לא חבל על הזמן? אין בעיות דחופות וחשובות יותר בחוקי העבודה?נראה כי אין גבול לפופוליזם, לקלות הדעת וליד הקלה על ההדק שנוהגים חברי הכנסת בחקיקה נגד המעסיקים
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), המחייב את המעסיק לתת לעובד חדש הודעה מפורטת על תנאי העבודה שנקבעו, תוקן לאחרונה. הן שמו והן הדרישות שבו, השתנו.(1)
ראשית - מעתה נקרא החוק בשם "הקצר והקליט" "חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה".
שנית - נקבעה פרוצדורה מדויקת של הודעה למועמד לעבודה על התקדמות הליכי המיון לעבודה, כולל הודעה על קבלת מועמד אחר לעבודה. עיקר החובה - לעדכן את המועמד מידי חודשיים(!) מה מצב מועמדותו, ולהודיע לו – בתוך שבועיים מקבלת מועמד אחר לתפקיד - על סיום ההליך.
מטרת תיקון החוק, לפי דברי ההסבר להצעת החוק(2), היא "כדי לאפשר למועמדים לעבודה לכלכל את צעדיהם ולהפחית את אי־הוודאות הכרוכה בהליכי המיון והקבלה לעבודה, מוצע להטיל על מעסיק או מי מטעמו חובה למסור למועמד לעבודה שהשתתף באופן פעיל בהליכים אלה הודעות בכתב בדבר התקדמותם ובדבר אי־קבלתו לעבודה". מגישי הצעת החוק לא טרחו להציג נתונים כל-שהם על "הבעיה", או על חומרתה.
הפרת הוראה זו בחוק מהווה גם עבירה לפי החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה (המעסיק, והמנכ"ל שלו, צפויים לעיצום כספי של 20,000 ש"ח לכל מקרה), וכמובן תאפשר גם למועמד עצמו לתבוע פיצוי מהמעסיק שלא הודיע לו כחוק.
יודגש כי החוק מתייחס רק למי שרואיין לעבודה, או נשלח להליכי מיון אצל גורם חיצוני.
הבעיה העיקרית שעליה מתלוננים הפונים לקבל עבודה אינה התארכות תהליכי המיון, אלא העובדה שהמעסיק העתידי אינו טורח כלל להשיב למי שהגיש את מועמדותו (באמצעות שליחת פנייה, לרוב עם תולדות חיים). בחלק ניכר מהמקרים אין הפונה יודע כלל למי פנה. לבעיה זו אין, כמובן, כל פתרון בחוק החדש.
דומה כי הגופים היחידים המאריכים ומשהים את הליכי המיון והקבלה הם גופים ציבוריים, שההחלטה אצלם לגבי קבלת עובד תלויה בהחלטות של ועדות מיון ובמכרזים. מעסיקים במגזר הפרטי ממילא מתקשים לגייס עובדים (במיוחד עובדים מקצועיים), והם אינם יכולים להרשות לעצמם עיכוב בקליטת עובד.
נראה שאין גבול לפופוליזם, לקלות הדעת ו"ליד הקלה על ההדק" שנוהגים חברי הכנסת בפסיקה נגד מעסיקים. מדובר בתופעה שולית, שבקלות ניתן לפתור באמצעות הוראות נוהל מתאימות במגזר הציבורי.
אין ספק שעורכי דין ינצלו הוראת חוק זו להגשת תביעות חסרות טעם נגד מעסיקים. אין לי גם ספק שבסולם האכיפה שמפעיל משרד הכלכלה, תזכה עבירה זו לעדיפות נמוכה.
חבל שהשלטונות אינם מנצלים את הזמן לתיקון טעויות וסעיפים שפג תוקפם בחוקי העבודה הקיימים (והקוראים ודאי מכירים את הדוגמאות), במקום לדון ולהתעסק בזוטות חסרות טעם.
(1) ס"ח 2481, 8.1.214
(2) הצעות חוק- הכנסת, 582, 26.12.14
