"קרן השתלמות"- שתי משמעויות שונות – ואי הבנה גדולה
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

"קרן השתלמות"- שתי משמעויות שונות – ואי הבנה גדולה

מאת: איתן אגמון | יועץ לניהול משאבי אנוש | 22/07/2014
| |

שני סוגי "קרן השתלמות" נמצא בצווי ההרחבה:

1. קרן השתלמות אישית - כלומר חיוב המעביד להפריש עבור העובד מדי חודש לקרן השתלמות מוכרת, ולנכות במקביל את חלק העובד; וזאת בשיעורים שנקבעו בצו.

2. קרן השתלמות של ארגון העובדים - כלומר הטלת חובה על המעביד (בלבד) להפריש עבור העובד, ללא השתתפותו כלל, אחוז מסוים, המיועד למימון פעולות הדרכה (קיימים גם צווים בהם ההפרשה היא גם משכר העובד).

כך לדוגמה בצווי ההרחבה בחקלאות, במתכת, במלונאות, בבניין, במוסכים, ועוד.

בצו ההרחבה לעובדים חדשיים-מינהליים בחקלאות, מופיעות ההוראות הבאות:

49. השתלמות ומלגות

המעסיקים יפרישו לקרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאים ובניהם בע"מ שליד איגוד הפועלים החקלאים בעבור מלגות לילדי העובדים 1% משכרם של העובדים.

(ההפרשה לקופה זו היא חלק מהסכום הכולל שעל המעביד, לפי הצו, להפריש לקרן הפנסיה; בצווי הרחבה אחרים נקבעה הפרשה ישירות לקרן ההשתלמות של ארגון העובדים).

50. קרן השתלמות אישית

להבטחת השתלמות העובדים יצורפו העובדים לקרן השתלמות מוכרת כגון רעות, או קה"ל. שיעורי התשלומים יהיו כדלקמן: הדרגה 4-3 העובד - 1%, המעסיק - 3%, (וכו' לפי הדרגה)

 

הוראה דומה, לעניין קרן "השתלמות ומלגות", קיימת גם בצו ההרחבה לעובדי החקלאות "הרגילים", ואולם אין בצו הוראה לגבי קרן השתלמות אישית.

שתי שאלות עולות:

1. האם, במקרה של אי ביצוע ההפרשה לאחת משתי "הקרנות", קמה לעובד זכאות לתבוע פיצוי מן המעביד?

2. האם יש בכלל מקום לביצוע ההפרשה ל"קרן ההשתלמות" של ארגון העובדים?

אי ביצוע הפרשה לקרן השתלמות אישית

דומה שאין מחלוקת(1) כי המדובר בזכות אישית של העובד; אי ביצוע ההפרשה גורם לעובד לנזק כספי, והוא זכאי לפיצוי בגינו. הנזק יהיה בשיעור ההפרשות שהיה על המעביד לבצע, וזאת לשבע השנים שקדמו לתביעה (בגלל ההתישנות הכללית) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתום כל חודש לגביו לא בוצעה ההפרשה.

אי ביצוע ההפרשה לקרן ההשתלמות של ארגון העובדים

שונה הדבר, לדעתי, לגבי אי הפרשה לקרן ההשתלמות של ארגון העובדים.

ראשית - משום שההפרשה לקרן זו אינה זכות אישית של העובד, אלא חובה של המעביד כלפי ארגון העובדים; אין זו "הוראה אישית", כמשמעותה בחוק הסכמים קיבוציים.

העובד אינו נהנה ואינו ניזוק ישירות מאי ביצוע ההפרשה, ואינו יכול לתבוע את הסכום שלא הופרש.

יודגש כי בפסיקת בתי הדין האזוריים יש דעות שונות לגבי זכאות העובד לתבוע את הסכום שלא הופרש. השופט אילן איטח (כיום שופט ביה"ד הארצי) קבע, בשבתו בבית הדין בתל אביב כי הזכות אינה קיימת(2); אולם ישנם פסקי דין של בתי דין אזוריים(3) שקבעו פיצוי לעובד בגין אי ביצוע ההפרשה. בכל הכבוד, דומה שהשופטים שקבעו חובת פיצוי, (או באי כוח הצדדים) לא הבינו את מהות התשלום, והחליפו בינו ובין זכות לקרן השתלמות אישית.

שנית - משום שרוב "הקרנות" בהן מדובר - לא קיימות למעשה, או אינן מתפקדות כחוק.

- "קרן ההשתלמות לפועלי המתכת החשמל והאלקטרוניקה ע"ש ש. כהן ז"ל", לדוגמה, אליה יש להפריש לפי צו ההרחבה במתכת למפעלים מעל 20 עובדים (מ-1983), נמצאת בהליכי פירוק מרצון.

- "קרן השתלמות ומילגות לפועלים חקלאים ובניהם בע"מ" (שהיא חברה לתועלת הציבור) הגישה דו"ח שנתי אחרון לרשם החברות ב-1988.

- בענף הבנין, אתר "הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל" (אליה חייב כל מעסיק בענף הבנין, בהתאם לצו ההרחבה הענפי, להפריש 0.8% משכרם התעריפי של עובדיו) מספר על "השתלמויות מקצועיות" שהאחרונה בהן התקיימה בדצמבר 2011; האתר מציין כי "ככלל, ההכשרות והקורסים המקצועיים אינם מועברים ע"י הקרן, והעובדים המבקשים להשתתף בהם מופנים למוסדות לימוד שונים להם ההסמכות הנדרשות". האתר מפרט מספר רב של פעילויות חברתיות לעובדים ומשפחותיהם.

- בענף המלונאות, הוקפאה ההפרשה ל"קרן השתלמות מקצועית" בהסכמה הדדית, ב-2002, ולא חודשה (סעיף 45.2 להסכם הקיבוצי משנת 2011).

1. ראו, לדוגמה, עע 729/07

2. עב (ת"א) 9497/06

"אכן, סעיף 38 להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות (הורחב בצו הרחבה מיום 14.1.2001) קובע כי "המעסיק יפריש לקרן הביטוח 1% משכרו היומי הכולל או ממשכורתו הכוללת של העובד לטובת קרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ". אלא שהתובעים לא דבקו פורתא בשאלת זכאותם לכספים. ונסביר: הסעיף קובע הפרשה לטובת קרן מסוימת, היא קרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ, ואינו קובע זכאות אישית של התובעים לכספי האמורים. לא הוכח כי מדובר בכספים המופקדים מכוח ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה לקרנות אישיות, על שמם של התובעים ולחשבונותיהם. לפיכך, אין בידנו להיעתר לתביעתם של התובעים ברכיב זה ולהורות כי הנתבעות תשלמנה את הסכומים האמורים לכיסם של התובעים. נציין כי לא נעלמה מעינינו הפסיקה בבתי הדין האזוריים אשר אינה בדעה אח עמנו (אם כי השאלה בדבר אופי הקרן לא התבררה שם), אך לצידה ניתן למצוא גם ביטוי לעמדה הפוכה."

"3. כגון סע (י-ם)4339-06-11

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו