האיזון שבין הגבלת חופש העיסוק של העובד להגנה על סוד מסחרי של המעסיק
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

האיזון שבין הגבלת חופש העיסוק של העובד להגנה על סוד מסחרי של המעסיק

מאת: ג'ולייט אליהו | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים | 04/12/2018
| |

דרישת מידתיות באשר להקף צו מניעה בתחום סוד מסחרי לכאורה

העובדות

דורון דניאל (להלן:"העובד") עבד כאיש מכירות אצל חברת י. שבי שיווק מזון בע"מ (להלן: "המעסיקה") במשך שנים רבות והתפטר כשהמעסיקה מוותרת על העסקתו בתקופת ההודעה המוקדמת. כ- שלושה שבועות לפני התפטרותו, יצר העובד קשר עם חברה אחרת המתחרה במעסיקה והחל לעבוד אצלה מיד יום לאחר סיום עבודתו אצל המעסיקה.  כתוצאה מכך הגישה המעסיקה בקשה למתן צווי מניעה זמניים כנגד העובד והחברה האחרת בה החל לעבוד וביקשו למנוע מהעובד שיצור קשר עם לקוחותיה וכן למנוע ביצוע הזמנות שהם מתוך רשימת הלקוחות של המעסיקה הראשונית.

בית הדין האזורי קיבל את הבקשה באופן חלקי וקבע כי אין חולק שהעובד חתום על סעיף הגבלת תחרות, וכי העובד עבר לעבוד אצל מתחרה. כמו כן נמצא כי העובד תכנן מהלך אשר אינו מתיישב עם חובת תום הלב והנאמנות של העובד כלפי מעסיקו בעת שהחל לעבוד אצל מתחרה מיד וביצע הזמנות מלקוחות שהכיר מהמעסיקה הראשונית. הטענה מנגד לפיה לא ניתן לראות בלקוחות כשייכים למי מהמעסיקים לא התקבלה שהרי הלקוחות אכן חופשיים לבחור עם איזה ספק להתקשר אך אין המשמעות שעובד שנחשף לרשימת לקוחות, מכיר את אנשי הקשר ופרטי תמחור וכד' רשאי לעשות שימוש במידע סודי זה במסגרת העסקתו אצל חברה מתחרה. נקבע כי העובד יוכל להמשיך לעבוד אצל המעסיק המתחרה ויחד עם זאת, ניתן צו מניעה זמני למשך חצי שנה האוסר עליו לפנות ללקוחות המעסיקה. העובד הגיש בקשת רשות לערעור לבית הדין הארצי וטען כי המידע שקיבל מהמעסיקה אינם בגדר סוד מסחרי והידע שלו הפך לחלק מכישוריו המקצועיים. עוד נטען כי מלשון החוזה בין הצדדים עולה כי לא חלה על העובד כל הגבלה או אי תחרות ויתרה מכך, אין תוקף משפטי לסעיפי חוזה מגבילים, שכן לא נתקבלה עבורם כל תמורה. מנגד, המעסיקה השיבה כי צו המניעה שניתן הינו מידתי ומתחשב שהרי העובד ממשיך לעבוד אצל המתחרה.

פסק דין

בית הדין הארצי בחן את חוק יסוד חופש העיסוק הקובע את חופש העיסוק כערך שאינו מוחלט אלא יחסי וכן חוק העוולות המסחריות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק העוולות המסחריות") וקבע מספר אבני דרך באיזון הערכי שבין ההגנה על חופש העיסוק לבין ההגנה על סוד מסחרי בהיבט של צו מניעה זמני:

1.   על מעסיק נטל השכנוע כי עסקינן לכאורה ב"סוד מסחרי". בחינה זו נעשית בקשר לטיבו של המידע (במנותק מהעובד) ואם יש בו כדי להקנות לבעליו יתרון מסחרי. רשימת לקוחות עשויה להיות סוד מסחרי, אך אין מקום לקביעה גורפת אלא יש לבחון כל מקרה לגופו תוך איזון אינטרסים של העובד, מעסיק והציבור.

2.   על מעסיק נטל שכנוע כי פעילות העובד מהווה לכאורה גזל של סוד מסחרי. סעיף 6(ב) לחוק העוולות המסחריות קובע מספר חלופות לגזל הסוד המסחרי ובין היתר "שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד.

3.   בחינת קיום סייגים לאחריות לפי סעיף 7 לחוק, כגון: הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים.

4.   בחינת מידתיות צו המניעה בראי היקפו של הסוד שהוכח לכאורה ובראי היקפו של החשש לגזל הסוד. במשפט חוקתי מקובלת הבחנה בין מניעת עיסוק ובין הגבלת עיסוק לצורך ניתוח מידתיותו של חוק הפוגע בחופש העיסוק ובכך ניתן להסתייע, שהרי מניעה מוחלטת של עיסוק אדם בתחום בו הוא מיומן אינה כהגבלת ממד בעיסוקו מבלי לאסור אליו כליל בתחום בו הוא מיומן. בהקשר לרשימת לקוחות, ככל שהיא מהווה סוד מסחרי, עסקינן בפגיעה בדרך של הגבלת עיסוק ולא מניעתו. כך למשל, העובד אינו מנוע מלעסוק בתחום עיסוקו כלפי לקוחות אחרים שכלל לא עבד עימם בעבר או לקוחות שלאור טיב קשריו עימם במסגרת עבודתו אצל המעסיק הקודם לא נחשף לסודותיו המסחריים של המעסיק לשעבר בהקשר ללקוחות אלה, וממילא במצב כזה אין חשש לפגיעה בסודות כאמור. ההגנה על סודותיו המסחריים של המעסיק כלפי עובדו לשעבר שנחשף אליהם, דרך כלל, מביאה להגבלת דרך עיסוקו של העובד כלפי לקוחות מסוימים, אך לא מהווה היא מניעה מוחלטת לעיסוקו של העובד לשעבר בתחום.

5.   בשל ההגבלה שיש למתן צו מניעה שכזה על חופש העיסוק ראוי לשקול נתינתו בבטוחה הולמת לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת.

מכאן, נקבע כי ככל שהתקשרות עובד לשעבר עם לקוחות המעסיק הקודם כרוכה לכאורה בגזל סוד מסחרי של האחרון, ובהעדר סייגים לאחריות, הרי שמניעת התקשרות זו, בכפוף לדרישת המידתיות- מהווה הגשמת האיזון הערכי שתווה המחוקק בחוק עוולות מסחריות. נחדד כי מניעת ההתקשרות אינה נעשית בדרך של צו המופנה כלפי הלקוח לשעבר אלא בדרך של צו המופנה כלפי העובד לשעבר, ואשר אוסר עליו להיות בקשר עם לקוחות אלה.

לסיכום, נקבע כי גם כשפרופיל עסקי של לקוחות הוא לכאורה בגדר סוד מסחרי עדיין דרישת מידתיות מצריכה תיחום היקף צו המניעה כלפי לקוחות מסוימים וגיבוש רשימה שמית לשם בהירות הצו וכערובה למידתיות היקפו.

מכאן נדחתה בקשת רשות הערעור, ונקבע כי הצו הזמני יישאר בתוקף ובכפוף לעדכון רשימה שמית של לקוחות אליהם לא יותר לעובד לפנות.

בר"ע (ארצי) 61084-05-18● בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ● על ידי כבוד השופטת חני אופק גנדלר ● המבקש: דורון דניאל ● המשיבה: י.שבי שיווק מזון בע"מ ● ניתן ב- 06/06/18

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו