הוכרה אי כשירות לעודת ותיקה שפיתחה אלרגיה
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

הוכרה אי כשירות לעודת ותיקה שפיתחה אלרגיה

מאת: עו"ד מורן טימן גוגל | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים | 16/04/2018
| |

דיילת מכירות שהתפטרה מחמת מצב בריאותי זכאית לפיצויי פיטורים בסך 56,546 ש"ח

העובדות

דורית פרנקל (להלן: "העובדת") הועסקה במשך 16.5 שנים בלילית קוסמטיקה בע"מ (להלן: "המעסיקה") העוסקת ביבוא ושיווק מוצרי קוסמטיקה ברשתות חנויות הפארם בישראל. בתחילת העסקתה הוצבה העובדת בסניף ניו פארם בגבעתיים ולאחר מכן הועסקה כדיילת מכירות בסניף סופר פארם בתל אביב.

כמו כן, בחודש דצמבר 2013 או בסמוך לכך, נערכו בסניף שיפוצים ובעקבות כך הודיעה העובדת, כי היא מסרבת לעבוד בסניף בזמן השיפוצים.

העובדת המציאה אישור מחלה ולאחר מכן נבדקה על ידי רופא תעסוקתי אשר קבע, כי אינה כשירה לעבודה החל מיום 1.1.14 ועד ליום 28.2.14.בחודש 2/2014 נבדקה בשנית ובאישור הרפואי מיום 25.2.14 נכתב, כי לאחר בדיקת העובדת ועיון במסמכים הרפואיים העובדת "אינה כשירה לכל עבודות המכילות חשיפה לבשמים או לאבק". העובדת טענה, כי בסמוך לסיום העסקתה היא החלה לסבול מאלרגיה קשה ודלקת חריפה בדרכי הנשימה. לטענתה, לכל אורך התקופה בה המציאה אישור מחלה, נאמר לה על ידי המעסיקה, כי לא ניתן להעבירה למקום עבודה אחר.

בנסיבות שנוצרו, טענה העובדת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים בשל התפטרותה מחמת מצב בריאותי. חרף האמור, אף לאחר מסירת האישורים הרפואיים, סירבה המעסיקה לשלם לה את זכויותיה על פי דין. לפיכך, עתרה העובדת לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה. לטענת המעסיקה, העובדת הסתכסכה עם מנהלת הקוסמטיקה החדשה וחיפשה תירוץ על מנת לעזוב את מקום העבודה. בנוסף טענה, כי הסיבה להיעדרותה היא השיפוצים שערכה המעסיקה ובהמשך טענה, כי היא אלרגית לבשמים.

המעסיקה הוסיפה, כי לאחר המצאת האישור מהרופא התעסוקתי, היא ביקשה מהעובדת לחתום על טופס על ויתור סודיות רפואית על מנת שניתן יהיה לברר עם הרופא התעסוקתי את סיבת אי הכשירות ובהתאם לכך לאתר לעובדת מקום עבודה חלופי. העובדת טענה, כי עליה להיפגש עם הרופא התעסוקתי ולאחר הפגישה תחתום, אולם תחת זאת שלחה אישור חתום לפיו אינה כשירה לעבודה הכוללת חשיפה לבשמים או לאבק. יתר על כן, ציינה כי בתחילת 4/2014 היא הציעה לעובדת לעבוד במרכז הלוגיסטי בצריפין, בעבודה שאין בה חשיפה לאבק ולבשמים, במשכורת זהה ובשעות עבודה דומות לאלו שעבדה. למרות זאת, העובדת לא יצרה קשר עם מנהל המרכז הלוגיסטי כפי שנתבקשה, ולפיכך טענה כי יש לראותה כמי שזנחה את מקום עבודתה.

פסק הדין

לעניין זכאותה של העובדת לפיצויי פיטורים, סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") קובע, כי: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות- רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים".

כמו כן, על פי הפסיקה הנטל להוכיח כי מתקיים החריג הקבוע בסעיף 6 לעיל, מוטל על העובד. לפיכך, על מנת לבסס את תביעתו, על העובד להוכיח באמצעות תעודות ומסמכים רפואיים, כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו, וכי מצב בריאותו מהווה סיבה מספקת להתפטרות. בנוסף, על העובד להודיע למעסיקו טרם התפטרותו על מצב בריאותו, על מנת לאפשר למעסיק להציע לו עבודה אחרת או תנאי עבודה אחרים, כך שלא תתקיים "סיבה מספקת" להתפטרות.

בית הדין ציין, כי לאחר ששקל את מכלול הראיות והעדויות שהובאו לפניו הגיע לכלל מסקנה, כי העובדת הוכיחה, כי התפטרה בשל מצב בריאותה, ולהלן הטעמים לכך: ראשית, העובדת הגישה מסמך רפואי מטעם רופא תעסוקתי, לפיו נמנע ממנה לעסוק בעבודה שעסקה אצל המעסיקה, בסיום יחסי העבודה. המעסיקה הודתה בחקירתה, כי העובדת המציאה את כל האישורים הרפואיים וכי המעסיקה קיבלה אותם ושילמה לה דמי מחלה בהתאם לדין.

ביחס לטענת המעסיקה לפיה מהרישומים הרפואיים לא הוכחה תשתית עובדתית לקיומה של אלרגיה, הרי שאין מתפקידו של בית הדין לקבוע ולהעריך את מצבה הרפואי של העובדת, אלא האם הייתה סיבה מספקת להתפטרות. כפי שהוכח, העובדת צירפה אישור רפואי מרופא תעסוקתי לפיו איננה כשירה לעבודה, אך המעסיקה לא סתרה אישור זה ולא ביקשה מהעובדת להתייצב לבדיקה רפואית אצל רופא מטעמה.

לפיכך נקבע, כי העובדת עמדה בנטל ההוכחה, כי במועד התפטרותה היא לא יכולה הייתה להמשיך לבצע את תפקידה. שנית, טענת המעסיקה לפיה העובדת התפטרה בשל סכסוך כביכול עם מנהלת הקוסמטיקה, הופרכה בחקירתה של העדה ומשכך, לא נסתר הקשר הסיבתי שבין התפטרותה של העובדת למצבה הרפואי. שלישית, בית הדין לא מצא, כי יש לקבל את טענת המעסיקה לפיה היא הציעה לעובדת מקום עבודה חלופי עובר לפיטוריה והעובדת סירבה. מהראיות שצורפו עולה, כי ההצעה נשלחה לאחר הגשת כתב התביעה ונקבע, כי מדובר במשרה שונה לחלוטין של הדבקת מדבקות ובתנאי שכר שונים, ללא בונוסים ועמלות.

לנוכח כל המפורט, שוכנע בית הדין, כי העובדת עומדת בתנאי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים ופסק, כי העובדת זכאית לסך 56,546 ש"ח בגין פיצויי פיטורים ול-2,879 ש"ח בגין פדיון חופשה.  
סע"ש 677-04-14● בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו ● ע"י כבוד השופט אורן שגבהתובעת: דורית פרנקלהנתבעת: לילית קוסמטיקה בע"מניתן ב-09.11.2016

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו