בפסיקה חדשנית קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב חבות מס על מתנות חתונה וחייב את הרב יקותיאל אבוחצירא במס על המתנות, אולם פטר אותו מתשלום מס בגין כספים רבים שקיבל ושימשו לתמיכה בנזקקים ובמוסדות חינוך
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

בפסיקה חדשנית קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב חבות מס על מתנות חתונה וחייב את הרב יקותיאל אבוחצירא במס על המתנות, אולם פטר אותו מתשלום מס בגין כספים רבים שקיבל ושימשו לתמיכה בנזקקים ובמוסדות חינוך

מאת: עו"ד אורית ליברטי, עו"ד אשר דל | רו"ח אברהם שרף | 18/03/2019
| |

עו"ד אורית ליברטי, עו"ד אשר דל, רו"ח אברהם שרף

בפסיקה חדשנית קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב חבות מס על מתנות חתונה וחייב את הרב יקותיאל אבוחצירא במס על המתנות, אולם פטר אותו מתשלום מס בגין כספים רבים שקיבל ושימשו לתמיכה בנזקקים ובמוסדות חינוך

סיפור המעשה החל בניסיונה של היחידה הארצית לשומה לחייב את הרב יקותיאל אבוחצירא בתשלום מס בגין רכושו ורכוש ילדיו (לרבות ילדיו הנשואים) אשר הוערך בסכום של 13.8 מיליון ש"ח.

בערעור נטען כי הרב יקותיאל אבוחצירא אינו חייב בתשלום מס על הכספים אשר הוא מקבל מקהל מאמיניו היות שהוא אינו נותן שירותי דת, אין לו מנגנון של תעריפים או שעות ביקור וכי עצם נוכחותו כאורח באירועים אינה יכולה להיחשב למתן "שירות" אשר בעדו מקבל הרב כספים.

לטענת הרב אבוחצירא, הכספים שהתקבלו על ידו ניתנו לו הן כמתנות והן כמחווה של הבעת תודה במישור הרגשי, החברי והאמוני, ללא כל שירות, ואין לחייבם במס.

כמו כן הוסיף הרב אבוחצירא כי כספים רבים המתקבלים על ידו, מועברים ממנו לתמיכה בנזקקים ולתמיכה בתלמידי ישיבות ועליהם בוודאי אין לחייבו בתשלום מס הכנסה.

טענה נוספת שהעלה הרב נגד השומה שהוצאה הייתה כי חלק מהכספים שהתקבלו בידו התקבלו כמתנות חתונה וכהשתתפות של מחותניו ברכישת דירת לילדיו.

לעומת טענות הרב טען פקיד השומה כי יש למסות את הרב אבוחצירא על כל הכספים שהתקבלו אצלו ללא אבחנה ביניהם, וראה בכל הסכומים הכנסה חייבת מעסק או משלח יד. זאת משום שהרב מקיים קבלת קהל בחצרו לצורך קבלת עצה וברכה, עורך הילולות שאליהן מגיעים אלפי מאמינים ומשתתף באירועים אחרים.

לשיטת פקיד השומה, עצם נוכחותו של הרב באירועים ועריכת האירועים על ידו, הם התמורה המוענקת על ידו לקהל מאמיניו ובגינם משולמים לו הכספים.

ערעור מס הכנסה שהוגש על ידי הרב יקותיאל אבוחצירא התקבל בחלקו הגדול על ידי בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עדותו של הרב יקותיאל אבוחצירא ולפיה הסבריו של הרב לגידול בהון - כספים ובעיקר דירות, "שהתגלו" אצל ילדי הרב בשנות השומה שהיו בדיון (2009-2003), התקבלו בידי הרב כמתנה גמורה לרגל חתונת ילדיו.

נציין שבשנות המס שנדונו בערעור חיתן הרב ארבעה מילדיו ונרכשו להם דירות בסמיכות למועדי החתונה מכספים שקיבל הזוג לחתונה כמו גם מכספי משכנתאות.

בחשבון אריתמטי פשוט, מסכומי השומה המקורית שנקבעה לרב בידי פקיד השומה, בסך של 13.8 מיליון ש"ח, הפחית בית המשפט סכום של יותר מ-9 מיליון ש"ח (זאת בצירוף סכום המשכנתאות בסך של 3.1 מיליון ש"ח שנשמט בחישוב הסופי של פסק הדין ואשר בית המשפט הורה לפקיד השומה לתקן במסגרת פסק הדין).

בהתנגשות בין תפיסת עולם חילונית לבין תפיסת עולם של תרבות דתית אחרת, נהג בית המשפט עם כבוד הרב מתוך תפיסת עולם מכבדת ומכילה וזאת מתוך כבוד לפועלו העצום של הרב למען הציבור ולמען הכלל: "המפגש הזה שבין תפיסת העולם רוחנית דתית לבין תפיסת העולם החילונית מצריכה מבית המשפט של מיסים מידה של הכלה, רוצה לומר שיש מקום להתחשב בהתנהלות האמורה המבוססת על אותה תפיסת עולם באשר לעבר".

לאור פועלו העצום והרחב של המערער בניהול מוסדות חינוך, בתי ספר, גנים, תלמודי תורה ועוד, פעילותו הענפה לסיוע לנזקקים ולעמותות צדקה ופועלו למען הציבור, לרבות משכון דירתו לטובת חובות העמותה, בחר בית המשפט, ברוב הגינותו, להשקיף על המציאות מתוך תפיסת עולם מכבדת.

בית המשפט קיבל את הסבריו של הרב לסכומי הכסף שכביכול נמצאו בחשבונו ולדירות שנרכשו לילדיו:

א.   בית המשפט קיבל במלואה את עדותו של הרב כי ישנם כספים שהתקבלו בידיו למען תמיכה בפעילות תורנית של העמותות ומוסדות החינוך אשר בראשם עומד הרב, וכתמיכה בנזקקים ותלמידי ישיבות. לגבי כספים אלו נפסק כי אינם חייבים במס.

וכך נפסק: "כספי תמיכה, ככל שהועברו לעמותות, לנזקקים ולתלמידי ישיבות כפי ייעודם כאשר הייעוד נקבע על ידי התורם בוודאי שאין לראותם כהכנסה בידי המערער... שהרי כבר מצאנו כי קהלו של המערער התומך בו מניח כי כל נתינה מכילה בחובה נתינה למערער עצמו אך גם נתינה לצדקה ותרומה לאחרים..."

זאת ועוד. בהתחשב בעדויות המערער בית המשפט קובע כי הפקדות נוספות בחשבונות המערער שנועדו לכיסוי חובות עמותה ולבניית בית הכנסת מהווים כספי תמיכה שאינם חייבים במס.

קביעה זו של השופט אלטוביה הפחיתה סכומים ניכרים מהשומה שהוציא פקיד השומה ומחקה מההכנסות החייבות במס סכום של יותר מ-1,300,000 ש"ח

ב.   בית המשפט מכיר בסכומים שהוכחו כהשתתפות המחותנים ברכישת דירות לילדי המערער לרגל נישואיהם וקובע כי כספי מתנות מהמחותנים אינם חייבים במס.

ג.    בית המשפט מנחה את פקיד השומה (סעיף 53 לפסק הדין) להפחית את סכומי המשכנתאות בסך של 3.1 מיליון ש"ח בקשר לדירות, שנכללו גם כן בטעות בחישוב השומה.

ד.    בית המשפט מקבל את עדותו של הרב יקותיאל אבוחצירא ולפיה הסבריו של הרב לגידול בהון (כספים ובעיקר דירות) "שהתגלו" אצל ילדי הרב בשנות השומה שהיו בדיון, התקבלו בידי הרב כמתנה גמורה לרגל חתונת ארבעה מילדיו.

שומת "מס חתונה" – בצעד תקדימי בית המשפט ממסה סכומים שהתקבלו כמתנות חתונה

מתנות כידוע אינן חייבות במס והשופט ציין כי מתנות אינן בנות מיסוי וכי כאשר מתקיימות נסיבות אישיות ופרטיות, מתת הולדת, מתת חג, נישואין, אירוע משפחתי או חברתי דומה, מתנות הניתנות בשל קשר משפחתי, חברי, חברתי אין מדובר בהתעשרות החייבת במס.

קבלת הגרסה העובדתית של הרב אבוחצירא בעניין קבלת מתנות חתונה הייתה אמורה לכאורה "לחתוך" את כל שומת המס שהוצאה לרב אבוחצירא, אולם השופט המשיך וניתח את הדברים וקבע קביעה חדשנית ותקדימית כי גם מתנות חתונה יכולות להיות מחויבות במס הכנסה!

על דרך האומדנה קובע בית המשפט כי אם באירועים "רגילים" זוג אורחים מביא לחתונה מתנה של כ-1500 ש"ח לזוג או 800 ש"ח לאורח בודד, הרי לדעת בית המשפט מתוך סכומי המתנה שהתקבלו בידי הרב לרגל חתונת ילדיו, יש להכיר בסכום שאינו חייב במס, כלומר רק בסכום שהיה מתקבל מאורח או זוג אורחים אשר היו מביאים מתנה לאירוע אחר שאינו אירוע של הרב.

למעשה נפסק כי כל סכום שהתקבל בידי הרב כמתנת חתונה צריך לעבור "מסננת מיסויית".

אם סכום המתנה חורג מ"שיטת האומדנה", הרי על אף שבית המשפט פסק כי הוא התקבל בידי הרב כמתנת חתונה, הרי סכום זה חייב במס "בשל מיהותו של מקבל המתנה" כרב למשפחת אבוחצירא.

כבוד השופט אלטוביה הבחין באופן תקדימי בין סיטואציות שונות של מתנות חתונה וקבע:

"מתנות, תרומות וכיוצא באילו בניתנות בשל מיהותו של מקבלן. בעל תפקיד (או מוסד) המקבל מתנות ותרומות אשר אלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של מקבלן יכול ואין מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמים, ספונטנית. תפקידו או תוארו, מעמדו או המוניטין האישי האחוז בו הם הנכס מפיק התשואה. מה שמכונה מחוץ לעולם המס, מתנה, חדלה מהיות כזו בראי דיני המס בידי מקבלה אם ניתנה כאמור. בראי דין המס תוארו, מעמדו ותפקידו של מקבל המתנות הם משלח ידו או עסקו והמתנות הן כהכנסה חייבת בידיו כשהמקור "הנכס" שלה הוא אותו תואר, תפקיד מוניטין, מעמד, בין אם בנוסף למתנות ותרומות מופקות הכנסה מעסק או שכר ובין אם לאו. די בכך כי המתת ניתן בשל מעמדו, תוארו, גם אם ניתן שלא לשם קבלת תמורה ישירה, הרי שהמתת הוא תשואה על הונו האנושי, תכונותיו, שמו, תוארו או תפקידו."

לפי ניתוח זה היה אמור בית המשפט לחייב את כל מתנות החתונה כתקבולים החייבים במס. ואולם השופט אלטוביה הילך בין הטיפות וקבע כי לא כל סכומי המתנות יחשבו לתקבולים החייבים במס אלא רק סכומי מתנות החורגים מהסכומים המקובלים שלשיטתו הם 1,500 ש"ח לזוג:

"יש לנטרל את הסכום שהיה מתקבל כמתנות של ממש, דהיינו הסכום שהיה מתקבל אלמלא תפקידו ותוארו של המערער (הרב אבוחצירא). לצורך כך אניח כי סכומי המתנה המקובלים באירועים מסוג זה עומדים בממוצע על 800 ש"ח. על דרך האומדנה ובחישוב לקולה אניח כי יש לנטרל מן ההכנסה סכום של 1,500 ש"ח שהיה מתקבל מאורח או זוג אורחים המביא מתנה כספית באירוע שאינו אירוע של המערער (הרב). על דרך האומדנה אניח כי בכל אירוע השתתפו 500 נותני מתנות כספיות (שהם קרוב ל-1,000 איש)... "

כך ממשיך השופט ומנתח את ההכנסות וההוצאות בחתונות ומגיע למסקנה כי מתוך סכום של 1,500,000 ש"ח שהתקבל כמתנות: "ניתן לקבל כהסבר לתקבולים שאינם חבים במס סכום של 950,000."

כך בדרכו ומן הסתם מתוך ניסיון חייו ונוהגו באירועים משפחתיים, הגיע השופט למסקנה שהתקבולים של 1.5 מיליון ש"ח כמתנות חתונה היא "הכנסה מעורבת" שאת רובה אמנם יש לייחס למתנות חתונה "רגילות" שאינן חייבות במס, אולם את חלקה ניתן לסווג כהכנסה החייבת במס.

פסק הדין הלך אמנם בדרך ביניים ופטר את הרב אבוחצירא מתשלום מס על סכומים ניכרים. ואולם יש בפסיקה פתח חדשני ונרחב לחיוב העקרוני של מתנות חתונה כתקבול המחויב במס. לדעתנו, פסיקת בית המשפט מתייחסת לאו דווקא לרבנים וראשי חצרות חסידיים, אלא גם לידוענים ובעלי תפקידים אחרים העורכים חתונות ומקבלים מתנות בסכומים של יותר מ-800 ש"ח ליחיד.

בית המשפט יצר הלכה שהשלכותיה, לדעתנו, רחבות ונוגעות לא רק לרבנים או אדמו"רים ששמם הולך לפניהם כמשפחת אבוחצירא, אלא לכל מי שהוא "ידוע שם" אשר קיבל מתנות חתונה בשל מיהותו ומעמדו: לרבות חברי כנסת, שרים, אנשי עסקים מכל המגזרים, ידועי שם ועוד. הכול בשל "מיהותו" של מקבל המתנה.

האם מעתה תפעל רשות המסים על פי פסק הדין ותדרוש מאנשי חברה, כלכלה וממשל העורכים חתונות למסור דיווח מפורט על הסכומים שהתקבלו בידי משפחתם בחתונות ותחשב כל מתנה חריגה כסכום החייב במס?

האם סכומי מתנה ורשימת מוזמנים הם נתונים שאמורים להיכלל במסגרת בסיס המס של מאן דהוא אף אם הוא ידוע שם?

נראה כי ההלכה המשתמעת מפסק הדין מתנגשת עם עקרונות יסוד של פגיעה בפרטיות והתערבות במישורים שעד היום לא היה ספק שהם במישור הפרטי האישי ללא חובת מתן דין וחשבון לפקיד השומה. האם מעתה והלאה מוטל על ידוענים לנהל ספרים ולדווח לפקיד השומה על מתנות חתונה מעבר לסכומי האומדנה שקבע בית המשפט? ימים יגידו.

בית המשפט חרג מכללי המס היציבים והידועים לפיהם מתנות חתונה הן מתנות במישור האישי אשר אינן חייבות במס, בלי קשר לזהות מקבל המתנה ובלי קשר לגובה המתנה, ופסק כי: "די בכך כי המתת ניתן בשל מעמדו, תוארו, גם אם ניתן שלא לשם קבלת תמורה ישירה, הרי שהמתת הוא תשואה על הונו האנושי, תכונותיו, שמו, תוארו או תפקידו".

עוד קובע בית המשפט כי על אף שלא הוכח כי הרב מספק שירותי דת מכל מין וסוג שהוא, ונהפוך הוא: הוכח כי הרב אינו עורך חופות, אינו עורך מילה, אינו נותן ייעוץ בתחומים שונים, אינו מוכר קמעות, אינו גובה חלילה כספים בהילולות ובקבלת קהל – ואף על פי שהוכח כי לא ניתנו שירותי דת בידי הרב, נפסק כי "שימור מעמדו הרוחני של המערער, הנתינה נועדה לאפשר למערער לעסוק בלימוד תורה. אילו מהווים תמורה במובן הרחב גם אם לא ניתן לפרוט אותה לשירות כגון עריכת מילה וחופה או מתן ברכה. בכך שהמערער לומד תורה וגדול בתורה הוא נותן שירות לקהל".

ובהמשך: "אין צורך באבחנה בין מתן שירות ישיר בדרך של מתן ברכה או עריכת חופה לבין מתן שירות מעצם נוכחות של הרב באירוע ויותר מכך מעצם תפקודו של המערער כרב גדול בתורה..."

בית המשפט פסק בשונה מהכללים שנקבעו בידי רשות המסים עצמה בחוזר המקצועי הקובע כי:

"הענקת כספים הנעשית מתוך הבעת תודה גרידא במישור הרגשי, אמונה (או חובה דתית מטעמי צדקה או מעשר כספים) ככל שלא ניתן כל שירות, הינה מתנה שאינה חייבת במס... בכל תיק ותיק תיבחן השאלה העובדתית האם התקבולים שהתקבלו הינם מתנות או האם ניתן בגינם שירות כלשהוא, ובהתאם לכך תיגזר עמדת פקיד השומה."

אף המחוקק הראשי סבר כי מתנות של ידוענים ומפורסמים שיינתנו לרגל שמחה משפחתית יהיו פטורות ממס.

במסגרת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס על הכנסה ממתנות), התשע"ו-2016 מיום 28.3.2016, אשר הוגשה מטעם ח"כ אלעזר שטרן ועוסקת בהסדרת נושא מיסוי מתנות, וזאת בעקבות דיונים מעמיקים שהתקיימו בוועדת הכנסת בנוכחות בכירי רשות המיסים ובנוכחות נציגי מבקר המדינה, הוחלט כי מתנות שיינתנו לרגל שמחה משפחתית יהיו פטורות ממס.

 

בדברי הסבר להצעת החוק נאמר:

מטרתה של הצעת חוק זו היא להסדיר את בעיית המיסוי הקיימת היום לגבי תקבולים נרחבים של אנשי שם ידועים המקבלים מתנות בסכומים גבוהים מאוד (כסף או שווה כסף). העניין נידון בהרחבה בדוח מבקר המדינה על רשות המסים מאוקטובר 2014 (דוח שנתי 65א, התשע"ה-2014, עמ' 314-293).

המדיניות המוצעת בהצעה זו היא להגדיר מתנות שמקבל אדם ממי שאינו בן משפחתו כמקור הכנסה, ובהתאם לכך למסות אותן החל מתקרת פטור מסוימת...

בכל מקרה, מתנות שיינתנו לרגל שמחה משפחתית יהיו פטורות ממס, הכול בהתאם לקביעות שר האוצר.

בהמשך, לאחר שסיווג את מעמדן של ההכנסות המתקבלות אצל הרב אבוחצירא עבור נזקקים ולומדי תורה כהכנסות שאינן חייבות כלל במס ולאחר סיווג ההכנסות ממתנות חתונה כ"הכנסה מעורבת", עבר פסק הדין לנתח את מעמדן של הכנסות הרב אבוחצירא מתרומות המנותקות מאירועים משפחתיים ומתמיכה בנזקקים.

בעניין זה העמיק פסק הדין לחקור את תופעת "חצרות הצדיקים" ובהסתמך על חוות דעת של מומחית היסטורית, נקבע כי "לשם שימור החצר, שימור מעמדו של הרב, מתוך מסורת רבת שנים ונוהג שהשתרש הן בחצרות באירופה והן בחצרות רבנים בישראל לרבות חצרות רבנים בפריפריה. מצד נותני "התמנות" הנתינה אחוזה לא רק במסורת ונוהג אלא בצורך פנימי... לטפח את הרב את משפחתו ואת החצר. משמע שעתם קיומו של מוסד הרב, של החצר, היא התמורה. נוכחותו של הרב עצם קיומו, מיהותו היא התמורה העקיפה להעברות הכספיות או שוות הכסף לידי הצדיק. קל וחומר שעה שהרב מקבל את מאמיניו לשם מתן ברכות ועצות, שעה שהרב וחצרו עורכים הילולות ומשמרים בכך מסורת רבת שנים של קשר בין הקהל והמנהיג הרוחני, שעה שהרב מקפיד להיות נוכח באירועי שמחה משפחתיים כחתונות של מאמיניו ועצם נוכחותו מהווה ברכה כבוד וזכות."

עיון בפסק הדין מלמד כי אמנם הפסיקה מיטיבה עם הרב אבוחצירא, שכן באופן אישי נקבע לגביו כי הוא מעביר מהכספים המתקבלים על ידו לעמותות של מוסדות חינוך וצדקה ובית המשפט לא חייב אותו במס על כספים אלו ואף פטר אותו ממס על סכומים נוספים שהתקבלו על ידו בירושה, ממחותנים, ואף הפחית מהשומה סכומי הלוואות בנקאיות שקיבל, ובסופו של דבר במסגרת הליך הערעור הופחתו יותר מ-9 מיליון ש"ח מהשומה המקורית של פקיד השומה שנקבעה על סך של 13.8 מיליון ש"ח, כאמור.

ואולם, בהסתכלות רחבה, נפתח הפתח לחיובם של אדמו"רים ומקובלים בתשלום מס על הכנסותיהם מתרומות ואף נפתח הפתח לחיוב מתנות חתונה של אנשי ציבור ומפורסמים למיניהם.

הרב יקותיאל אבוחצירא ערער על השומה באמצעות עו"ד אשר דל. עו"ד אורית ליברטי,

רו"ח אברהם שרף ועו"ד שולה בנדל ליוו את ההליך השומתי.

 

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו