מעסיקים הישמרו!
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

מעסיקים הישמרו!

מאת: עו"ד ג'ולייט אליהו | מומחית ב"כל-עובד", חברת חשבים ה.פ.ס – מידע עסקי בע | 23/09/2014
| |

העובדות

מר אברהם מושייב (להלן: "העובד")  עבד כשנה במאפייה ופוטר לאלתר ללא תשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת וכן זכויות סוציאליות.

העובד תבע את מר בורוכוב אליה (להלן: "המעסיק") בגין פיטורים ללא תשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות הנובעות מסיום העסקתו.

המחלוקת נסובה סביב השאלה אם העובד עבד במשך שנה שלמה ואז זכאי הוא לזכויות שנתבעו על ידו, וכן אם היה חייב למעסיק תשלום בסך 100,000 ש"ח שאותו ביקש המעביד לקזז מכל חבות שקמה לו כלפי העובד.

פסק הדין

תחילה בחן בית הדין את המועד לתחילת העסקת העובד ולסיום היחסים.

העובד טען כי עבד מעל שנה במאפייה, אולם המעסיק לא מסר לו הודעה בדבר תנאי העסקה על פי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב-2002. הואיל והמעסיק לא סיפק גרסה אחרת, נשען בית הדין על התאריכים הנטענים מצד העובד.

זכאות העובד להודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים

העובד טען כי פוטר לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת. מנגד טען המעסיק כי העובד מעולם לא פוטר.  

בית הדין קבע כי גרסת העובד הייתה בלתי מהימנה וזאת משום שהעובד שינה גרסאות והעלה סתירות באשר למועד הסיום ולעצם הפיטורים. אשר על כן נדחתה הטענה לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת וכן הפרשי שכר בגין התקופה אשר לא הוכח לגביה כי העובד אכן עבד בה.

 

זכאות העובד לגמול שעות נוספות

העובד טען כי עבד 16-14 שעות בכל יום, אולם לא צירף כל מסמך לתמיכה בטענתו.

מנגד טען המעסיק כי העובד עבד כשש שעות מדי יום וכי מעולם לא הועסק אחרי הצהריים היות שאחרי הצהריים לא מתבצעת חלוקת דברי מאפה. המעסיק הודה כי לא ניהל רישום של שעות העבודה כמתחייב על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") ולפיכך נקבע כי נטל הראיה לעניין שעות נוספות יועבר למעסיק.

נוסף על כך, תיקון 24 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 מחייב את המעסיק להציג רישומי נוכחות. הואיל והדבר לא קרה במקרה דנן, נקבע כי חובת ההוכחה על המעסיק עומדת על 60 שעות חודשיות לכל תקופת עבודתו של העובד. המעסיק לא הצליח להוכיח כי העובד לא ביצע את השעות נוספות, אשר על כן נפסק לזכותו סך של 45,435 ש"ח.

תביעתו של העובד לזכויות סוציאליות נוספות

עוד נקבע כי משהשלים שנת עבודה זכאי העובד לדמי הבראה ולפדיון חופשה שנתית. תביעתו של העובד לתשלום דמי חגים נדחתה, הואיל והעובד כבר קיבל תשלום עבור ימי החג במסגרת שכרו החודשי.

טענת הקיזוז

המעסיק טען כי כנגד כל חבות שלו כלפי העובד יש לקזז הלוואה בסך 100,000 ש"ח שנתן לו בשל קשיים כלכליים. הואיל ועדותם של הצדדים לגבי סכום ההלוואה הייתה בלתי מהימנה, מבולבלת ומפוקפקת, נדחתה טענת הקיזוז בידי בית הדין.

תע"א 6881-09  l התובע: אברהם מושייב; הנתבע: בורוכוב אליה  l לפני כב’ השופט אורן שגב  l ניתן ב-4.12.2013

 

 

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו