת 1983...