מקרה נדיר של דחיית תביעה מטעמי היגיון למרות הנאמר לכאורה בחוק, על ידי נציגי הציבור- נגד דעת השופטת
עובדת פוטרה. אין חולק כי בעת פיטוריה לא ידעה שהיא בהיריון, וכמובן, גם המעסיק לא ידע על כך. לאחר הפיטורים טענה העובדת שהיא בהיריון, אך לא הציגה מסמך המאשר זאת. העובדת טענה כי פוטרה בניגוד למגבלות שבחוק עבודת נשים.
השופטת קיבלה טענה זו. לדעתה, "אין נפקות למועד הידיעה על דבר ההיריון לצורך תחולת ההגנה שבחוק, משעפ"י לשון החוק, השאלה הרלוונטית היא האם היתה בהיריון או לא בעת כניסת פיטוריה לתוקף".
לדעת השופטת, ברגע ש"נודע" למעסיק על דבר ההיריון, גם אם בעיתוי מאוחר, הרי היה על המעסיק "לפעול ולדרוש כי תציג אישור רפואי למצבה הנטען, לפעול להשיב את העובדת לעבודה, ולחלופין לפנות לבקש היתר פיטורים מאת הממונה". אישור רפואי על ההיריון הוצג רק כחודש לפני הלידה בפועל, כשבעה חדשים לאחר פיטורי העובדת.
בנסיבות אלה פסקה השופטת פיצוי לעובדת בגין אובדן שכר רק מיום שהציגה מסמך רפואי בדבר הריונה, וכן עבור שני החדשים בהם אסור לפטר עובדת לאחר חופשת הלידה, וחודש הודעה מוקדמת – סך הכול ארבעה חודשי שכר. השופטת גם סירבה לבקשה לפסוק פיצוי של 150% על השכר האמור, שלכאורה מגיע לעובדת לפי סעיף 13א לחוק, בשל פיטורים שלא כחוק.
השופטת פירשה את החוק כלשונו - ופסקה בהתאם.
שני נציגי הציבור סברו אחרת. הם קבעו כי "התוצאה [שאליה הגיעה השופטת] מיטיבה עד מאוד עם התובעת, אינה ריאלית ואינה מעשית בשוק העבודה, משעסקינן בטענה (ללא אסמכתה) [טענת ההיריון – א"א] שעלתה סמוך לאחר הפיטורין".
ועוד אמרו: "איננו סבורים כי ראוי לכפוף את החיים ל"קונסטרוקציה" המשפטית שהביאה לתוצאה של השופטת. מדובר בתוצאה שהיא לא סבירה, שספק בעינינו אם לה כיוון המחוקק בקביעה האמורה".
התביעה נדחתה (1).
פסקי דין של שני נציגי הציבור, נגד דעת השופט שבראש המותב, הם נדירים ביותר.
נזכרתי בפסק דין שניתן לפני 28 שנים בבית הדין האזורי בנצרת (2), במותב בראשות השופט המנוח (שכיהן אחר כך כשופט ראשי בחיפה), דורון מייבלום ז"ל. הייתי נציג ציבור - מעבידים במשפט זה (עם נציג העובדים, מר ראוף נסייר). הובאה לפנינו סוגיה של פיטורי מורה, עובדת משרד החינוך. מסיבות אישיות קשות, היא שכחה לבקש העברה ממחוז למחוז במשרד החינוך, ולכן הוכרזה כמתפטרת, שאינה זכאית כלל לפיצויים.
השופט מייבלום התייעץ אתנו, נציגי הציבור, ואמר לנו כך:
"אני משפטן, ואני חייב לפסוק לפי החוק היבש. אתם נציגי הציבור, לא משפטנים - שיפטו לפי מצפונכם..."
ובפסק הדין כתבתי, בשמי ובשם חברי נציג הציבור, כך:
"מקובלות עלינו קביעותיו המשפטיות של חבר המותב אשר הציע לדחות את התביעה, אולם הצדק זועק מבין הטענות המשפטיות, והרי בביה"ד לעבודה עסקינן, בו יושבים במותב, ולא במקרה, שני הדיוטות בתחום המשפט". פסקנו לעובדת פיצויים.
השופט לחץ את ידינו...
הערות הכותב
(1) סע"ש 37411-08-13, שמעוני פרץ נ. י. שומרוני בע"מ, ביה"ד האזורי בת"א, השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור הורוביץ וגונצ'רובסקי. 9.5.16 (יצוין כי חלק מהתביעה, שעסק בפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע, התקבל על דעת כל המותב.)
(2) מה/3-16, חיטמן נ. מדינת ישראל, ביה"ד האזורי בנצרת
