מדוע לא מגיע לנו, עוסקים ונישומים, שיהיה לנו טריבונל?

"אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה"

"טריבונל" הוא בית דין שמורכב מאנשים שאינם אנשי משפט, ועם זאת בעלי סמכות שיפוטית.

חוק יסוד: השפיטה משנת 1984 קבע שלוש ערכאות שיפוטיות: בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי, ובית משפט השלום. בכל זאת מצא לנכון המחוקק להאציל סמכות נוספת לסוג אחר של דיונים שיתקיימו בבתי דין ייעודיים וברור שהייתה למחוקק כוונה טובה בעשותו כן.

שיטת המשפט הישראלית כוללת בתי משפט אזרחיים שלצדם ,לכמה מוסדות בארץ, טריבונלים משלהם - בתי דין רבניים, בתי דין לעבודה, בתי משפט מנהליים ובתי דין צבאיים.

ואולם, שלטונות המס בחרו שהסמכות השיפוטית תינתן לבתי המשפט האזרחיים והיא הסמכות הבלעדית לשפוט עבירות מס. זאת אף על פי שעבירות אלה אינן שונות בתכלית השינוי מעבירה על חוקי העבודה למשל, והן עומדות בכל הקריטריונים שיש לעבירות אחרות, אשר להן נקבעו בתי דין מיוחדים.

לדוגמה: הרכב השופטים בבית הדין לעבודה כולל שופט מקצועי ואת נציגי העובדים והמעסיקים. נציגים אלה אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה.

בנוגע לשלטונות המס, אני מביא לדוגמה את הוועדה לקבילות פנקסים אשר מטפלת בהצלחה בנושא פסילת ספרים. ההרכב: עורכי דין, יועצי מס, רואי חשבון (יועצי מס ורואי חשבון אינם חייבים בהשכלה משפטית אבל הם בעלי ניסיון עשיר בתחום המס). הם מומחים לשקול בצורה מקצועית את מהות הפסילה, להביא בחשבון את מכלול הבעיות המקצועיות ולהתחשב בנסיבות ולפסוק על-פי עקרונות המיסוי וההוראות הנלוות אליהם (פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף הוראות ניהול ספרים).

החלטתן של הוועדות בערר היא סופית, אולם הן רשאיות להביא שאלה משפטית לחוות דעתו של בית המשפט המחוזי.

באופן כללי ניתן לומר כי בתי המשפט הם חלק הארי של מערכת המשפט הכללית של המדינה, בעוד בתי הדין למיניהם (כמו בדוגמה שהובאה לעיל), הטריבונלים, דנים בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.

ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט המוזכרים לעיל, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין - טריבונל.

הרכב הטריבונל: יו"ר שהוא משפטן מוסמך, ושני חברים בעלי ידע בנושא (במקרה שלנו, מסים) עורך דין, יועץ מס ורואה חשבון, אשר ייבחרו מתוך רשימה שהוכנה בהתייעצות עם נציגי הלשכות הרלוונטיות.

לטריבונלים מוענקות סמכויות שיפוט בשל סיבות שונות. להלן הסיבות העיקריות:

1.  הידע והמומחיות הנדרשים להכרעה

2.  מהירות ההליכים

3.  עלות נמוכה

4.  אינם מחויבים בתקדימים משפטיים (יכולים להיעזר בהם)

5.  אינם מחויבים או מוגבלים בסדרי הדין המורכבים

6.  אינם מחויבים בדיני הראיות

7.  המערער והמשיב הכפיפו עצמם מרצונם

8.  סמכות השיפוט הרחבה המוקנית לטריבונל.

הדבר בולט במיוחד בעת שהטריבונל דן בהפרות של פקודת מס הכנסה ושל חוק מס ערך מוסף. בסמכותו לאשר את הערעור, לבטל אותו כולו או את חלקו, ולהטיל קנס כספי. בכל מקרה תהיה לבית המשפט המחוזי הסמכות להתערב בהחלטת הטריבונל, לבטלה ולשנותה, בתנאים אלה:

א.         מקרים קיצוניים ויוצאי דופן של עונש שהוטל

ב.         מקרים של טעות חמורה בשיקול הדעת

ג.          חריגה מסמכות

ד.         התעלמות מעקרונות הצדק

ברצוני להדגיש כי הקמת טריבונל למסים אינה באה חלילה לערער על סמכותם של השופטים המצוינים שיש לנו במערכת השיפוט. היא באה כדי לזרז את הדיון המשפטי, למנוע עינויי דין, לחסוך עלויות לנישום ולעוסק ולא לתת ספק בידי נישומים ועוסקים אחרים בנוגע לדרך שבה יש לנהוג בסוגיה דומה עד קבלת פסק הדין.