תוצאה אבסורדית של פסיקה שלפיה עובד שנשלח לחו"ל לפחות מארבעה חודשים רצופים, ישלם פחות מס מאשר עובד שנשלח לתקופה ארוכה יותר
עובדים הנשלחים לחו"ל על ידי מעסיקים ישראלים, ולא עושים רילוקשיין מלא, ישלמו מס הכנסה גבוה יותר, מאשר עובדים שעשו רילוקשיין מלא והפסיקו להיות תושבי ישראל, ואף יותר מס מאשר תושבי ישראל אחרים העובדים בחו"ל שלא מטעם מעסיק ישראלי. זוהי תוצאה אבסורדית, אשר לא ברור איך בתי המשפט המחוזיים נותנים לה תמיכה.
בפסק דין שניתן ביום 30.06.2014 בעניין הרמל - זמל פרויקטים (ע"מ 31912-12-11 הרמל - זמל פרויקטים בע"מ נ' פ"ש חדרה), קבע בית המשפט המחוזי, כי כאשר מדובר בעובדים הנשלחים לתקופות של למעלה מארבעה חודשים רצופים בחו"ל, יש לחשב את המס על שכרם לפי הוראות כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל), ה'תשמ"ב – 1982 (להלן: "הכללים"), בלבד. בית המשפט קבע כך, היות וראה בכללים הוראה ספציפית לעניין זה.
כעת, בפסק דין נוסף בעניין זה, בעניין ניר טורק (ע"מ 21131-12-12 ניר טורק נ' פקיד שומה ת"א 3, ניתן ב31.12.14), חוזר בית המשפט המחוזי וקובע כי חישוב המס על הכנסת חוץ של תושב ישראל השוהה בחו"ל מעל ארבעה חודשים יחול לפי הכללים ולא על פי שיעור המס על פי פקודת מס הכנסה בשילוב עם תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), הנותנות הכרה בהוצאות מסוימות בנסיעות לחו"ל (להלן: "התקנות")
בעניין ניר טורק, מדובר בתושב ישראל, אשר החל לעבוד מטעם מדינת ישראל (משרד החוץ) בשגרירות ישראל בטוקיו. הוא ביקש להחיל עליו את מדרגות המס, הזיכויים והניכויים על פי התקנות ולא על פי הכללים.
זאת משום שחישוב המס בעניינו של טורק לפי הכללים, הביא לחבויות מס גבוהות, בעוד שחישוב המס לפי התקנות הביא לחיוב מס נמוך בהרבה.
בית המשפט לא קיבל את עמדת הנישום, כי זכותו לבחור בין ההוראות שבכללים לבין ההוראות שבתקנות, וקבע כי יש חובה לחשב את המס בעניינו לפי הכללים בלבד.
מדובר בתוצאה אבסורדית, לפיה עובד שנשלח לחו"ל לתקופה של פחות מארבעה חודשים רצופים ישלם פחות מס מאשר עובד הנשלח לתקופה של יותר מארבעה חודשים רצופים. עובד שיפעל להגר מישראל וייעשה רילוקשיין מלא מישראל גם הוא ישלם פחות מס. אפילו עובדים בחו"ל כשכירים או כעצמאיים שלא עבור מעסיקים ישראלים ישלמו פחות מיסים.
נציין כי לדעתנו, מדובר בפסיקות שגויות של בתי המשפט המחוזיים, אשר מתעלמים מהרקע ההיסטורי של חקיקת הכללים אשר נועדו להקל, בשעתו, על עובדים הנשלחים לחו"ל, זאת כאשר מדרגות המס לעובדים בישראל היו גבוהות ביחס לכללים. איננו רואים בלשון הכללים כקובעת הסדר שלילי לפיו חייבים לבחור רק בהם ואין כל סיבה לא לאפשר לעובד הנשלח לחו"ל לבחור בשיטת חישוב המס שלו, בין הכללים לבין התקנות. כך ראוי שייקבע על ידי בית המשפט העליון, ככל שהעניין יגיע לפתחו.
