המעסיקה חויבה בשל הזמן הממושך שחלף ממועד השימוע ועד למועד הפיטורים ובשל היעדר שימוע טרם ניוד העובד לתפקיד אחר
רקע עובדתי
יצחק עמר (להלן: "העובד") עבד כממונה הבטיחות של מחלבת טנא נגה (להלן: "המעסיקה") במשך כ-25 שנה. כמו כן מנהלת המחלבה הוחלפה ובמקומה נכנס מנהל חדש (להלן: "מנהל המחלבה"). במהלך חודש אוגוסט 2012, התקיימה פגישה בעניין יישום המלצות סקר המגונים שנערך במעסיקה. לטענת העובד, במסגרת פגישה זו התנהל ויכוח על רקע מקצועי בינו לבין מנהל מחלקת ההנדסה באשר למיגונה של אחת המכונות במפעל, כאשר מנהל מחלקת ההנדסה זכה לגיבויו של מנהל המחלבה. העובד טען, כי החל ממועד פגישה זו החלה מסכת ההתנכלות כלפיו עד לפיטוריו. בסמוך לאחר פגישה זו, נערכה פגישה נוספת בין העובד לבין מנהל המחלבה, בה נמסר לעובד כי הוחלט להעבירו מתפקידו כממונה בטיחות במחלבה ולניידו לאתר אחר בקונצרן. פגישה זו הוכרה בשלב מאוחר יותר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה - פגימה על רקע נפשי. ביום 30.12.12 קיבל העובד מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים שנקבע ליום 2.1.13 וביום 07.04.13 קיבל העובד הודעה על סיום תפקידו כממונה בטיחות במעסיקה. העובד טען, כי לאחר שנים של עבודה במסירות ובנאמנות, תוך שהביא את המעסיקה להישגים רבים בתחום הבטיחות והיה עובד מוערך, פוטר מעבודתו כאשר כל חטאו היה כי הקפיד על נהלי הבטיחות ולכן תבע 500,000 ₪ פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת שחיתויות פגיעה בטוהר מידות ובמנהל תקין) -התשנ"ז 1977 (להלן: "חוק הגנה על עובדים"). עוד טען, כי בעקבות ההתנכלות הורע מצבו הנפשי, אובחן עם הפרעת הסתגלות וחרדות כתוצאה מהדברים שנאמרו ונעשו על ידי מנהל המחלבה ועל כן תבע פיצוי בגין 300,000 ש"ח בגין עגמת נפש בשל התעמרות. בנוסף טען, כי פיטוריו נעשו ללא עילת פיטורים ראויה וכי הליך השימוע שנערך היה שלא כדין, הזימון לשימוע היה כללי ללא פירוט הטענות כלפיו, לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו תחילה, ורק לאחר תחנונים ניתנה לו האפשרות לכך. על כן לכן תבע פיצוי בסך 696,626 ₪ וכן פיצוי בגין הוצאות משפטיות ואחרות בסך 26,360 ₪. מנגד טענה המעסיקה, כי פיטורי העובד נעשו במסגרת הפררוגטיבה הניהולית, בהסכמת ועד העובדים עקב חוסר שביעות רצון מאופן תפקודו המקצועי, התנהלותו האגרסיבית בעבודה ויחסי עבודה עכורים בינו לבין עמיתיו, לאחר שנעשו ניסיונות רבים לשבצו בתפקידים אחרים בקונצרן - ניסיונות שהעובד עצמו הכשיל.
פסק הדין
בית הדין קבע, כי פיטוריו של העובד נבעו משיקולים עניינים ומקצועיים, שיקולים סבירים ולגיטימיים המצויים במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיקה, וביניהם יחסי אנוש לא תקינים של העובד מול עמיתיו, אשר הביאו אף לפגיעה בהשגת יעדי הבטיחות אליהם נדרש. באשר לטענות העובד בנוגע להליך הפיטורים קיבל בית הדין את טענות העובד וקבע כי נפל פגם בהליך פיטוריו. במקרה הנדון, נקבע כי המעסיקה ביקשה לנייד את העובד לתפקידים אחרים בקונצרן וזאת מבלי שנערך לעובד שימוע כדין. רק לאחר שהעובד לא התקבל לתפקידים המוצעים, החלה המעסיקה בהליך שימוע לסיום העסקת העובד, כאשר היה על המעסיקה לערוך שימוע כדין באשר לניודו תוך שיובהר לו כי אם לא יקבל על עצמו את אחד מן התפקידים המוצעים, תסתיים העסקתו. זאת ועוד, בעוד שהשימוע נערך בחודש ינואר 2013 הרי שהחלטת הפיטורים ניתנה רק כשלושה חודשים לאחר מכן, ובכך יש טעם לפגם. בית הדין מודע לכך שנעשה ניסיון נוסף למצוא לעובד תפקיד אחר במחלבה, אך אם המעסיקה ביקשה להסתמך על השימוע שנערך שלושה חודשים קודם לכן, וקיבלה את הסכמת הועד לסיום העסקת העובד, היה עליה לזמן את העובד לשיחה ולתת לו את האפשרות לטעון בעניין זה, לרבות בנוגע לתפקידים שהוצעו לו בתוך המחלבה והוא סירב להם. מלבד האמור לעיל, לא מצא בית הדין ממש ביתר טענות העובד הנוגעות להליך השימוע, ובכלל זה הטענות הנוגעות למכתב ההזמנה לשימוע שכן אף על פי שבמכתב ההזמנה לשימוע הראשון לא פורטו הטעמים בגינם הוזמן לשימוע, הרי שבזמן אמת ומיד לאחר פניית העובד למעסיקה ניתן לעובד מכתב זימון לשימוע חדש במסגרתו פורטו הטענות כנגדו. עוד נקבע, כי מועד השימוע נדחה לבקשת העובד פעמיים, כך שלא ניתן לומר כי המעסיקה פעלה שלא כדין. טענת העובד כי ההחלטה על פיטוריו נתקבלה עוד קודם להליך השימוע דינה להידחות וכן הוכח כי נעשו ניסיונות למצוא לעובד עבודה חלופית תחת סיום העסקתו, וזאת הן קודם להזמנתו לשימוע והן לאחר השימוע. כמו כן ציין בית הדין, כי אין להתעלם מהסמכות והזכות הניהולית של מעסיק לנהל את עסקו, ובכלל זה גם לפטר עובדים, וכי כמעט כל סיום עבודה יכול לגרום לעוגמת נפש מבחינתו של העובד, אך אם בתי הדין יפסקו פיצוי בגין עגמת נפש בכל מקרה של סיום יחסי עבודה, כל מערכת יחסי העבודה תשובש. נפסק כי המעסיקה תשלם לעובד סך של 30,000 ₪ בגין פגם בהליך השימוע, וכי העובד ישלם למעסיקה הוצאות משפט בסך של 3000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסך של 9000 ₪. יתר רכיבי התביעה נדחו.
סע"ש 52982-03-14 ● בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ● על ידי כבוד השופט צבי פרנקל ● התובע: יצחק עמר ● הנתבעת: תעשיית מזון תנובה- (טנא נגה) ● ניתן ב-26/04/2018
