"האם מגיע לי פיצוי על נזקים שנגרמו מהמצב הביטחוני?"
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

"האם מגיע לי פיצוי על נזקים שנגרמו מהמצב הביטחוני?"

מאת: הודעות לעיתונות | הודעה לעיתונות | 27/07/2014
| |

קשה לדמיין את הנזקים הכבדים שהיו עלולים להיגרם בעקבות מבצע "צוק איתן", לולא מערכת כיפת ברזל.

• קשישה מחיפה נפטרה מדום לב, לאחר שרקטה נפלה בעיר. כמו כן, קשיש בן 81 נפצע באורח קשה לאחר שנפל כשנס אל המרחב המוגן בבאר שבע.

• נער נפצע באורח קשה מפגיעה ישירה של רקטה כשהיה בדרכו למספרה, בעודו מנסה לתפוס מחסה בין הבניינים.

• מאותה רקטה נפצע אדם נוסף כבן 50 באורח קל וארבעה בני אדם לקו בחרדה. נפצעו גם כמה ילדים, אחד מהם לאחר שלא הספיק לסגור את דלת הממ"ד בעת שביתו ספג פגיעה מרקטה.

• פעוטה נפגעה בראשה לאחר שדלת ממ"ד נפלה עליה.

בלבול בציבור - להיכן ניתן לפנות לסיוע?

לדברי עו"ד אמיר לוי מנתניה, המצב הביטחוני מעמיד בפני תושבים שנפגעו פגיעה גופנית או נפשית קושי גדול בנוגע למי לפנות ובמי להיעזר. יתרה מכך, הפגיעה הנפשית, שרווחת יותר בימים אלה, גורמת לאנשים רבים לפגיעה קשה בתפקוד, וכתוצאה מכך קיים קושי לעבוד וכן למצות את הזכויות הרפואיות הנובעות מהמצב החדש.

לדבריו, פציעה בעת מלחמה מלווה פעמים רבות לא רק בנזק גופני, אלא גם בנזק נפשי המתבטא פעמים רבות בחרדות ובהתקפי חרדה פוסט טראומתיים. פציעה פיזית ניתן לראות בעין, אך פגיעה נפשית אינה נהירה פעמים רבות לסובלים ממנה, וייתכן שיעבור זמן רב בין תחילת התסמינים הנפשיים לבין ההבנה כי הם נובעים מטראומה בעקבות אירועים ביטחוניים.

מהן האפשרויות?

האפשרויות לנפגעים באירועים הביטחוניים מגוונות, אך הגוף הראשון שרוב הנפגעים אמורים לקבל ממנו פיצויים הוא המוסד לביטוח לאומי.

אם הפגיעה ארעה בשל מיגון חסר במקום ציבורי, או בשל מכשולים שלא פונו בדרך למרחב המוגן - על ידי העירייה או על ידי ועד הבית – יהיה אפשר לתבוע פיצויים גם מהגופים הללו.

לדברי עו"ד לוי מומלץ לבדוק האם הפגיעה התרחשה בעת העבודה, בשל העבודה, או בדרך אל העבודה או ממנה. אם כך הוא הדבר – ייתכן שהפגיעה עצמה תוכל להיחשב לתאונת עבודה.

מעבר לכך מומלץ כי הנפגע יבדוק אם הביטוחים הפרטיים שרכש מכסים פגיעה בעת מלחמה או בשל אירוע טרור – פוליסות מסוג ביטוחי תאונות, אובדן כושר עבודה וביטוח בריאות.

אם הפגיעה אירעה בכביש או נגרמה מכלי רכב, ייתכן שיהיה אפשר להפעיל גם את ביטוח החובה של כלי הרכב המעורבים בפגיעה – אך במקרה זה צריך לבדוק היטב את נסיבות הפציעה.

האם אדם שנפגע מריצה אל הממ"ד זכאי לפיצויים?

לדברי עו"ד אמיר לוי, אדם שנפגע במהלך ריצה למרחב המוגן יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה בפציעה מפעולות איבה.

אם בשל הפגיעה הזו הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו ולא נצברו לזכותו ימי מחלה במקום עבודתו – הוא רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, לקבלת דמי תאונה בגובה 75% מהשכר עבור שלושת החודשים הראשונים שלאחר האירוע.

"לעתים האדם מספיק להיכנס למרחב המוגן, אך במהלך הריצה נפגע עקב היתקלות במפגע כלשהו", ממשיך עו"ד לוי. "במקרה כזה, רשאי האדם להגיש תביעה כנגד העירייה או ועד הבית".

פציעה בזמן עבודה עשויה להיות מוכרת כפגיעת עבודה, ולזכות בדמי פגיעה

עד כה נשמעו האזעקות ברחבי הארץ בכל שעות היום, לעתים כבר בשעה מוקדמת בבוקר. פעמים רבות הן תפסו את הציבור במהלך העבודה, או בדרך לעבודה או ממנה.

לדברי עו"ד לוי, במקרה שבו הפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה, ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפציעה כפגיעת עבודה, ולקבל – כפוף לאישורי מחלה – דמי פגיעה של 75% מהשכר עבור 91 הימים הראשונים.

לאחר מכן ניתן להגיש תביעת נכות, ולקבל תגמולים בהתאם לאחוזי הנכות שתקבע ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

"ההתיישנות – שנה לאחר הפגיעה"

"חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע כי נפגע מפעולות איבה זכאי לריפוי, להחלמה, לשיקום ולתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בתנאים מסוימים", אומר עו"ד לוי. "במקרה של מוות חלילה, ישלם המוסד לשאריו של המנוח סכומים דומים לאלו המשולמים לבני משפחות חללי צה"ל.

בתביעה לתגמול בשל טיפול רפואי בעקבות הפגיעה, יש למלא טופס מיוחד של המוסד לביטוח לאומי, הנקרא 'הודעה על פגיעה בפעולת איבה, ותביעת תגמול לטיפול רפואי'. יש לצרף לתביעה המחאה מבוטלת, או אישור מהבנק של התובע שבו מופיעים פרטי חשבון הבנק שלו. את התביעה ניתן להגיש בתוך שנה מיום הפגיעה.

הגשת תביעה שלא במועד עלולה לפגוע בזכויות האדם הנפגע לתגמולים, על פי הפרקטיקה הנהוגה, המוסד לביטוח לאומי בודק האם שמו של התובע מופיע ברשימות אשר הועברו אליו מבתי החולים וממגן דוד אדום. מי ששמו אינו מופיע ברשימות, יתקשה להוכיח את הפגיעה, ולא יזכה בפיצויים".

"לא פוניתם לביה"ח? הגישו תלונה במשטרה"

רבים מנפגעי ההלם והחרדה אינם מפונים לחדרי המיון, ובהיותם שרויים בהלם ובבלבול, אינם פונים בעצמם לקבלת טיפול רפואי.

מועד הגשת התביעה חשוב ביותר, ואין לדחותה. "אותם נפגעים שאינם מופיעים ברשימות הנפגעים של בתי החולים, יאלצו במרבית המקרים להגיש תלונה במשטרה, עם הצהרה על עצם הפגיעה" מסביר עו"ד לוי.

לדבריו, גם במקרה שבו התביעה תתקבל, מדובר בהליך ארוך של כמה חודשים.

בכל התקופה עד לקבלת האישור הנפגע אינו זכאי לקבלת תשלום כלשהו, אף שבפועל המוסד לביטוח לאומי מקדים לעתים את התשלומים בשלב זה למי שנפגע פיזית – כדי שיוכל להתקיים.

הקדמת התשלומים על ידי המוסד לביטוח לאומי אינה נעשית כלפי נפגעי הלם, חרדה או רעש. "על כן, למרבה הצער, בעיקר נפגעי הלם, חרדה ורעש עלולים למצוא את עצמם ללא הכנסה במשך תקופה ארוכה", אומר עו"ד לוי.

ועדה רפואית תקבע את דרגת הנכות

המוסד לביטוח לאומי קובע אם יש לקבל את התביעה לתגמולים או לדחותה. גם אם המוסד מחליט לדחות את התביעה אין מדובר בסוף פסוק והנפגע רשאי להגיש ערר על ההחלטה וגם לערער על הערר, אם נדחה, לבית הדין האזורי לעבודה. במקרים כאלה מומלץ להיעזר בסיוע משפטי.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את התביעה, ואם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, אפשר להגיש תביעה לתגמולים.

במקרה כזה, הנפגע ייבדק על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, ואם זו תקבע כי קיימת נכות, הוא יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו. פיצויים אלה הם פונקציה של גובה אחוזי הנכות, מספר החודשים וגובה השכר. "מענק הנכות נקבע לפי שיעור הנכות הצמיתה שקבעה הוועדה הרפואית: אם נקבעה דרגת נכות של 20% לפחות, הנפגע זכאי לתגמול נכות חודשי. בדרגת נכות של 19%-10% זכאי הנפגע למענק חד פעמי, ובמקרים של דרגת נכות הנמוכה מ-10%, אין זכאות למענק". לדברי עו"ד לוי, גם על שיעור הנכות ניתן לערער לוועדות ערר ולבית הדין לעבודה.

ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח

האווירה הכללית של המלחמה, השידורים מסביב לשעון של כלי התקשורת בנושא וכמובן האזעקות והטילים, גורמים לעתים לאנשים רבים פוסט טראומה כללית, שאינה בעקבות אירוע נפילת רקטה ספציפי.

"במקרה כזה, ואם הנכות הנפשית שהוכחה היא לפחות 40%, הרי יש פגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר, ואז ניתן לבחון הגשת תביעה לנכות כללית", אומר עו"ד לוי. "נוסף על כך, על הנפגע לבדוק מהן הפוליסות שבהן הוא מכוסה: אם הכיסוי הביטוחי תקף למקרה של נכות או של אובדן כושר עבודה עקב מצב נפשי, הרי ניתן להגיש תביעה ביטוחית".

לדבריו, גם במקרה שהאדם לקה במחלה כרונית עקב אירועי הלחימה האחרונים, הוא רשאי להגיש תביעה לביטוח בריאות פרטי – אם יש ברשותו ביטוח כזה, ולקבל שיפוי או פיצוי בהתאם לכיסוי הביטוחי שבפוליסה.

נוסף על כך, אם המחלה שפרצה אצל התובע גרמה לו לאובדן כושר עבודה, ולנפגע פוליסת ביטוח המכסה אובדן כושר עבודה – הרי הוא רשאי להגיש תביעה לחברת הביטוח.

ומה בנוגע לנזק לרכוש?

כאמור, מבצע "צוק איתן" הביא עמו נזק גדול לרכוש כגון דירות ורכבים, ולא מעט נפגעי חרדה. במקרה של נזק לרכוש, יש לפנות לשם קבלת הפיצויים לקרן הפיצויים של מס רכוש ברשות המסים בישראל, זאת מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

 

 

מתוך הודעה לעיתונות

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו