לדעת לפני כולם, זה חלק מההצלחה שלכם.

הירשמו עכשיו
עו''ד יהודית קנולר - עורכת
עו''ד יהודית קנולר - עורכת
ניוזלטר חשבים - גיליון 304
גולשי "חשבים",

לאחרונה צפיתי במחזה קצר בשם "מנופים" מאת ליהיא ענבר ובבימויה של נעה רבן שהועלה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא.
המחזה עוסק באב ערבי בשם פארס שמגיע לחברת מנופים שהעסיקה את בנו שנהרג בתאונת עבודה. האב השכול מבקש תשובות באמצעות מתורגמנית שהביא מכפרו. מקבל אותו היועץ המשפטי של החברה שמקריא לו חוזה דרקוני שמבטיח כי האב לא יוציא מילה מהנאמר בחדר. אחר כך מקריא היועץ המשפטי את ממצאי הדוח של החברה שבו קובע משרד העבודה כי הבחור נהרג מנפילת חפץ כבד על רגלו. האב מזדעק ואומר כי רגל בנו הייתה ללא מתום שכן רחצו אותו מכף רגל ועד ראש במסגרת ההכנה ללוויה. היועץ המשפטי מסתכל על השם שכתוב על התיק ומגלה כי הוא של עובד אחר. הוא מתנצל ומשמגיע התיק הנכון מתברר שוב כי המוות נגרם כתוצאה מנפילת חפץ כבד, באשמת העובד כמובן. ואולם מתברר כי החפץ המדובר שוקל כמה טונות ולא היה אפשר לנתקו ללא עזרת מתקן מתאים. עוד מתברר כי פגיעה מחפץ כבד עוברת כחוט השני בממצאי החברה בכל תיקי הפגיעות.
המחזאית כתבה את המחזה הקצר בעקבות ידיעה שקראה בעיתון על כמות התאונות של פועלי הבניין והבירוקרטיה הכרוכה בבירור האמת, שאינה נותנת מענה הגון למציאות בשטח.
ביום כתיבת שורות אלה העלתה בדיקה כי במהלך שנת 2018 נהרגו באתרי בנייה יותר מארבעים איש, רובם פועלים ערביים מישראל ומהשטחים. אף כי אושרו 60 תקנים חדשים של מפקחי בנייה נוספים לא נבלמה התופעה. עדיין מדובר בענף שקוף.

בברכה,
עו"ד יהודית קנולר - עורכת
מאמרים נבחרים
המוצרים שלנו