חברות ארנק - סוף?
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

חברות ארנק - סוף?

מאת: עו"ד ורו"ח רמי אריה | - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מ | 06/11/2014
| |

אלפי חברות ומלכ"רים נחשפים לחיובי מס בסכומים גבוהים עקב העסקת עובדים המגישים להם חשבוניות מחברות ניהול

בית המשפט כבר עשה את העבודה לרשות המסים וקבע כי פעילות שכירים באמצעות חברות ארנק אינה פוטרת אותם ממס מלא שבו חייבים שכירים רגילים. על פי קביעה זו ההעסקה באמצעות חברת ניהול חייבת במס מלא בידי העובד ובניכוי מס מלא שיחול על המעסיק כמי שחייב בניכוי במקור של כל המסים עבור העובד, לרבות ביטוח לאומי, מס שכר ומס מעסיקים ככל שהם חלים.

מדובר בתכנון המס שתפס תאוצה במיוחד החל בשנת 2002 ואילך, כאשר בוטלה התקרה החייבת בדמי ביטוח לאומי על הכנסת עבודה, מה שהביא אלפי מנהלים ונושאי משרה אחרים בחברות ומלכ"רים לפתוח חברות ניהול בע"מ ולהתחיל לפעול באמצעותן.

בפסק דין חדש שניתן ביום 20.10.2014 בעניין קרן תל אביב קובע בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 28320-05-12 קרן תל-אביב לפיתוח נ' מדינת ישראל - פקיד שומה תל אביב 5) כי מנכ"ל חברה שנתן שירותי ניהול למוסד ציבורי ייחשב עובד ישיר של המוסד לצורכי מס, למרות שלכאורה נתן שירותים דרך "החברה" שלו.

במקרה של קרן תל אביב לפיתוח, מדובר בהעסקת מנכ"ל אשר בתחילה נחתם אתו הסכם העסקה אישי, ומאוחר יותר הוא הסב את הסכם ההעסקה לטובת חברת ניהול שהקים וגבה את שכרו באמצעותה.

באופן הזה נהנו שני הצדדים: קרן תל אביב מחיסכון בתשלומי המס החלים עליה כמעביד, לרבות מס שכר ומס מעסיקים החלים עליה כמלכ"ר, והמנכ"ל נהנה מכך ששילם רק את מחצית המס שחל כרגיל על הכנסת עבודה כמס חברות, ולא שילם מס נוסף כי בחר לא למשוך את עודפי הרווחים מהחברה שלו.

פקיד השומה תל אביב 5 שבדק את חשבונות החברה סירב לקבל את המוצהר בדוחות הניכויים השנתיים של הקרן וקבע כי ההכנסה ששולמה לחברת הניהול של המנכ"ל היא בעצם "הכנסת עבודה" משכר בידיו על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ולפיכך היה על הקרן לנכות מס במקור משכרו לפי סעיף 164 לפקודה וכן לשלם מס מעסיקים לפי חוק מס מעסיקים, ומס שכר לפי חוק מס ערך מוסף.

בית המשפט בחן את מכלול ההסכמים שנחתמו בין הקרן לבין המנכ"ל ולבין חברת הניהול של המנכ"ל, וקבע כי בסופו של דבר הוכח לו כי המנכ"ל עומד בכל המבחנים של יחסי עובד מעביד באופן ישיר ואישי מול הקרן.

אמנם פקודת מס הכנסה משתמשת בביטוי "הכנסת עבודה", אך נמנעת מהגדרת יחסי העבודה ומקביעת המבחנים להכרה בהם. ואולם, בדין הכללי מקובל לבחון את קיומם של יחסי עובד ומעביד על פי כמה מבחנים כמו מבחן ההשתלבות ומבחן השליטה והפיקוח. לצד אלו בוחנים את קיומם של הסכמי עבודה - הדרישה כי הפעילות של מי שמוגדר כעובד תתרום למעסיקו, אופן ביצוע התשלומים ועוד.

בית המשפט מצא כי יישום מבחנים אלה בנסיבות העניין, מעלה כי השכר ששולם למנכ"ל הוא בגדר "הכנסת עבודה". מדובר במשרה שהיא חלק אינטגרלי וחיוני במנגנון הפעילות של הקרן, כאשר מנגד לא היה למנכ"ל תפקיד של ממש בחברת הניהול שלו, שממנה כלל לא משך כספים. המנכ"ל הועסק במשרדי הקרן ולצורך תפקידו הועמדו לרשותו רכב, טלפון נייד וחשבון הוצאות. תפקידו בקרן נשא אופי אישי. המנכ"ל לא היה ערב להישגי הקרן או להכנסותיה באופן אישי והתמורה ששולמה לו כללה גם תשלומים סוציאליים.

בית המשפט קובע כי קביעתו אינה מהווה הרמת מסך, ואינה פוגעת בזכות ההתאגדות ואף לא בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, שהרי ההתקשרות הייתה עם המנכ"ל באופן פרסונלי ולא עם חברת הניהול שלו.

פסק דין זה, שאמנם אינו מהווה עדיין תקדים מחייב כי יש להניח שהקרן תגיש עליו ערעור לבית המשפט העליון, מהווה בכל זאת סמן דרך חשוב לעובדה כי אלפי חברות בישראל, שנהגו ונוהגות להעסיק עובדים שכירים באמצעות חברות ניהול או חברות כוח אדם, חשופות לשומות גבוהות וכך גם אותן חברות ניהול שהוקמו כדי להוציא חשבוניות בגין מתן השירותים האישיים של בעליהם לחברות אחרות.

משום כך מומלץ לערוך באופן מידי בדיקה מחדש של מערכות ההתקשרות של חברות עם חברות הניהול, לרבות חברות ניהול שהוקמו על ידי בעלי שליטה לניהול החברות שלהם כדי לבחון ולקבל חוות דעת מומחה אם מתקיימים בהתקשרות שלהם מבחני יחסי עובד ומעביד אם לאו, ובכלל לבחון את כל הסכמי ההתקשרות ואף את חבויות המס האפשריות לכל הצדדים - חבויות שיכולות להיות גבוהות ביותר, אם יוטלו באופן רטרואקטיבי ולעתיד.

 

 

 

 

 

 

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו