על חובת המעסיקים להקפיד קלה כחמורה על העמדת מגורים הולמים לעובדיהם הזרים
בישראל חקיקה ענפה שנועדה להסדיר את יחסי העבודה ולכפות על צדדים לחוזה העבודה שורה ארוכה של נורמות וכללים. נקודת המוצא של הדין היא שבשוק העבודה יחסי הכוחות בין השחקנים אינם שוויוניים: העובד הוא צד חלש לעומת המעסיק, שהוא בעל עוצמה ואחריות עודפות ביחס לעובד הסר למרותו.
כאשר מדובר בהעסקתם של עובדים זרים, אמורים הדברים ביתר שאת. מחמת היותם תלושים ממולדתם, נעדרי ידיעת השפה, בורים לגבי דיני ישראל וזכויותיהם בארץ ותלויים כליל במעסיקיהם, העובדים הזרים מצויים בעמדת נחיתות מיוחדת ביחס למעסיקים והם ניתנים לניצול חמור יותר מאשר עובדים רגילים.
השקפה זו הובילה לכך שנוסף להיות העובד הזר זכאי לאותם תנאי עבודה שמגיעים לעובד ישראלי,חוק עובדים זרים ותקנות שהותקנו מכוחו העניקו לזרים זכויות ייחודיות בקשר עם שהייתם ועבודתם בישראל.כדי לתת לחוק שיניים, נקבע שהוראות רבות שנועדו להגן על העובד הזר הן עבירות פליליות שבצדן קנסות כבדים.
החוק קובע שורה של נורמות ייחודיות בקשר עם עובדים זרים. לדוגמה,מעסיק של עובד זר חייב לבטחו בביטוח רפואי פרטי; על המעסיק להתקשר עם העובד הזר בהסכם עבודה בשפה המובנת לו; מחובתו של מעסיק להחזיק את חוזי העבודה ומסמכים נוספים במקום העבודה; הדין הגביל את שיעור הניכוי המותר משכרו של עובד זר בגין מגורים והוצאות נלוות; ועוד כהנה וכהנה דרישות.
דרישות אלה אינן טריוויאליות: הניסיון מלמד כי מעסיקים רבים כלל אינם מודעים לחלק מחובותיהם כלפי עובדים זרים ולומדים על כך בדרך הקשה. ישנה הוראה חשובה שהפרתה גוררת תדיר הגשת כתבי אישום נגד מעסיקים: החובה להעמיד לטובת עובדים זרים מגורים הולמים. לאור ניסיון רע עם מעסיקים שהלינו את עובדיהם במקומות בלתי ראויים, הותקנו תקנות המגדירות מהם "מגורים הולמים", וזאת תוך פירוט בלתי רגיל וטרחני של דרישות המינימום.
הדין קובע כי על שטח לינה להיות בגודל של 4 מ"ר לפחות, כאשר בחישוב לא יובאו בחשבון חדרי שירותים ומקלחת, מטבח, חדר אוכל וארונות קיר. נדרש כי במטבח יהיו לפחות שלושה שקעי חשמל וחיפוי קירות מחרסינה או מקרמיקה מעל לכיור.התקנות אוסרות לשכן בחדר אחד יותר משישה בני אדם ומחייבות את המעסיק לספק לעובד הזר מיטה נפרדת וכלי מיטה שיכללו (שימו לב לפירוט) מזרן, כרית, סדין, ציפוי לשמיכה ולכרית ושמיכת צמר.הדין מוסיף ומבהיר כי העובד הזר זכאי לארון בגדים או תא נפרד בארון שכולל מנגנון נעילה.נדרש כי במגורי העובד יהיו הסקה חשמלית ואוורור, כלי אוכל, מקרר, שירותים ומקלחת עם גישה נוחה ומהירה, מכונת כביסה במבנה, תאורה חשמלית נאותה ועוד.
כאמור, הימנעות מהעמדת תנאיי מגורים הולמים באמות המידה המינימליות שקבע החוק היא עבירה פלילית. החוק מסתפק ביסוד הנפשי של "מודעות" ו"עצימת עיניים" מצד המעסיק כדי להרשיעו בעבורה זו. קרי, די בכך שבנסיבות התעורר או צריך היה להתעורר חשד בעיני המעסיק לקיומה על העבירה (אי-העמדת מגורים הולמים לעובד), והנאשם נמנע מלברר את העניין, כדי להרשיעו.
מקרה שנדון באחרונה (6.1.15) בבית הדין לעבודה ממחיש את הסוגיה. באותו עניין הועמדו לדין פלילי חברה קבלנית ידועה ומנהלה שהעסיקו כ-8 עובדים זרים, ובית הדין הרשיע אותם בשורה ארוכה של עבירות.נמצא כי בחדר המדרגות של מגורי העובדים הזרים לא הייתה תאורה מספקת; כי לא סופקו לעובדים ארונות אישיים; כי המטבח שבמגורי העובדים נעדר משטח עבודה וארונות אחסון; כי חדר השירותים היה לא נאות והציוד שבו שבור ובלתי תקין; כי מקום המגורים לא תוחזק כדבעי ונתגלה בו מפגע תברואתי; כי החברה ומנהלה הנאשמים הפרו את חובתם שעה שלא דאגו לתלות במקום הוראות כיבוי אש הכתובות בשפת העובדים.
בית הדין קבע, על יסוד העדויות וראיות כגון צילומי המגורים שביצעו פקחי משרד הכלכלה,כי המגורים היו מוזנחים וכי הנאשמים לא ערכו בהם בדיקות תקינות תקופתיות.
הנאשמים – החברה ומנהלה, כאמור טענו לחלופין כי לא היו מודעים להפרות החוק.אלא שבית הדין הבהיר כי גם אם לא חזו בליקויים בעיניהם, הרי שלעניין התקיימות היסוד הנפשי של העבירות (מודעות ועצימת עיניים, כאמור) די בעובדה כי נמנעו מבדיקת תנאי המגורים:
"ואף אם נאמר כי הנאשמים לא נחשפו לליקויים "הרי שנורות האזהרה היו צריכות ללא ספק להתריע לפניהם", בדבר אפשרות קיומם לנוכח כל האמור. שהרי במקרה זה אכן נוצרו נסיבות שהיו צריכות לעורר את חשדם של הנאשמים לקיומם של עבירות. אולם ברי הוא כי הנאשמים בחרו לנהוג בעצימת עיניים, על אף "נורות אזהרה" בדבר קיומן של העבירות, ואף לגלגל את האחריות לעובדים".
החברה והמנהל הורשעו במרבית סעיפי האישום, כאשר המנהל הורשע בתור היותו נושא משרה בחברה. טרם נגזר דינם, אך ברור שזה לא יהיה מלבב.
מודעות אלמנטרית לחוק ולדרישותיו הייתה חוסכת מהנאשמים את ההרשעה והקנסות המוחשיים שלא יאחרו לבוא, ואת עצם הצורך בניהול הליך פלילי מטריד, קשה ויקר.
[ת"פ 65-10 מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' בוני הארץ י.ק. ואח' (6.1.15)]
