הצעות מקוריות להגדלת הכנסות ולהקטנת הוצאות הממשלה ולשיפור באיכות החיים

לפעמים אפשר לחפש את המטבע מתחת לפנס. זה מה שעשה רואה חשבון שלמה סמולסקי. כל מה שצריך לעשות הוא לשנות את זווית הראייה - לא לטובת קבוצות אינטרסים כי אם לטובת כלל האזרחים

הצעות אלו נשלחו לשר האוצר ב-19/5/2015. ב-11/6/2015 השיבה לשכת השר להצעות "הרינו מאשרים בתודה את קבלת מכתבך בנדון. בשיחתך הטלפונית עם היועץ הכלכלי של השר עלו רעיונות יפים שייבחנו ויילקחו ברצינות. תודה על הנכונות לעזור, על הזמן ועל הרעיונות המקוריים - כולם למען אזרחי ישראל".

להלן הרעיונות שחלקם אינו דורש הסבר מיוחד ולחלקם ניתן הסבר. רוב הרעיונות משנים דברים שגדלנו איתם ולא חשבנו שאפשר אחרת. האויב של הטוב הוא הטוב יותר. הקיבעון המחשבתי גורם לחוסר התקדמות. אדם צריך לחשוב תמיד מדוע הוא עושה דברים בדרך שהוא יודע, עליו לחשוב תמיד שיש דרך טובה יותר שעליו לחפש. הרעיונות שלהלן משנים סדרי עולם ויש צורך לחשוב עליהם "מחוץ לקופסה" כדי להבינם וליישמם.

1.   לימוד איכותי שימושי בפחות זמן ישפר את איכות החיים ויחסוך מיליארדי שקלים כל שנה

לפני יותר מ-70 שנים התחלתי את לימודי בבית הספר היסודי. באותם זמנים הבנקים נעלו את שעריהם בסוף השנה כדי לסגור את ספרי החשבונות שנוהלו באופן ידני. מכונות החישוב היו ידניות ורק מכונות חישוב חשמליות מעטות ידעו גם לחלק.

המורה השתמש בלוח וגיר ולא היו כל אמצעי המחשה. בקיץ יצאנו לחופשה הגדולה, משום שבאותה תקופה קיררו מצרכי אוכל בארגז באמצעות רבע או שליש בלוק קרח, וקירור הכיתות נעשה רק באמצעות הרוח שנשבה והייתה כמובן חמה בקיץ.

כיום, עקב השימוש במזגנים, אפשר להגדיל את מספר ימי הלימודים בחודשי הקיץ, ללא צורך בפתרונות יקרים להורים שבדרך כלל עובדים ולאפשר את קיצור משך שנות הלימודים.

לא תמיד מדובר בהגדלת תקציבים. עד כה נהגנו לפי מה שלמדנו אנו מהדורות הקודמים. עתה הכלים והאמצעים העומדים לרשותנו מפותחים ומשופרים יותר וזאת גם בעזרת שיתוף ונגישות לידע העולמי. אנו יודעים שכל פעולה שאנו עושים יכולה להיעשות בדרך טובה יותר ועלינו לחפשה ולהתנסות בה. חלק מצומצם מאתנו מנצל את הידע הנצבר להמצאות, לפיתוח וליצירת מוצרים ושירותים שמאפשרים לנו חיים איכותיים וארוכים יותר. ליצירת מוצרים ולמתן שירותים ביעילות ולאורך זמן אנו נזקקים לעובדים מיומנים בעלי רעיונות.

הכול חושבים כי ההשקעה בחינוך ובהשכלה מניבה את התשואה הגדולה ביותר הנמדדת במונחי עלות תועלת. יש לבדוק את התועלת שתצמח מהחומר הנלמד בכל שיעור ומצמצום עלותו. באמצעות הטלוויזיה והמחשב המצויים כמעט בכל בית אפשר לחסוך בהוצאות הלימודים וגם לשדרג את רמת ההשכלה של כלל האוכלוסייה במדינה.

באינטרנט אפשר לקבץ חומר בכתב, בקול ובתמונה בעלות מינימלית: תכניות ששודרו וישודרו ברדיו אפשר לשדר שוב וללמוד מהן; כך גם אפשר למחזר הרצאות בצירוף המחשות שהוקלטו (ויוקלטו) של מורים מצטיינים בבתי ספר ושל פרופסורים שמרצים במוסדות להשכלה גבוהה; כל אלה תכניות לימודים שיוכנו על ידי משרד החינוך. במשך הזמן המאגר יכלול את כל חומר הלימוד הנלמד בכל יום בכל הכיתות, בתוספת קטעים מספרי הלימוד (חיסכון בספרי לימוד). את כל החומר הנצבר לרבות הקטעים מספרי הלימוד אפשר לעדכן באופן רציף ללא צורך להוציא מהדורות ספרים חדשות.

בטלוויזיה אפשר לצפות בתוכניות רבות ומעניינות בעלות אופי לימודי בנושאי בריאות, רפואה, טכנולוגיה, היסטוריה, טבע, תנ"ך, ידיעת הארץ, גיאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד, אבל אין אפשרות למחזרן ולצפות בהן בכל עת. משום כך, בערוץ נוסף, "ערוץ ההשכלה" ב-VOD ניתן יהיה לאסוף ולרכז את כל התוכניות שלעיל ולהוסיף להן תכניות בנושאים אלו בעתיד. הטכנולוגיה וחלק מהתכנים למאגר זה קיימים ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט, וניתן ליישם את ההצעה לאלתר. עלות רכישת התכנים למאגר זולה ביחס לערכו הרב. כל החומר שייאסף באינטרנט וב"ערוץ ההשכלה" ימוין בפרקים לפי נושאים ויהיה זמין ונגיש למורה, לתלמיד ולכל המעוניין בלימוד עצמי.

התלמיד יישא לבית הספר וחזרה לביתו רק מחשב נייד, שהוא קל וזול יותר מכל הספרים והמחברות ומצמצם את משך הלימוד. אין ספק כי הדבר יעזור גם לגבם של תלמידי הכיתות הנמוכות הנאלצים היום לסחוב ילקוטים השוקלים לפחות רבע ממשקל גופם. לפני סיום כל שיעור יפנה המורה בכיתה את התלמידים למערך השיעור הבא, לצפייה באינטרנט בבית, יסביר וינחה במה להתרכז. בשיעור הבא יעסקו בעיקר בהבנת החומר שנלמד בבית.

הואיל וברוב המקצועות יתבטל הצורך ברישום, הזמן שייחסך יאפשר התקדמות מהירה בחומר הלימוד והשתתפות בשיעור בעניין וברצון. איכות הלימוד תגדל ועלותו תפחת.

מערכי השיעור ישמשו גם להכנה לבחינות, להשלמת חומר על ידי תלמיד שנעדר מהשיעור ולצופים מבוגרים לריענון החומר שלמדו בעבר. בדרך זו יצומצם זמן הלימוד, תגדל איכות הלימוד ותרד עלותו. הסטנדרטיזציה של מערכי הלימוד תחסוך זמן עבודה של מורה. חלק מהכסף שייחסך יכול לשמש לצמצום מספר התלמידים בכיתה ובעקבות זאת להגדלת תשומת הלב של המורה כלפי התלמיד.

הגדלת מספר ימי הלימוד בשנה עקב צמצום ימי החופש הגדול ומהירות ושיפור רכישת הידע בשיטות המוצעות יצמצמו את מספר שנות הלימוד הנדרשות להקניית הידע בבית הספר היסודי לשבע שנים ובבית הספר התיכון לשלוש שנים. הגיל הממוצע של בוגר תיכון יהיה 16 שנים. בהמשך ימשיך הבוגר ללמוד ברצף מקצוע טכני, טכנולוגי או אוניברסיטאי ויתגייס לצבא עם תואר מקצועי, טכנולוגי או אקדמי בגיל 19.

לצבא הוא יתרום תרומה משמעותית יותר וגם יחסוך בהוצאות ללימודים טרום צבאיים. לאחר השירות הצבאי יוכל החייל המשוחרר להשתלב בקלות ובניסיון בשוק העבודה האזרחי ויעבוד במקצוע מתגמל יותר במשך השנים, עד צאתו לגמלאות.

2.   להעביר את קרנות הפנסיה לביטוח הלאומי

המוסד לביטוח לאומי שמטפל בקצבת זקנה ייצרף לכך את הפנסיה, כענף חדש, וכך יוכל להוזיל את הטיפול בגביית דמי ביטוח ובתשלומי פנסיית החובה. בדרך זו יהיה חיסכון לעומת דמי הניהול בקרנות הפנסיה המנוהלות בחברות הביטוח.

3.   בדיקת מצבים שבהם מופרשים סכומים לפנסיה ואינם נצברים לזכות העובד אך מגיעים לו

במהלך החיים עובד העובד במקומות רבים ולעתים אינו זוכר היכן עבד ומתי. לזכותו עומדים כספים שהפרישו לו מעבידיו לפנסיה. הוא אינו יודע היכן הופרשו כספים עבורו וכמה הופרש, לכן רצוי כי באתר אחד ירוכזו כל ההפרשות - בכל קרנות הפנסיה של כל האזרחים החיים וגם של אלו שנפטרו, כדי שאפשר יהיה להעבירם למוטבים או ליורשיהם אם יגיע לנפטר סכום כלשהו. מהלך דומה נעשה לפני כמה שנים בקשר לקופת תגמולים. בד בבד יש לידע את העמיתים על כספי פנסיה שמגיעים להם. כספי פנסיה שהגיעו לעמיתים ולא נדרשו, יועברו לאוצר המדינה והוא ישלם למי שיתבע בעתיד את המגיע לו. ב-14/6/2015 פורסם כי הצעה זו תיושם. בידיעה נאמר כי בקרנות החדשות יש כ-1.7 מיליון חשבונות לא פעילים, המהווים 50% מהחשבונות. סך הכספים המנוהלים בחשבונות האלה הוא כ-25 מיליארד שקל (כשליש מכספי החיסכון בקרנות הפנסיה). עוד נאמר כי במשרד האוצר מתכוונים ליישם גם את הצעות 2 או 7 שיגדילו את סכומי החיסכון הפנסיוני.

4.   הגדלת החיסכון לקצבה על ידי הקטנת משיכת סכומים לימי מחלה, לימי חופשה, לימי אבטלה וכיו"ב

לפי החוק הנהוג כיום המעביד אינו יודע כמה ישלם לעובד עבור חופשת מחלה. מנגד, עובד שאינו "חולה" מפסיד את דמי חופשת המחלה שהיה מקבל אילו היה חולה. כך גם בחופשות בלתי מנוצלות ובדמי אבטלה. הצעתי היא כי כל הכספים שהמעביד אמור לשלם למטרות שלעיל יועברו לקרן של העובד, וממנה ימשוך העובד סכומים בעת מחלה, חופשה או אבטלה. סכומים שלא ינצל ישמשו לחיסכון פנסיוני נוסף על ההפרשות הרגילות שנעשות לשם כך.  

5.   לחייב קופות פנסיה לרכוש דירות מגמלאים במחיר שיקבע שמאי ממשלתי תמורת תשלומי פנסיה. הדירות יועברו לקרן הפנסיה לאחר פטירת הגמלאי ובת זוגו או בעת שיעברו לדיור מוגן

כיום מוכר בציבור המושג "משכנתה הפוכה" שנועדה לגיל השלישי, 60+ למקבלי קצבה חודשית או בעלי הכנסה נמוכה המעוניינים להגדיל את הכנסתם החודשית על חשבון נכס שברשותם. אוכלוסייה זו אינה יכולה לקבל הלוואה בבנק משום שאינה יכולה להחזירה ולכן היא יכולה להשתמש בנכס שברשותה כבטוחה לקבלת סכום חד פעמי בעת חתימת החוזה או סכומים חודשיים, או פנסיה. גובה ההלוואה הניתנת הוא בין 15% ל-50% מערך הדירה והיא נושאת ריבית. בסופו של דבר אלה שנוטלים הלוואה בתנאים אלו מוכרים את דירתם במחיר של עד מחצית מערכה ויכולים לגור בה עד פטירתם.

משום כך כדאי למכור את הדירה במחיר מלא, ובתמורה לרכוש פנסיה ממלוא סכום המכירה במקום ממחציתו ולשלם שכר דירה או להשתמש בקרן לתוספת למקורות מחיה אחרים.

הצעתי היא כי תוקם חברה שתמומן על ידי קופות הפנסיה והיא תרכוש מגמלאים את הדירות במחיר השוק שיקבע השמאי הממשלתי. אם המחיר יתקבל על ידי הגמלאים תמורת המכירה הם יקבלו פנסיה לכל ימי חייהם, וכך ישפרו את רמת חייהם. דירות שיתפנו ישמשו להשכרה או למכירה בידי קופות הפנסיה.

6.   אפשרות למימוש מלא של זכויות ההצבעה של בעלי המניות מן הציבור על פי כמות המניות שברשותם בחברות ציבוריות (כיום הם שקופים)

שנים רבות לא מימשו בעלי מניות מקרב הציבור את זכותם להצביע בגלל הסרבול שבמשלוח כתב ההצבעה ובהגעה לאסיפת בעלי המניות של חברה ציבורית. לאחרונה חל שיפור בעניין זה ועתה אפשר להצביע מהבית בתנאים מסוימים, באמצעות האינטרנט. נראה לי כי בעלי המניות לא יממשו גם עתה את זכות ההצבעה משום שהם יודעים שכל בעלי זכות ההצבעה מקרב הציבור הם במיעוט מול בעלי השליטה וקולם לא ייספר.

משום כך, אני חושב שבאספות יש לתת לבעלי מניות מקרב הציבור את כוחם היחסי. כל חברה ציבורית שהקצתה או מקצה מניות לציבור תידרש לרשום חברת אחזקות שהיא תרכוש ממנה מניות ותנפיק את מניותיה לציבור ולקרנות (שמשקיעות גם הן כספים של הציבור).  

חברת האחזקות תצביע בחברה הציבורית לפי הצבעת רוב בעלי המניות שהצביעו אצלה במישרין או דרך הקרנות, לפי מספר הקולות שמקנות לה כל המניות שהיא מחזיקה.

מעתה יחולקו בעלי המניות של החברה לשתי קבוצות, האחת של בעלי המניות מקרב הציבור, באמצעות חברת האחזקות, שתהיה בדרך כלל תהיה הקבוצה הגדולה ביותר ובעלי השליטה שהיו בעבר והם יחזיקו במניות המיעוט.

בעלי המניות מקרב הציבור ישלטו בחברה ויוכלו למנות מנהלים ולקבוע את שכרם, להתנגד לעסקאות עם בעלי עניין, למנות את רואי החשבון, למנות דירקטורים מקרב הציבור, למנות חברים בוועדות השונות ולהציע נושאים לדיון באסיפה. 

במצב הנוכחי מנוגדת הצבעת מנהלי הקרנות לטובתם של בעלי המניות מקרב הציבור ששלח אותם לאסיפה. הם מצביעים על הגדלת השכר ועל ההטבות למנהלים, כדי שכשיבואו מנהלי החברה שבה מתקיימת האסיפה לאסיפה בחברתם, הם יצביעו עבורם לשכר גבוה ולהטבות. יעידו על כך השכר הגבוה של המנהלים וההוצאות הנלוות היורדות מרווחי החברה, מהדיווידנדים, משווי החברה ובסופו של דבר מהפנסיה של העמית בעל המניות.

7.   אפשרות להקטנת שכר המנהלים בחברות ציבוריות, קרנות פנסיה וקופות גמל: דמי ניהול בקרנות פנסיה, והגדלת רווחי העמיתים בקופות פנסיה ודיווידנדים בחברות ציבוריות

קופות הפנסיה נשלטות על ידי בעלי מניות שמשתדלים להפיק מהקופה את מרב הרווחים. הם משלמים עמלות לסוכנים כדי לצרף עמיתים לקופות שלהם ומחייבים את העמיתים בעמלת הפקדת כספים לקופה ובדמי ניהול תקופתיים גבוהים על הסכום המנוהל גם כשהניהול גורם להפסד לעמיתים. סכומים אלו והפגיעה בחיסכון, כאמור בסעיף הקודם, מקטינים באופן משמעותי את הסכומים שהעמית צובר לפנסיה.

תיקון העוול שנגרם לעמיתים שהחוק מחייבם לחסוך בקופות שמנצלות אותם אפשרי באמצעות מעבר לקופות חדשות, שיהיו בבעלות העמיתים ובניהולם, דבר שיבטיח ניהול בדרך הטובה להם ויתקן גם את האמור בסעיף הקודם.

8.   הקטנה בחוק של הריבית  והעמלות שהבנקים גובים וקיצוץ שכר הבכירים  

תפקיד מרכזי של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות הבנקים, לכן הוא דואג שהבנקים יפעלו בזהירות: לא יעניקו אשראי ללא ביטחונות מתאימים, לא יעדיפו לווים ולא יהיו בעלי עניין בחברות ריאליות. כדי לקצץ את הריבית לתמיכה במגזר העסקי, אפשר לקצץ בד בבד את עלות השכר הגבוה וההטבות המפליגות במגזר הבנקאות ובעיקר בשכר הבכירים.

9.   ניכוי עבור קרן השתלמות לכל הנישומים בהסכמת ההסתדרות, גם לאלו שלא הפרישו לקרן

קרן השתלמות היא קופת חיסכון שנועדה תחילה לשכירים וכעבור שנים נפתחה גם לעצמאים ולחברי קיבוצים ומושבים. במקור שימשה הקרן את העובדים למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך. ואולם כיום הקרן משמשת על פי רוב אפיק חיסכון כללי לטווח בינוני - האפיק היחידי שאינו לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.

רק כשליש מהשכירים נהנים מהטבת המס הזו, ובשליש הזה נמצאים בעיקר רוב השכירים בעלי השכר הגבוה.

כדי לעשות "צדק חברתי", אני מציע לתקן את פקודת מס הכנסה כך שכל הנישומים יקבלו את הטבת המס כאילו הפקידו כספים לקרן השתלמות על פי תנאי החוק. להטבה זו ההסתדרות לא תתנגד. האוצר יספוג את הקטנת המס או יעלה את שעוריו  למימון ההטבה. התוצאה - יעשה "צדק חברתי" מי שלא נהנה מהטבת "קרן השתלמות" יקבל הטבת מס.

10. חובת הנפקת פוליסות אחידות לביטוח שיכילו שיפוי מינימלי בכל סוג ביטוח בדיקת המפקח על הביטוח כי הפרמיות מבטאות את הסיכון + רווח סביר.

11. ביטוח רכב

ביטול חובת ביטוח חובה לרכב פרטי ובמקומו הוספת סכום פרמיות הביטוח למחיר הדלק

כיום אנו משלמים עבור ביטוח חובה לרכב בנפרד מיתר ההוצאות לרכישת הרכב והחזקתו. הוצאה זו היא הוצאה קבועה ואינה מתייחסת לסיכון בגין מרחק הנסיעה ברכב. אין ביקורת מושלמת כי המשתמשים בדרך אכן ביטחו את רכבם בביטוח חובה. כדי לבטח את הרכב יש לעשות מעשה, וקורה שמשתמשים ברכב ללא ביטוח בשוגג או במזיד.

לפתרון כל הפגמים שהוזכרו בשיטה הנוכחית, אני מציע לגבות את פרמיית הביטוח בניכוי ההוצאות לגבייתה בתוספת למחיר הדלק. את הפרמיה הנמוכה להעביר ל"קרנית" – קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים שתפצה את כל נפגעי תאונות דרכים ולא רק את הנפגעים שאין להם את מי לתבוע.

בדרך זו כל כלי הרכב הנוסעים יבוטחו ללא צורך בהוצאת פוליסת ביטוח ובמנגנון המטפל בגביית הפרמיה; בביקורת הרשויות כי אמנם הרכב מבוטח וייענש מי שנסע ברכב ללא ביטוח.

יתרונות נוספים לשיטה זו:

לא משלמים ביטוח עבור רכב שלא נוסע. מי שמשבית את רכבו עקב נסיעה לחו"ל או מסיבה אחרת לתקופה ארוכה, לא יצטרך להקפיא את פוליסת הביטוח לרכב.

הוצאות הביטוח יהיו הוצאות משתנות: נסעת – שילמת עבור דלק ועבור ביטוח, ולכן תחשוב פעמיים אם להשתמש ברכב.

משתמש ברכב בעל סיכון מיוחד כגון מונית, טרקטור, משאית או אוטובוס יחויב רק בביטוח משלים לביטוח שמשולם בעת קניית דלק.

הקטנת פרמיית ביטוח חובה או תוספת למחיר הדלק בעקבות שינוי ברמזורים שיקטין את התאונות בצמתים

יש נהגים הממשיכים לנסוע לתוך צומת גם כשהאור ברמזור שינה צבעו לאדום. ברחוב הניצב נדלק אור ירוק ויש חשש לתאונה. אני מציע שכדי למנוע תאונה ולרשום דוח לעבריין, הגלאי שיגלה זאת יעכב את מתן האור הירוק ברחוב הניצב. מניעת תאונות בצמתים תקטין את התשלום לפוליסת ביטוח חובה או לביטוח באמצעות מחיר הדלק, כפי שהוצע בהצעה קודמת.

הפחתת דמי ביטוח מקיף לרכב כתוצאה משימוש בדרך קלה וזולה לאיתור גנבי רכב

כלי רכב רבים נגנבים ומועברים למשחטות רכב בעיקר מעבר לקו הירוק. עם התופעה מתמודדים באמצעות מערכות מיגון ברכב ובאמצעות שוטרים שתפקידם לאתר את גנבי הרכב. העלות גבוהה והתוצאות ידועות. אני מציע דרך נוספת, זולה ומתוחכמת לאיתור הרכב הגנוב לפני שיעבור ו"יישחט" מעבר לקו הירוק.

כיום אפשר לזהות את מספר הרכב על ידי צילומו בזמן הנסיעה. משום כך אפשר לאגור את מספר ומועד כניסת כלי רכב למדינה מתחומי הקו הירוק ואת מספרי כלי הרכב שבעליהם הודיעו על גניבתם. לפני היציאה מתחומי הקו הירוק יצולמו כל כלי הרכב. רכב שדווח שנגנב או רכב הנוסע מתחומי הקו הירוק ואין רישום שנכנס לשם ייעצר במחסום המעבר וייחשב לרכב גנוב אלא אם נהגו יצליח לשלול הנחה זו.

12. לבנות ולתחזק ערוץ חיסכון אינטרנטי

מיד עם כל שינוי יקבל הערוץ מהמרכולים את המחירים העדכניים בכל סניף וימליץ על המחיר המינימלי שהלקוח יצטרך לשלם על סל מוצרים שהוא מתכוון לקנות במרכול הזול ביותר הסמוך לביתו עד למרחק שייקבע.  

להקלה בהשוואת מחירים יש לחייב את המרכולים לציין נוסף על מחיר ל-100 גרם או לק"ג את מחיר ל- 10יחידות או ל-100 יחידות באריזה.

13. גביית היטל בריאות מצרכני סיגריות, אלכוהול ומאכלים הפוגעים בבריאות או גורמים להשמנה למימון הוצאות הטיפול בהם בעת שיאושפזו

14. חיוב מזנונים בשירות עצמי במלונות ובמקומות אחרים להתקין מד חום לאוכל שנאכל מחומם, לרשום לידו את הטמפרטורה המומלצת לאכילה ולצרף מיקרוגל לחימום אוכל על ידי הסועדים. בדרך זו לא יושלך אוכל שאינו מחומם דיו.

15. כדאי לשמור על מגרש להשקעה בגלל המחירים העולים

אם יינתן פטור ממס שבח על מכירת המגרש או השימוש בו (אגרות בנייה) יהיה אינטרס לבנות על המגרש או למכור אותו למטרות בנייה תוך זמן קצוב.

16. שינויים בחוקים לפינוי-בינוי

במקום פינוי-בינוי אני ממליץ על בינוי-פינוי. משמע, הדייר המפונה יקבל מיד דירה חדשה חלופית לבעלותו, בערך גבוה יותר מדירתו המתפנה ולא יצטרך להמתין לגמר הבנייה באתר שלו. שינוי נוסף - ההחלטה על ביצוע התכנית צריכה להתקבל לא פה אחד אלא ברוב קולות, מבלי שלמיעוט תהיה זכות וטו.

17. ביטול שעון קיץ וחורף

בישראל מפסידים הרבה שעות אור, צורכים אנרגיה מיותרת כדי להפוך חושך לאור, ישנים בשעות האור ומבצעים פעילויות בשעות החושך. התוצאה: ריבוי תאונות דרכים והפסד פעילות לילדים בגלל החשיכה המוקדמת בחודשים מסוימים. לעומת זאת, הצעירים יוצאים לבלות עד השעות הקטנות של הלילה וישנים בבוקר, בשעות האור.

אורך היום בתל אביב לפי שעון חורף GMT ועוד 2 שעות ב-23 בחודש

	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני
זריחת החמה	06:39	06:15	05:40	05:02	04:38	04:35
שקיעת החמה	17:05	17:33	17:54	18:15	18:36	18:50
שעות אור	10:26	11:18	12:14	13:13	13:58	14:15
הפרש בשעות אור	0:23	0:52	0:56	0:59	0:45	0:17
	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
זריחת החמה	04:50	05:10	05:29	05:50	06:16	06:38
שקיעת החמה	18:43	18:15	17:35	16:59	16:37	16:41
שעות אור	13:53	13:05	12:06	11:09	10:21	10:03
הפרש בשעות אור	0:48	0:59	0:57	0:48	0:18	0:23

 

לפי הטבלה שלמעלה ניתן לראות כי אורך היום הקצר בתל אביב בחודש דצמבר הוא 10 שעות והיום הארוך ביותר, בחודש יוני, הוא בן 14 שעות. בחודשים שונים היום מתארך או מתקצר ב-40 דקות בממוצע, כך ששינוי של שעה בין שעון קיץ לשעון חורף אינו משמעותי (אם כי מוטב תיקון קטן מאשר בכלל לא).

לתיקון מרבית הלקויים הנגרמים בשל השעון הנוכחי אני מציע לאמץ את הפתרון ההלכתי. ההלכה אינה מתייחסת לשעון חורף ולשעון קיץ, אלא למועדי זריחת החמה ושקיעתה וקובעת לפיהם את מועדי קיומן של מצוות שונות כמו תפילת שחרית, כניסת השבת, הדלקת נרות שבת, צום יום כיפור ועוד. הואיל וכאמור שעות הזריחה והשקיעה משתנים במשך השנה, הרי בהתאם לתאריך נקבעת השעה לקיום המצווה. זמן כניסת השבת בתל אביב בשבוע של 24 בדצמבר נקבע ל-16:05 שעון חורף, ובשבוע של 23 ביוני נקבע ל-19:13 שעון קיץ, הפרש של 4 שעות בערך (בהתחשב בשעה הבדל בין שעון חורף לשעון קיץ).

לפתרון מיטבי אני מציע לקבוע שעה אחידה בכל השנה שתהיה תואמת לשעה בגריניץ'+4 (במקום גריניץ'+2 בחורף) ואז הזריחה ב-1 בינואר תהיה בשעה 8:41 בבוקר והשקיעה ב-18:46 בערב (שעתיים יותר מאוחר משעון חורף). בשעות הפעילות יהיו עשר שעות אור. הזריחה ב-1 בחודש יולי תהיה בשעה 6:35 בבוקר והשקיעה ב-20:50 בערב (שעה יותר מאוחר משעון קיץ) בעת הפעילות יהיו 14 שעות אור.

בתי הספר, המפעלים, החנויות, המשרדים וכו' ישנו כרצונם את שעות הפעילות לפי עונות השנה: ארבע פעמים, שעתיים בכל שינוי כל שלושה חודשים או שמונה פעמים בשנה, שעה בכל חודש וחצי. שינוי אופן קביעת השעה כאמור יגרום לשינוי בשעות הנסיעה; לפיזור עומסי התנועה; לנהיגה ממושכת בשעות האור ולהקטנת תאונות דרכים עם פצועים והרוגים; לחיסכון באנרגיה ולתועלות אחרות שישפרו את איכות החיים. גם היום נערכות פעילויות שונות בשעות שונות, אבל מקבעת אותן השעה שמונה בבוקר, שעת פתיחת הלימודים בבתי הספר ובגני הילדים, המאלצת הורה לילדים לצאת לעבודה אחרי שילדיו יצאו לגנים ולבתי הספר. שעה אחרת לפתיחת הלימודים בכל מוסדות הלימודים הכרחית לשינוי.

השעון משמש את האנושות לתזמון ולמדידת זמן לפעולות בעתיד ולאזכור זמן של אירועים שקרו בעבר. אפשר לומר שהשעון הוא כלי מרכזי לתקשורת בין בני האדם. מעלות השעון מרובות אבל הואיל ולזמן שלושה ממדים: מקום, תאריך ושעה, יש חסרונות בשל בסיסו השגוי.

העולם מחולק ל-24 אזורי זמן לפי קווי האורך, 15 מעלות לשעה אחת. לכל קביעת זמן נוסף ציון מקום ישוב שהשעה מתייחסת אליו. יש מדינות כמו רוסיה, קנדה, ארצות הברית ואינדונזיה, שיש בהן יותר משלושה אזורי זמן שונים. הפרש השעות בין שני מקומות בקווי אורך שונים אינו קבוע ויש הפרש שנוצר בין שעון חורף לשעון קיץ גם על פי קביעת המדינה. אם נבדוק את המצב בשטוקהולם שבשוודיה נראה כי שינוי של שעה בשנה אינו משנה כאשר דרוש שינוי של שעה בכל שבועיים.

אורך היום נקבע לפי קווי הרוחב והוא אינו אחיד. שעות האור שוות כמעט לשעות החושך באזור קו המשווה ובחצי הכדור הצפוני הן מתארכות בקיץ ומתקצרות בחורף ככל שמצפינים. לדוגמה, אורך היום הארוך בשנה בחצי הכדור הצפוני, ב-21 ביוני בתל אביב (32 מעלות רוחב בערך) הוא 14 שעות בערך ואורך היום הקצר, ב-21 בדצמבר, 10 שעות. הבדל של ארבע שעות אור (בכל חודש וחצי מתארך אור היום בשעה או מתקצר בשעה, תלוי בעונה) בשטוקהולם (60 מעלות רוחב בערך) אורך היום הארוך 18 שעות בערך והקצר 6 שעות בערך – הבדל של 12 שעות אור (בכל חצי חודש מתארך אור היום בשעה או מתקצר בשעה, תלוי בעונה). שינוי של שעה בשנה אינו משנה כאשר דרוש שינוי של שעה בכל שבועיים. השעה בכל העולם אינה מציינת את שעת הזריחה או השקיעה או כל דבר אחר.

בשל ההתפתחות הטכנולוגית הפך העולם לכפר קטן אחד. הקשר בין עסקים ואנשים בעולם הפך נגיש לכל אחד ולכן צריך להוסיף לשעה גם את המקום שאליה היא מתייחסת. כאשר מחשבים זמן טיסה לא מספיק לחסר משעת ההגעה ליעד את זמן היציאה, יש לתאם גם את הפרש השעות בין נקודת היציאה ליעד. בעקבות השעון משתנה גם התאריך בחצות, כך שבזמן נתון במקומות שונים התאריך שונה או שהזמן שונה או שניהם שונים. כיום נחגגת תחילת השנה האזרחית בזמנים שונים במקומות שונים.   

אני מציע לקבוע תאריך ושעה אחידים בכל העולם. לאחר השינוי יהיו התאריך והשעה בכל מקום בעולם זהים, ללא יחוס המקום. השמש תזרח בכל מקום בעולם בשעה אחרת (גם כיום יש הפרשים בשעות זריחת השמש והם גדלים ככל שמצפינים או מדרימים). נוסף על כך, בכל תקופה ישנו את זמני הפעילות כפי שהוצע לנהוג בארץ, ויחולו כל התועלות שציינתי בקשר לשינוי השעון בארץ.

השעון נוצר בטרם היה העולם כפר קטן. התקשורת לא הייתה מפותחת כמו היום, התאריך והשעה היו מקומיים. כיום יש לתוספת הממד הגיאוגרפי משמעות רבה יותר. משום כך כדאי לחשוב מחוץ לקופסה, לקבל את ההמלצות למען הארכת חיי האדם ואיכותם. ניסיוננו בארץ ישמש גם אור לגויים.

חלק מההצעות חופפות ויתבטלו אם תתקבל הצעה דומה. חלקן דורש חקיקה בחוק ההסדרים וחלקן צו או תקנות ליישומן המידי. חלק מההצעות ניתנות ליישום בידי גורמים אזרחיים שייהנו מתמיכת הממשלה ומהפעילות העסקית הכרוכה בהן ויעזרו לשדרוג איכות החיים: בילדות ובנערות - באיכות הלימודים; בשירות הצבאי - ישרתו חיילים אקדמאים; ובמהלך החיים - בהקמת משפחות ובצבירה גדולה יותר לגמלאות; בגמלאות - בניצול מיטבי של חסכונות העבר.

איך לא חשבו על זה קודם?

אם כן חשבו – מדוע לא יישמו?

צריך לצאת לאלתר מהקופסה, ויפה היום.