פיצוי בגין "עגמת נפש" – מה דינו לצורכי מס?
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

פיצוי בגין "עגמת נפש" – מה דינו לצורכי מס?

מאת: עו"ד ורו"ח יוסי קורן | מומחה בדיני המס: מס הכנסה, מע"מ, מס-שבח ומיסוי בין | 13/05/2019
| |

ישנם מקרים בהם יחסי העבודה מסתיימים בצורה לא נאותה, ולעיתים העובד פונה להליכים משפטיים כנגד מעסיקו לשעבר. בד"כ הליכים אלו מתנהלים בבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה דן בסוגיה ופוסק את פסק דינו, כאשר לא אחת נוצר מצב בו במהלך ההתדיינות העובד והמעסיק (להלן: "הצדדים") מגיעים לפשרה, אשר מובאת לאישורו של בית המשפט.

בין אם ניתן פסק דין ובו נקבע כי על המעביד לפצות את העובד, ובין אם הצדדים הגיעו לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, בית הדין לעבודה נוהג לפרט בגין אלו מרכיבים על המעביד לשלם את הפיצויים שנפסקו, ומה הסכום שישולם בגין כל מרכיב, למשל: הלנת שכר, פיצויים, ימי מחלה, מוניטין וכדומה.

ישנה חשיבות לגבי המרכיבים בגינם המעביד משלם את הפיצוי כיוון שהמיסוי על כל מרכיב נגזר בהתאם למהותו, למשל: פיצוי בגין ימי מחלה ממוסה כ"הכנסת עבודה" ואילו פיצוי בגין פגיעה במוניטין עשוי להיחשב כפיצוי הוני ולהיות חייב בשיעור מס של עד 25%.

כאן המקום לציין, כי פיצוי בגין "עגמת נפש" – פטור ממס!, וכפועל יוצא מכך במרבית הפשרות מנסים העובדים להגיע למצב בו יקבלו סכומי פיצויים גבוהים בגין מרכיב "עגמת נפש".

השאלה הנשאלת היא: האם במצב בו בית הדין לעבודה פוסק פיצויים בגין רכיב "עגמת נפש" פסיקה זו היא מוחלטת? האם היא מחייבת את מס הכנסה? האם בית המשפט יתערב בפסיקה של בית הדין לעבודה?

בדיוק בשאלות אלו דן ועסק לאחרונה כבוד השופט שמואל ברנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפרשת בן אנוש (ע"מ 63585-11-17, ארז בן אנוש נ' פ"ש רמלה, ניתן ב-12/2/2019). ישנה חשיבות רבה להבין את ניתוחו של כבוד השופט ואת פסק הדין, וזאת לאור העובדה כי הן העובדים (התובעים), הן המייצגים (עו"ד) והן היועצים (רו"ח) עושים שימוש נרחב במרכיב הפיצויים המכונה – "עגמת נפש".

העובדות

1.   מר ארז בן אנוש (להלן: "המערער") עבד כשכיר בחברת מילטל תקשורת בע"מ (להלן: "החברה"). במהלך 2009 הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החברה בה הוא תבע מעל 4 מיליון ש"ח (וכן החזר הוצ' משפטיות).

2.   סכום התביעה כלל מספר רכיבים: אי תשלום בונוס, הפסד השתכרות, הפרש בגין פיצויי פיטורין, פיצוי בגין עגמת נפש ועוד.

3.   הרכיב העומד במוקד הערעור הוא רכיב הפיצוי בגין "עוגמת נפש" שהסתכם לסך של – 420,000 ש"ח אשר חושב על פי מכפלת שכרו החודשי האחרון של המערער ב-12 חודשי עבודה (12 * 35,000).

4.   בית הדין האזורי לעבודה פסק בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט וקבע כי החברה תשלם למערער סך של 740,000 ש"ח ברוטו, כאשר בגין רכיב "עוגמת נפש" ישולם סך של 419,000 ש"ח.

5.   המערער גרס כי הוא זכאי לפטור ממס בגין רכיב עוגמת הנפש, ואילו פקיד השומה (להלן: "המשיב") גרס כי למרות סיווג הפיצוי, שקיבל תוקף של פסק דין, מדובר ברכיב פיצוי שהינו "פירותי" ולכן יש לחייבו במס בהתאם לשיעור המס השולי של המערער.

הסוגיה המרכזית שבמחלוקת

האם הסכום שקיבל המערער במסגרת פס"ד "בגין עגמת נפש", אכן פטור ממס הכנסה.

דיון והכרעה

1.   בכתב התביעה תבע המערער סכום דומה שכותרתו היתה – "פיצוי בגין עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין", תוך כדי כך שהוא ציין, כי עבד בחברה שנים רבות ו"שהושלך" תוך שלילת זכות הטיעון, ולסכום הנתבע, נשוא הליך זה, הוא הגיע כאמור באמצעות חישוב של מכפלת משכורתו האחרונה ב-12.

2.   כבוד השופט מסביר, כי המערער, במסגרת ערעורו זה, לא הגיש את כתב ההגנה של החברה, לא זימן איש מהחברה למתן עדות וגם לא את רו"ח שלו, שלגישתו היו מעורבים בקביעת סכום הפיצויים וחלוקתם לרכיבים השונים. כבוד השופט מזכיר, כי אי הבאת מסמכים ועדויות תיזקף לחובת מי שהיה מצופה שיביאם לבית המשפט.

3.   כידוע, בית המשפט העליון כבר קבע בענין זה את העקרון המנחה – "דין הפיצוי כדין הפרצה" בהקשר של סיווג ההכנסה וכפועל יוצא – אופן ושיעור מיסויה.

4.   במסגרת הראיות שהובאו בפניו, כבוד השופט מסיק כי רכיב עגמת הנפש לא נדון כלל בבית הדין לעבודה וממילא לא הוכח, נקודה זו אף עלתה מדיוני השומה.

5.   לדברי כבוד השופט המערער לא הוכיח כי נגרמה לו בכלל עוגמת נפש וכי התשלום אכן שולם לו בגין עוגמת הנפש. יתרה מזאת, המערער כרך את "עוגמת הנפש" עם הליך הפיטורין ועם בונוס שטען שהיה זכאי לו ולא קיבל, כאשר הקשרים אלו דווקא מטים את הכף לכך שהתשלום בגין "עוגמת הנפש" קשור ליחסי העבודה, ולכן מהווה ל"הכנסת עבודה" ולא מנותק ממנה.

6.   השופט ברנשטין מסביר, כי גם גובה תשלום הפיצוי שנפסק בגין "עוגמת נפש" אינו מתקרב לסכומים שנפסקו בפסיקה בהקשר של רכיב זה שהינו ראש נזק שאינו ממוני.

7.   במקרים שאכן מוכח כי נגרם נזק כאמור, כגון: "התעמרות, אפליה והתנהלות כוחנית חריגה", הסכומים הנפסקים מסתכמים בכמה אלפי ש"ח ומגיעים עד לעשרות בודדות של אלפי ש"ח, ובכל מקרה רחוקים מהסכום שנפסק במקרה הנדון.

8.   ראוי לציין, כי דעתו של כבוד השופט אינה נוחה מהאופן בו הוגדרו התשלומים בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ואשר קיבל תוקף של פס"ד. כבוד השופט מסביר, כי ניכר שההגדרות שנקבעו בהסכם הפשרה נועדו להביא לחסכון במס בו יחויב המערער.

9.   לסיכום כבוד השופט פוסק כי יש להתייחס לפסק הדין של בית הדין – "לכל היותר, כמי שנותן תוקף להסכמת הצדדים".

נפסק

הערעור נדחה !

התוצאה היא כי גם רכיב הפיצוי שסווג בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה כ- "עוגמת נפש" ימוסה כ"הכנסת עבודה" בהתאם לשיעורי המס השולי (ולא כהכנסה פטורה ממס).

סיכום, ניתוח ויישום

1.   בית המשפט יכול להתערב בקביעת בית הדין לעבודה !

2.   פ"ש לא חלק כלל על העובדה כי פיצוי בגין "עוגמת נפש" אכן פטור ממס.

3.   עוגמת נפש עלולה להיגרם מ"התעמרות, אפליה והתנהלות כוחנית חריגה".

4.   פיצוי בגין עוגמת נפש יכול להיות בסך של כמה אלפי ש"ח ועד כמה עשרות אלפי ש"ח.

5.   כתמיד, סוף מעשה במחשבה תחילה, כעו"ד המיצגים את התובעים, עלינו לסקור בפניהם את כל האפשרויות, כדי שהם יוכלו לקבל החלטות מושכלות.

 

*     אין לראות באמור במאמר זה כהמלצה לפעול כאמור בו, ובכל מקרה מומלץ כי לפני עשיית פעולה יש להיוועץ ולקבל חוות דעת מקצועית מאיש מיסים.

 

הכותב - מומחה בדיני המס: מס הכנסה, מע"מ, מס-שבח ומיסוי בין-לאומי

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו