בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעורו של רופא מנתח נגד החלטת בית הדין האזורי לעבודה שלא לבטל את החלטת נציבות שירות המדינה להשעותו מתפקידו. ההחלטה על ההשעיה באה בעקבות כך שנתגלה כי הרופא ביצע ניתוחים פרטיים בזמן שקיבל משכורת על עבודתו בבית החולים וכך למעשה הרוויח שכר כפול
רקע עובדתי
המשיב הוא רופא מנתח בבית חולים ומשמש מנהל מחלקה. המשיבה היא נציבות שירותה המדינה. כנגד הרופא הוגש כתב תובענה לבית הדין למשמעתי של עובדי המדינה. בכתב התובענה נטען כי במהלך שנת 2011 הועסק המשיב כמנהל מרפאה לשירותים אסתטיים הממוקמת בשטח בית החולים, זאת, בניגוד לתנאים שבהיתר לעבודה נוספת בתאגיד בריאות שניתן לו. נטען כי במועדים שונים ביצע הרופא מאות ניתוחים פרטיים במרפאה במהלך שעות עבודתו כמנהל המחלקה ובדרך זו קיבל שכר הן בגין ביצוע הניתוחים והן עבור ימי עבודה בבית החולים. הנציבות החליטה להשעות את הרופא מתפקידו ועל כן הגיש הוא תביעה לביה"ד האזורי לעבודה כנגד ההחלטה.
ביה"ד האזורי קבע כי בעוד שהנציב הדגיש בהחלטתו את חומרת המעשים לכאורה, הוא לא נתן די משקל לגורמים נוספים. בית הדין ציין כי דרך המלך צריכה הייתה להיות בנסיבות אלה ביטול החלטת הנציב, אלא שלפי קביעתו "החלטה כאמור אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו העקבית של בית הדין הארצי...". לכן מסקנת בית הדין האזורי היא "כי בשל פסיקה זו של בית הדין הארצי, לא אבטל את עצם החלטת ההשעיה אך אקבל את כל נימוקי המבקש כמו גם פרופ' רוטשטיין כי יש לדחות מועד כניסתה לתוקף של ההשעיה ליום 31.3.15". בית הדין ציין כי "מועד זה יאפשר לבית החולים ולמבקש להתארגן לקראת השעייתו באופן שימזער את הפגיעה בשירות שניתן לציבור המטופלים על ידי בית החולים". כאמור, ביה"ד הדין האזורי לעבודה ביקר את החלטת הנציב להקציב חודשיים עד למועד ההשעיה וקבע כי ההשעיה תיכנס לתוקף תוך שישה חודשים. עסקינן בערעור הרופא והן בערעור הנציב על ההחלטה.
עיקר טענת הרופא היא כי קביעותיו העובדתיות הנחרצות והחד משמעיות של בית הדין האזורי בדבר הפגמים השונים שנפלו בהחלטת הנציב חייבו את המסקנה המשפטית היחידה והיא ביטול החלטת הנציב. נטען כי בית הדין האזורי "טעה לחשוב" כי נוכח הלכת אי ההתערבות אין הוא יכול לבטל את החלטת הנציב. משמעות קביעתו של בית הדין האזורי היא כי הנציב והחלטותיו אינם כפופים לביקורת שיפוטית.
הנציב הלין על כך שביה"ד האזורי התערב בהחלטת תקופת ההשעיה והאריך אותה לשישה חודשים. עיקר טענת הנציב היא כי בהחלטתו התערב בית הדין האזורי בשיקול דעתו של הנציב, החליפו בשיקול דעתו שלו, וקבע מהם האיזונים הנכונים בין השיקולים השונים כפי שהם נראים נכונים בעיניו.
דיון משפטי
כב' השופטים ר' רוזנפלד, ל' גליקסמן, א' איטח קבעו כי דין ערעור הרופא להידחות ודין ערעור הנציבות להתקבל. נקבע כי אמנם צודק הרופא בטענתו כי אין הנציב חסין מביקורת שיפוטית אך עם זאת, נקבע כי אילו אמנם נמצאו בהחלטתו הליקויים הרבים כפי שמצא בהם בית הדין האזורי, אפשר בהחלט שהיה מקום לבטל את החלטתו. אלא שנקבע כי לא ניתן למצוא בהחלטה את הפגמים כפי שהרבה למצוא בה בית הדין האזורי. משאלה הם פני הדברים, ומשלא נמצא בהחלטה פגמים כפי שקבע בית הדין האזורי, נקבע כי דין בקשת המשיב להידחות. נקבע כי צודק לעניין זה הנציב, כי בקביעותיו אלה נמצא בית הדין נכנס בנעליו של הנציב, ומחליף את שיקול דעת הנציב בשיקול דעתו. נקבע כי בהחלטת בית הדין בהקשר זה לא ניתן משקל נכון לעיקרון לפיו התערבות שיפוטית בהחלטתו של הנציב תמצא מוצדקת אך בהתקיים סטייה בולטת מהאיזון הראוי בין כל השיקולים הרלוונטיים.
לעניין ערעור הנציב נקבע כי לא נמצאה הצדקה לביקורתו של בית הדין האזורי על החלטת הנציב שלא דחה את מועד כניסת ההשעיה לתוקף לתקופה בת חצי שנה, ונמנע מלנמק את החלטתו בדבר דחייה בת חודשיים בלבד. נקבע כי אף לא ניתן למצוא חוסר סבירות בהחלטה בדבר דחיית ההשעיה בחודשיים ימים בלבד, שעה שהמקובל הוא כי החלטת השעיה נכנסת לתוקף מיידית. נקבע כי כל אלה אך מובילים למסקנה כי אין במועד ההשעיה כפי שקבע הנציב חוסר סבירות או טעם אחר שהצדיק התערבותו של בית הדין האזורי, ולעניין זה דין בקשת המדינה להתקבל. נוכח הנסיבות שנוצרו, ועל מנת לאפשר לרופא, לחולים ולבית החולים פרק זמן להתארגנות להשעיה, נקבע כי ההחלטה תיכנס לתוקף בחלוף 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה.
ערעור המשיב נדחה. ערעור המדינה התקבל. השעיית המשיב תיכנס לתוקפה בחלוף 30 ימים מהיום.
ברע 54417-11-14, ברע 16053-12-14 | התובעת: מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה, מדינת ישראל - משרד הבריאות | המבקשים: בבר"ע 54417-11-14 נגד אייל וינקלר | על ידי כב' השופטים רונית רוזנפלד, לאה גליקסמן, אילן איטח, ונציגת ציבור (מעסיקים) גב' דיתי שרון | 10.01.2015
