נקודת איזון דיווידנד – משכורת לבעלי שליטה בשנת המס 2016

התמהיל הנכון ואופן משיכת הרווחים מחברה בע"מ לרווח מיטבי

שאלת תמהיל ואופן משיכת הרווחים מחברה בע"מ חוזרת ונשאלת מדי שנה על ידי רואי חשבון ובעלי שליטה רבים, לאור השינויים בשיעורי המס, תקרות ההפרשה ועוד.

במאמר זה נעסוק בנקודת האיזון האופטימלית ובחישובה, מתוך הנחות מוצא בסיסיות והשפעתן על כיסו של בעל השליטה ועל החברה בטווח הקצר ובטווח הארוך.

נקדים ונציין כי חישוב נקודת האיזון ומציאת רמת השכר האופטימלית ללא התחשבות בהפרשות הסוציאליות והשפעתן על היחיד והחברה, מעוות את התוצאה הנדרשת ואינו מספק נתון להחלטה מושכלת כלשהי וזאת מכמה סיבות:

א.   הרוב המוחלט של בעלי השליטה מעוניינים בהפרשות סוציאליות.

ב.   בהפרשות הסוציאליות ישנו מרכיב חיסכון אשר נותר בידי בעל השליטה בסוף התקופה, מוכר לחברה כהוצאה שוטפת מחד גיסא ונשאר בידי בעל השליטה מאידך גיסא (לעתים בפטור ממס).

ג.    הפרשות סוציאליות מעניקות זיכוי ממס (קטן יחסית) במישור היחיד.

חישוב נקודת האיזון למשיכת משכורת – דיווידנד, בכל רמת שכר נדרשת כאמור, ללא ההפרשות הסוציאליות, מביאה לסכום נטו בידי בעל השליטה דומה למדי בכל רמת שכר (אם נמשכים כל הרווחים). סך ההפרש הנובע מסטייה מנקודת האיזון מסתכם לסכומים זניחים, שאינם אמורים להוות שיקול עבור בעל השליטה למשיכת שכר כזה או אחר. ראו טבלה ב'.

המודל שעל פיו נערכו החישובים תוכנן ופותח כך שיביא בחשבון את מציאת השכר הנדרש, חישוב ההוצאות ברמת החברה, תיאומן לצורכי מס הכנסה, חישוב המס הכולל ברמת החברה והותרת עודפים למשיכה בחברה אשר בטווח הארוך יניבו את הסכום המקסימלי שניתן לייצר. בדוגמאות שיובאו להלן יוצגו שש חלופות ברמות שכר שונות, כדי להמחיש את ההפרשים בין חלופה לחלופה.

אם כן, בבואנו לבדוק היכן ממוקמת נקודת האיזון, תחילה עלינו לחלק את המסקנות שיתקבלו לשני היבטים עיקריים:

1.   "טווח קצר" – מצב שבו בעל השליטה הוא בעל עדיפות הווה כלכלית. כלומר, מעוניין בסכומי "נטו" גבוהים (שכר נטו + דיווידנד נטו) בהווה, על פני צבירת סכומי חיסכון בקופות גמל ופנסיה עתידיות.

2.   "טווח ארוך" – מצב שבו בעל השליטה מעוניין לצבור סכומי חיסכון בקופות גמל ופנסיה לטווח הארוך. דהיינו, תועלתו מביטוח שכרו וצבירת חסכונות פנסיוניים גדולה יותר ממשיכת סכומי כסף זמינים בהווה.

הנחות כלליות בקשר למודל:

א.   המודל מתייחס לבעל שליטה יחיד.

ב.   סך ההפרשות לקופות הגמל, קופת הפיצויים וקרן ההשתלמות הנצברות לזכות בעל השליטה, הן בסכומים מהוונים להיום ללא התחשבות ברווחים (אשר בדרך כלל פטורים ממס בעת הפדיון) או הפסדים בקופות, דמי ניהול וכיו"ב.

ג.    השכר המבוטח זהה לשכר היסוד (למעט השכר עבורו מופרשת קרן ההשתלמות). השכר לקרן ההשתלמות זהה לשכר היסוד עד שכר של 15,712 ש"ח ומעל שכר זה נותר בסכום זה כדי להימנע משווי קה"ל.

ד.    תיאום ההוצאות והתקרות המותרות להפקדה ברמת החברה מעודכנות לשנת המס 2016. בחלופות שבהן לא תואמו ההוצאות הסוציאליות, באה בחשבון זקיפת שווי.

ה.   המודל מציג את סכומי הנטו בכיס בעל השליטה כעבור שנה אחת בלבד.

כמובן, מעבר לחישוב המתמטי של נקודת האיזון (מההיבט המיסויי) יש להביא בחשבון שיקולים רבים נוספים בטרם נבחר את הנקודה המתאימה לכל בעל השליטה. שיקולים כגון גיל בעל השליטה, ביטוח השכר לעניין אובדן כושר עבודה וביטוח לאומי (נושא הקצבאות), ביטוח חיים, פנסיה נדרשת וכו' אינם שיקול מיסויי גרידא, אך יש להם השפעה מכרעת על בחירת התמהיל לצורך משיכת הרווחים והם מהווים שיקולים כבדי משקל בראייה לטווח הארוך.

מאחר שקיימים אינספור שיקולים, תרחישים ומקרים, הונחו במודל שלהלן ההנחות המספריות הבאות באשר להפרשות הסוציאליות המקובלות ונתוני השכר:

א.   שיעור הפרשת המעביד לגמל ואובדן כושר עבודה – 5% ו- 2.5% בהתאמה.

ב.   שיעור הפרשת המעביד לפיצויים 8.33%.

ג.    שיעור הפרשת העובד לגמל 5%.

ד.    השכר המבוטח זהה לשכר היסוד (למעט השכר עבורו מופרשת קרן ההשתלמות). השכר לקרן ההשתלמות זהה לשכר היסוד עד שכר של 15,712 ש"ח. שיעור הפרשת המעביד והעובד לקה"ל הוא 7.5% ו-2.5% בהתאמה (ההפרשות הינן כשכיר "רגיל" ומבוצע תיאום לצורכי מס ברמת החברה במסגרת המודל).

ה.   לבעל השליטה ¼2 נקודות זיכוי.

ו.     רווח החברה (לפני הוצאות שכר) – 1 מיליון ש"ח. (ראו התייחסות בסוף המאמר).

בהתחשב בהנחות אלו, ניתן לראות בטבלה שלהלן שש חלופות למשיכת רווחי החברה ותוצאותיהן על בעל השליטה:

הסברים לחלופות:

חלופה 1 - מייצגת את הנקודה האופטימלית אשר תביא לנטו ב"כיס" בטווח הקצר הגבוה ביותר שניתן להשיג ברמת הרווח הנתונה.

חלופה 2 - מייצגת את הממוצע (בין הטווח הקצר לטווח הארוך) הגבוה ביותר שניתן להפיק ברמת הרווח הנתונה.

חלופה 3 - מייצגת את הנקודה המקסימלית ביותר שתניב את הסכום הגבוה ביותר שניתן להשיג ב"טווח הארוך".

חלופות 4 - 6 - מייצגות את סכומי הנטו בטווח הקצר ובטווח הארוך ברמות השכר הנתונות בהן.

נקודות אלו הן מתמטיות וסובייקטיביות וייתכן שיועדפו זו על פני זו על פי רצונותיו של כל בעל שליטה.

עוד עולה מן הטבלה וניתן לראות בבירור כי בטווח הארוך, ההפרשים בין החלופות זניחים למדי, אך נוסיף לכך את העובדה כי סכומי החיסכון העתידיים בגין קרן ההשתלמות, קופת הגמל והפיצויים (באופן חלקי, עד לתקרה של הכפלת מספר שנות העבודה בסך של 12,360 ש"ח) יהיו בחלקם פטורים ממס או בשיעורי מס נמוכים, בעוד משיכת שכר נטו גדול יותר תניב הכנסה פנויה "לבזבוז" או השקעה באפיקים חייבים במס בהווה כגון ניירות ערך, פיקדונות וכו'.

השפעת מרכיב הפיצויים והקצבה - ברצוננו לציין כי מרכיב ההפרשה לפיצויים הוא מרכיב מהותי במודל. המודל רואה בהפרשה לפיצויים הוצאה מחד גיסא (אשר מתואמת לצורכי מס הכנסה על פי התקרה), וסכום ברוטו ממס שנותר בידי בעל השליטה בסוף התקופה מאידך גיסא, ללא התחשבות בהשלכות המס על הפיצויים שישולמו בסוף התקופה על ידי בעל השליטה מאחר וקיימות אינספור אפשרויות שניתן להניח, כגון מספר שנות עבודה, נסיבות הפרישה (מוות או פרישה) פריסת פיצויים, שינויים בשיעורי המס, שינויים בגובה השכר וכו'.

נוסף על כך ברצוננו לציין כי אנו מודעים להשלכות המיסוי על הכנסות הקצבה העתידיות ומיסוין. לצורך חישובן, דרושות הנחות רבות ופרמטרים רבים. משיקולים פרקטיים, בחרנו להתעלם מהשפעת המס מחד גיסא ומהרווחים הצפויים (הפטורים ממס) מאידך גיסא.

השפעת מרכיב הרווח – נקודת האיזון המנותחת במאמר היא ברמת רווח של 1 מיליון ש"ח. ברווח זה ניתן להרכיב תמהיל אופטימלי שבו נקודת האיזון כאמור סובייקטיבית ומשתנה על פי רצונות בעל השליטה. ברווח (לפני הוצאות שכר) הנמוך מ-367,000 ש"ח בקירוב, ישנה עדיפות למשיכת כל הרווח בשכר מקסימלי של 23,660 ש"ח (כולל הפרשות סוציאליות) לחודש, על פני משיכה כדיווידנד. נציין כי ברווח הנתון לעיל - 1 מיליון ש"ח ובכל החלופות שנבחרו, מס היסף לא הוטל כלל.

לאור האמור לעיל, מובן שלא ניתן להצביע על תמהיל אחד נכון לכלל בעלי השליטה. מרכיבים סובייקטיביים כפי שנסקרו לעיל, כגון העדפות כלכליות, שיקולי תזרים, גיל וכו' יכולים לשנות לחלוטין את החלטתו של בעל השליטה בנוגע למשיכת הכספים מהחברה.

עם זאת ולאור האמור לעיל, לדעתנו, נקודת האיזון למשיכת דיווידנד – משכורת אשר משלבת ככל הניתן בין בעלי שליטה במבט ל"טווח הארוך", ובה בעת "לטווח הקצר" המביא בחשבון את שיקולי ביטוח השכר לעניין אובדן כושר עבודה, ביטוח לאומי, הפרשות סוציאליות וכו', ממוקמת בנקודה שבה השכר החודשי הוא - 23,660 ש"ח (הכולל הפרשות סוציאליות). ראוי לציין כי זהו למעשה השכר המקסימלי אשר בגינו מותרת ההפרשה לקופת גמל לבעל שליטה ללא זקיפת שווי.

טבלה ב'