סעיף 10(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 קובע, כי: "עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כך, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה".
בפסיקת בית הארצי לעבודה נדונה שאלת חובת גילוי דבר ההיריון במסגרת ראיון עבודה, כאשר טרם התגבשו יחסי עובד-מעביד. המבחן שביה"ד קבע לעניין חובת גילוי ההיריון בראיון עבודה לפני החודש החמישי להריון הינו מבחן הרלוונטיות, דהיינו עד כמה הריונה של המועמדת לעבודה רלוונטי למשימות שאליהן היא תידרש בעבודה. הנשיא אדלר הוסיף בפסיקתו, כי לכלל שלפיו מועמדת לעבודה אינה חייבת לגלות דבר הריונה עד החודש החמישי יש חריגים, שעניינם בנסיבות בהן ההיריון הוא עובדה רלוונטית למשרה המוצעת. המדובר לא רק בסוג משרה שעובדת בהריון אינה יכולה לבצע בשל מגבלות פיסיות הקשורות בהריון, אלא גם במקרים כגון פרויקט שנסמך במידה רבה על עבודתה של המועמדת בתקופה שלאחר תחילת עבודתה, כך שיציאתה לחופשת לידה תגרום למעסיק נזק חריג, או במועמדת שנשכרת לתקופת זמן מוגדרת על מנת למלא מקומו של עובד אחר. במקרים מעין אלה חובת תום הלב המוטלת על הצדדים ליחסי עבודה, לרבות במשא ומתן לכריתת חוזה עבודה, תחייב גילוי של ההיריון למעסיק בראיון העבודה, גם לפני החודש החמישי (עע 363/07 שרונה ארביב נ' פואמיקס, דינים ארצי לעבודה 2010 (90) 1278).
יודגש עם זאת, על אף העובדה שקיימת חובה להודיע על הריון החל מהחודש החמישי ובנסיבות מסוימות כאמור אף קודם לכך - אין כל סנקציה מכוח חוק עבודת נשים בה יכול לנקוט המעסיק בגין אי הודעה של עובדת על הריונה.
הכותב – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
